מי נגד מי השבוע (עיצוב: סטודיו mako)
מי נגד מי השבוע בתקשורת|עיצוב: סטודיו mako

אלי עזור? אלי עוזר

מי צריך פרוטקציה כשיש חברים טובים? ביום ראשון האחרון חשפה עמליה דואק בחדשות 2 כי יו"ר "מגה", אביגדור קפלן, קיבל בונוס של 560 אלף שקל למרות מצבה הרעוע של הרשת, וכי גם יו"ר מגה לשעבר, דודי ויסמן, ביקש לעצמו בונוס של 1.3 מיליון שקלים. למחרת גם "ידיעות", גם "ישראל היום" וגם "הארץ" פרסמו פולו-אפ מוצדק על הסקופ המלא. רק "מעריב" הסתפק בחצי סקופ, ולא הזכיר את בקשת הבונוס של ויסמן:

מי נגד מי 166
"מעריב" מדווח על הבונוס של אביגדור קפלן. לאן נעלם דודי ויסמן?

ביום רביעי פרסמו גם עמליה דואק וגם מתן חודורוב כי במשך ארבע שנים וחצי רותי שטרית, אשת השר לשעבר מאיר שטרית, קיבלה ממגה כ-300 אלף שקלים בחודש בתמורה לשירותי יחסי ציבור ופרסום. למחרת, גם "ידיעות", גם "ישראל היום" וגם "הארץ" הקדישו לסיפור כותרות בולטות:

מי נגד מי 166
"ידיעות" על רותי שטרית. חגיגת מיליונים

מי נגד מי 166
"ישראל היום" על רותי שטרית. הרוויחה מיליונים

מי נגד מי 166
"הארץ" על רותי שטרית. קיבלה מיליונים, אבל לא תקראו על זה ב"מעריב"

רק בעיתון אחד, "מעריב" כמובן, לא פורסמה אפילו מילה אחת על רות שטרית ותשלומי העתק שקיבלה. כאן בדיוק המקום להזכיר שדודי ויסמן, ממנו התעלם "מעריב" בתחילת השבוע, הוא חבר קרוב ושותף ותיק לדרך (ובעבר גם לביזנס) של מו"ל "מעריב", אלי עזור. אותו עזור, ממש כמו ויסמן, מקורב לרות שטרית ולבעלה, מאיר שטרית, ומשרד הפרסום שבבעלות שטרית הועסק בחלק מעסקי התקשורת הענפים של עזור. זו לא הפעם הראשונה שבה השטריתים מקבלים מ"מעריב" הנחת פרסונל. יום אחרי שנחשף בשעתו בחדשות 10, כי עוזרת בית שטענה שמאיר שטרית הטריד אותה מינית, קיבלה סוג של דמי שתיקה, "מעריב" היה כלי התקשורת היחיד שהתאמץ להקדיש לפרשה אייטם חבוי וזערורי במיוחד.

ב"מעריב" נמנעו מלהגיב.

 

אז מי יותר דיקטטור? נתניהו או לפיד?

מי משני ראשי המפלגה הבאים דומה יותר לרודן המנוח של צפון קוריאה, קים ג'ונג איל? האם מי שרצה לקיים פריימריז לראשות מפלגתו, למרות שהוא המועמד היחיד לתפקיד ואיש אינו מתמודד מולו? או אולי דווקא יו"ר מפלגה שדאג לשריין מראש את מקומו כראש הרשימה לשמונה שנים מראש ומינה בני משפחה וחברים קרובים לגוף שאמור לבחור בו? תלוי, כמובן, באיזה יו"ר מפלגה מדובר, ולא פחות חשוב: באיזה עיתון עסקינן. אבל נתחיל, כרגיל, מהאמצע:

ביום שני שעבר החליטו בליכוד לערוך פריימריז לתפקיד יו"ר המפלגה, למרות שאיש מלבד בנימין נתניהו לא הגיש מועמדות לתפקיד. למחרת פרסמה סימה קדמון ב"ידיעות" טור תחת הכותרת המרומזת "צפון קוריאה זה כאן". שנאמר: לא נסחפנו בכלל. "עד לא מזמן לא היינו מאמינים שדבר כזה יכול לקרות אצלנו", כתבה קדמון. "כשזה קורה בקוריאה הצפונית או במדינות מסוימות אחרות אנחנו מגחכים. איזה מזל שאצלנו זה אחרת. אז זהו, שזה לא. אנחנו מתקרבים בצעדי ענק אל המקום הזה".

כעבור יומיים החליט בית הדין של הליכוד לבטל את הפריימריז לראשות המפלגה. למחרת המשיכה קדמון עם אותה אנלוגיה למדינה הדיקטטורית. "בתחילת השבוע נכתב שצפון קוריאה זה כאן, אבל זה היה אנדרסטייטמנט", כתבה. "זה לא שנתניהו מחקה את משטרו של קים ג'ונג איל, אלא נראה שלמנהיג הצפון קוריאני יש עוד מה ללמוד מעמיתו הישראלי". עד כדי כך.

מי נגד מי 166
"ידיעות" בשבוע שעבר. לא נסחפנו בכלל

לפני כמעט ארבע שנים, במאי 2012, נחשף בחדשות ערוץ 2 התקנון של מפלגת "יש עתיד". התקנון, התברר, העניק ליאיר לפיד כוח רב יותר מזה שיש לאביגדור ליברמן במפלגת ישראל ביתנו ומזה שהיה לאריאל שרון במפלגת קדימה. על פי התקנון, לא ניתן להדיח את לפיד עד שנת 2020, והוא יקבע לבדו את רשימת מועמדי המפלגה לכנסת ואת סדר שיבוצם. בין חברי הגוף שתפקידו לבחור את המנהיג היו רשומים בני משפחתו של לפיד, עורכת תכניתו לשעבר, המאפרת המועדפת עליו, מאמן הקראטה שלו ותמיר הרפז, חבר נעורים קרוב שהפך ל"תמיר והלהקה". בעת פרסום התקנון לפיד עדיין המשיך לפרסם את טורו השבועי במוסף "7 ימים", למרות שארבעה חודשים קודם לכן כבר הודיע על הצטרפותו לפוליטיקה. למחרת, כך נראו הכותרות ב"ישראל היום", "הארץ" ו"מעריב".

מי נגד מי 166
"ישראל היום". לפיד משוריין לשמונה שנים
מי נגד מי 166
"הארץ". אי אפשר להדיח את לפיד
מי נגד מי 166
"מעריב". המייסדים הם בני משפחה וחברים, אבל לא תקראו על זה ב"ידיעות"

ומה לגבי "ידיעות אחרונות"? שם – הפתעה הפתעה – התעלמו מהתקנון הדרקוני של לפיד ולא פרסמו עליו למחרת אפילו מילה. בניגוד למקרה של נתניהו, איש לא השווה את לפיד, ובצדק, למנהיג מדינה דיקטטורית חשוכה. אפילו לא סימה קדמון, חברתו הטובה של לפיד עוד מימי "מעריב".

כעבור ארבעה ימים הדהים נתניהו כשצירף באישון לילה את שאול מופז לקואליציה וגרם בכך לדחיית הבחירות. "לפיד, לדברי בכירים בליכוד, הוא האיום הכי גדול על נתניהו. לא מופז, לא יחימוביץ'", פרגנה קדמון בשישי שלאחר מכן ליו"ר יש עתיד הנצחי.

סימה קדמון ו"ידיעות אחרונות" נמנעו מלהגיב.

 

מקור לא בלעדי מסר

ואם כבר הפריימריז המיותרים של נתניהו נגד עצמו: איך יודעים שאותו גורם סודי (שלא מאוד קשה לנחש מי הוא) תדרך באנונימיות ובמקביל גם את סימה קדמון ("ידיעות אחרונות") וגם את יוסי ורטר ("הארץ")? די פשוט: משווים בין הטורים הפוליטיים שפרסמו השניים ביום שישי האחרון, איש איש בעיתונו. שנתחיל? יאללה:

מה יש לנתניהו נגד הפתק "נגד"?

סימה קדמון: "כשהתברר שמדובר בהצבעה בשני פתקים, בעד ונגד, המשכנו לצחוק, אבל נתניהו כבר בכה: כי מה יהיה אם מספר הפתקים נגד יעלה על מספר הפתקים שבעד? מה יגידו אז? שביבי ניצח את ביבי?".

יוסי ורטר: "משהוסבר לו שבקלפיות שבהן הוא יככב בבדידות מזהירה, כמועמד יחיד, יונחו שני פתקים: בעד ונגד, ירדה עליו תבהלה חדשה: מה יקרה אם חלילה מספר פתקי הנגד יהיה גדול מהצפוי והבושה בהתאם?".

ומה כתבו הליכודניקים על הפתקים בקלפיות?

יוסי ורטר: "בליכוד יודעים לספר כי בהצבעה לפני כמה שבועות על הקדמת הפריימריז הביעו לא מעט מהליכודניקים את תסכולם על התרגיל האנוכי של היו"ר בשרבוטי נאצות כלפיו על הפתקים הלבנים. "דיקטטור" ו"שליט יחיד" היו חלק מהמחמאות שהם הרעיפו עליו".

סימה קדמון: "כשפתחו את הקלפיות באותה הצבעה, גילו לא מעט פתקים שעליהם נרשמה המילה 'דיקטטור', או הערות אחרות שנועדו להביע מחאה על מהלכיו של נתניהו".

 

כל אחד והגבי אשכנזי שלו

איך אתם מעדיפים את הגבי אשכנזי שלכם? האם אתם מחבבים אותו כרמטכ"ל לשעבר עם סכין בין השיניים, אשר ניער מעליו את העלילות הזדוניות שטפלו עליו בפרשת הרפז וכעת נושא מבטו לעבר הפוליטיקה? או אולי דווקא כרמטכ"ל לשעבר שעודד איסוף מידע מכפיש על שר הביטחון, הדליף מידע סודי לעיתונאים, ולכן מוטב שיישב בבית ויתרחק מכל תפקיד ציבורי? בחרתם? נהדר. כעת נותר לכם רק להשיג את העיתון שמתאים לכם.

ביום רביעי, מיד לאחר פרסום החלטת היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק החקירה נגד אשכנזי, פרסם ynetבכותרתו הראשית צילום של הרמטכ"ל לשעבר כשראשו נישא, מאחוריו שמים בהירים והוא משקיף אל האופק, יש שיאמרו אל האופק הפוליטי.

מי נגד מי 166
גבי אשכנזי ב-ynet. שמים כחולים ומבט אל האופק

באתר "ישראל היום", לעומת זאת, נראה אשכנזי כשהוא חושק את שפתיו, מעווה את פניו ופוזל ימינה.

מי נגד מי 166
גבי אשכנזי באתר "ישראל היום". שפתיים חשוקות ופזילה ימינה

למחרת נראה אשכנזי בעמוד הראשון של "ידיעות" כשהוא לבוש אזרחי, מיטיב את מקטורנו ולצידו הכותרת הגדולה והחגיגית "תיק סגור".

מי נגד מי 166
גבי אשכנזי ב"ידיעות". מיטיב את מקטורנו וחוגג

ב"ישראל היום", לעומת זאת, נראה אשכנזי, שסיים את כהונתו כרמטכ"ל לפני חמש שנים כמעט, כשהוא עדיין במדי ב' ולצידו הכותרת המאשימה: "חשף מידע סודי ביותר" והחותמת האדומה: "התיק נסגר, הכתם יישאר?".

מי נגד מי 166
גבי אשכנזי ב"ישראל היום". רמטכ"ל שחשף מידע סודי

שנאמר: כל אחד והגבי אשכנזי שלו.

 

קוראים יקרים, הגיליונות יקרים

ביום ראשון האחרון הציב מו"ל "הארץ", עמוס שוקן, רף חדש של שקיפות ראויה לשבח. בעמוד הראשון, סמוך ללוגו, פורסמה המודעה הבאה, המבשרת לקוראי "הארץ" כי מחיר העיתון צפוי לעלות:

מי נגד מי 166
המודעה של "הארץ". שקיפות זה נחמד, אבל למה העיתון כל כך התייקר?

למה לעזאזל מגיעות למישהו מחמאות על העלאת מחיר מעצבנת? כי לזכותו של "הארץ" ייאמר כי בשום מקום במודעה שפורסמה לא הופיע, כנימוק לעליית המחיר, התירוץ הנלוז והשחוק "עקב עלייה בתשומות הייצור", שפירושו המעשי הוא, במקרים רבים: "אין לנו כוח להסביר לכם, הקוראים, למה העלינו את המחיר. האמת היא רצינו לשפר את מצבנו הכלכלי. קבלו את זה ודי". 
אבל – וזה בהחלט אבל – כשמשווים את מחיר גיליון "הארץ" למחיר של גיליון "ידיעות", באופן יחסי, המחמאות מתחלפות בסימני שאלה. הנימוק של "הארץ" להעלאת המחיר הוא הירידה בהכנסותיו מפרסום. אלא שבעשור האחרון צנחו ההכנסות מפרסום בכל העיתונות המודפסת, בארץ ובעולם. ובכל זאת, לפני עשר שנים, בינואר 2006,  מחירו של "ידיעות" ביום חול עמד על 4.80 שקל. כיום מחירו עומד על 5 שקל (עליית מחיר זערורית עד זניחה של 4.2 אחוזים בלבד). ומה לגבי "הארץ"? ובכן, לפני עשר שנים, בינואר 2006, עמד מחירו ביום חול על 8.80 שקל. החל מהחודש הבא מחירו יעמוד על 13.5 שקל (עליית מחיר משמעותית למדי של 53.4 אחוזים). אם לסכם: בעשור האחרון מחירו של "הארץ" בימי חול עלה ביותר מפי 12 (!) בהשוואה לעליית המחיר של "ידיעות".

ומה באשר לגיליונות סוף השבוע? ובכן, בינואר 2006 מחירו של "ידיעות" בימי שישי עמד על 9.80 שקל. כיום מחירו עומד על 15 שקל (עליית מחיר משמעותית של 53 אחוזים). ומה ב"הארץ"? לפני עשור עמד מחירו של גיליון בימי שישי על 11.30 שקל. החל מהחודש הבא מחירו יאמיר ל-22.5 שקל (עליית מחיר גבוהה במיוחד של 99 אחוזים, כמעט פי 2). אם לסכם: לפני עשור מחירו של "הארץ" בימי שישי היה רק פי 1.15 מזה של "ידיעות". החל מפברואר הקרוב מחירו של "הארץ" בימי שישי צפוי להיות פי 1.5 מזה של "ידיעות".

מו"ל "הארץ", עמוס שוקן, נמנע מלהגיב.

 

העיתון התכווץ. המחיר דווקא לא

מה קורה כאשר חברה מחליטה להקטין את גודל האריזה או להפחית את תכולת המוצר שלה, אבל אינה מוזילה את המחיר בהתאם? התשובה: מיד היא נשחטת על ידי העיתונים הכלכליים, ששמחים לפרסם אייטמים מיליטנטיים נגד חוצפתן של החברות התחמניות שדופקות את הצרכנים. הנה לדוגמה שש כותרות כאלה שפורסמו ב"גלובס":

מי נגד מי 166
הכותרות של "גלובס". גם התכולה של "גלובס" התכווצה, אבל המחיר נותר אותו הדבר

בחודש האחרון, עבר "גלובס" תכנית התייעלות, בשל הירידה בהכנסות מפרסום והתרסקותו הכלכלית של המו"ל, אליעזר פישמן. במסגרת הקיצוצים הוחלט לבטל את מוסף "פירמה" (טעות!) ולאחד את המוסף היומי "גלובס הערב" עם עמודי החדשות. אם לתמצת את השינויים: התכולה של "גלובס" התכווצה. והמחיר? נותר זהה, תודה ששאלתם: 15 שקל לגיליון.

עורך "גלובס", חגי גולן, איזה מכתם מתאים לדעתך יותר לתיאור הסיטואציה: "מי שגר בבית זכוכית מוטב לו שלא יזרוק אבנים", או "מי שחמאה מרוחה על ראשו בל יתהלך בשמש הקופחת"?

"אין תגובה". 

 

מי צריך גילוי נאות? (1): עלילות כתב "וואלה!" בשטחים

שבתי בנדט, הכתב לענייני שטחים של "וואלה!", מרבה לסקר את "שוברים שתיקה". רוב רובם של האייטמים הנוגעים לארגון שעליהם הוא חתום עוסקים בחשיבותו של הארגון ו/או בהתגייסות למענו ו/או בהתנכלויות של אנשי הימין לפעילי "שוברים שתיקה", כפי שניתן לראות בדוגמאות הבאות, כולן מהחודש וחצי האחרונים:

מי נגד מי 166
שבתי בנדט על "שוברים שתיקה". ללא גילוי נאות (1)
מי נגד מי 166
שבתי בנדט על "שוברים שתיקה". ללא גילוי נאות (2)
מי נגד מי 166
שבתי בנדט על "שוברים שתיקה". ללא גילוי נאות (3)
מי נגד מי 166
שבתי בנדט על "שוברים שתיקה". ללא גילוי נאות (4)
מי נגד מי 166
שבתי בנדט על "שוברים שתיקה". ללא גילוי נאות (5)
מי נגד מי 166
שבתי בנדט על "שוברים שתיקה". ללא גילוי נאות (6)

הכותרת האחרונה שהוצגה כאן, על הקשר בין מובילי מחאת המילואים נגד "שוברים שתיקה" לבין אנשי "אם תרצו", הוגדרה כחשיפה של בנדט. בהזדמנות חגיגית זו הוא התראיין באולפן "וואלה!". "ללא ספק, לאור ההצהרות החוזרות ונשנות שלהם שהם א-פוליטיים, ואין להם שום קשר לשום גורם, הדבר הזה בהחלט מצריך בדיקה יותר רצינית ומעמיד את העניין בסימן שאלה", אמר בנדט על מובילי מחאת המילואים. אלא שבאף אחד מהאייטמים פרי עטו, וגם לא באולפן, לא טרח בנדט לתת גילוי נאות כי בת הזוג שלו, יועצת התקשורת רעות מור, מייעצת ל"שוברים שתיקה" ותומכת בארגון. ביום רביעי שעבר פרסם את הסיפור חנן עמיאור באתר "פרספקטיבה".

שבתי בנדט, למה לא נתת גילוי נאות?

"אני לא יכול להתייחס בלי אישור המערכת. אתה צריך בעניין הזה לדבר איתם".

מ"וואלה!" נמסר בתגובה: "בת הזוג של בנדט היא פעילת שמאל. היא מייעצת ופעילה במגוון ארגונים ופעילויות. סיקורו של בנדט את תחום ההתנחלויות והימין מגוון והגון ללא דופי".

 

מי צריך גילוי נאות? (2): עלילות כתבת "ידיעות" בברזיל

ואם כבר גילוי נאות: ביום שישי האחרון פרסמה יפעת ארליך ב"מוסף לשבת" של "ידיעות" כתבה בת שני עמודים על פרויקט "מסע", הדואג להביא צעירים יהודים מרחבי העולם לשהות בת חצי שנה בארץ, בתקווה שיתחברו לשורשים.

מי נגד מי 166
יפעת ארליך מכייפת בברזיל ללא גילוי נאות. "כשכותבים על פרויקט 'מסע', אז מובן מאליו שהם אלה שהסיעו"

במסגרת התחקיר הנוקב המריאה ארליך עד ברזיל הרחוקה, התפעלה ממרכזת הפרויקט בסאו פאולו ("ארגנטינאית אנרגטית") והשיגה פרטים בלעדיים משליחת הסוכנות היהודית לברזיל ("קפצנו מ-200 משתתפים בשנה ל-300"). רק דבר אחד היה חסר: גילוי נאות שהכתבת החרוצה נשלחה לברזיל והתארחה שם על חשבון הסוכנות היהודית, שאחראית על הפרויקט.

יפעת ארליך, למה לא נתת גילוי נאות?

"זה הדבר הכי ברור בעולם שהם הסיעו אותי. זה ברור מהכתבה. לא כתבתי בשום מקום בכתבה שהם לא הסיעו אותי".

גם לא כתבת בשום מקום בכתבה שהסוכנות כן הסיעה אותך.

"הייתה הצעה של הסוכנות להסיע אותי לסאו פאולו. כשכותבים על פרויקט 'מסע', אז מובן מאליו שהם אלה שהסיעו".

 

קודם נדווח על פיגוע, אחר כך נבדוק אם הוא התרחש

חכם סיני עתיק אמר פעם שמוטב להצטער על כך שלא דיווחת ראשון (אבל לבדוק את נכונות הפרטים טרם פרסומם), מאשר להצטער בדיעבד על כך שמיהרת לדווח על אירוע שלא היה ולא נברא (ועוררת לשווא בהלה מיותרת). ביום שני בבוקר שיגרו ynet ו-mako, שתי הודעות פוש מבהילות לטלפונים הסלולריים. עד מהרה הצטרף אליהם "ידיעות אחרונות" עם ציוץ דומה בטוויטר.

מי נגד מי 166
הודעות הפוש המבהילות. מהר מאוד התברר שלא היו דברים מעולם

אבל זו הייתה רק הפתיחה. הקטינו לעשות בחדשות ערוץ 2: קצת אחרי השעה 11:30 בבוקר נקטעה בגסות תכנית הבישול האהובה עליי, "הבית של שי-לי", לטובת מבזק בהול מנווה אילן. המגישה, שיר אפשטיין, העלתה לשיחה את הכתב לענייני פלילים, גלעד שלמור, לצורך "עדכון מיוחד בעקבות דיווחים ראשוניים שמגיעים ממש בדקות האחרונות על אירוע ירי באזור הטיילת בבת ים". עוד במהלך הדיווח התברר לשלמור שאירוע הירי לא היה ולא נברא. כעבור שתי דקות ו-44 שניות בלבד הסתיים המבזק בקול ענות חלושה. בערב כבר זכו החברים מחדשות 2 לכותרת לגלגנית ב"וואלה! ברנז'ה".

דובר חדשות 2, אלון שני, לא מוטב קודם לבדוק את אמינות הדיווח ואז לשדר מבזק, במקום לבדוק את אמינות הדיווח תוך כדי שידור המבזק?

"לצערי אין לי מה להוסיף לך לגבי המבזק, אבל תתנחם בכך שאחכה בשקיקה לקרוא את הסיפא של טורך השבועי, כדי להבין האם עניין אזכור הבונוס סוף סוף השתלם לך".

 

זה אהוד א'? לא, זה אהוד ב' 

איך אתם מעדיפים את האהוד אולמרט שלכם? האם אתם מחבבים אותו כפוליטיקאי ממולח המשתדל שוב ושוב לשכנע את הפרקליטות ללכת לקראתו עד שראשיה נעתרים לקסמיו? או דווקא כעבריין סדרתי נרגן הנאבק שוב ושוב לשדל את הפרקליטות ללכת לקראתו אך ראשיה ניצבים מולו כחומה איתנה? בחרתם? נהדר. כעת נותר לכם רק להשיג את העיתון שמתאים לכם.

ביום שני בבוקר, חצי יממה לפני חתימת הסדר הטיעון בין אולמרט לפרקליטות, דיווח "ידיעות אחרונות" בכותרת גג בולטת על "התקדמות ניכרת במשא ומתן בין הפרקליטות לפרקליטי אולמרט". כותרת המשנה הכריזה בחגיגיות כי "היום יחתום אולמרט על עסקת הטיעון שתסיים את כל התיקים שבהם הוא מעורב".

מי נגד מי 166
"ידיעות" על אולמרט, יום שני. התקדמות ניכרת

התקדמות ניכרת? סיום כל התיקים? ובכן, זה מה שנכתב ב"ידיעות". "ישראל היום", לעומת זאת, סיפק באותו יום גרסה שונה, על פיה פרקליטי אולמרט אמנם מתאמצים להגיע לעסקה, אבל הפרקליטות דחתה כמעט את כל דרישותיהם.

מי נגד מי 166
"ישראל היום" על אולמרט, יום שני. הפרקליטים מתאמצים

בהמשך אותו יום חתמה הפרקליטות על הסדר טיעון מצומצם עם אולמרט. למחרת, כצפוי, הבליט כל אחד מהעיתונים את החלק הרצוי לו. "ידיעות" נאנח בהקלה עם הכותרת "תיק אחד פחות".

מי נגד מי 166
"ידיעות" על אולמרט, יום שלישי. פחות אחד, יותר נחמד

"ישראל היום", לעומתו, הבליט את העובדה כי מדובר בהרשעה נוספת של אולמרט הפעם בשיבוש הליכי משפט.

מי נגד מי 166
"ישראל היום" על אולמרט, יום שלישי. אולמרט הודה, שלום ותודה

ביום שלישי התייצב אולמרט מול שופטי בית המשפט העליון וביקש להקל בעונשו. "ידיעות" העניק לו סוג של רוח גבית קלה עם הכותרת "הניסיון האחרון של אולמרט" וכותרת מישנה שהדגישה כי אולמרט "פונה במישור האנושי".

מי נגד מי 166
"ידיעות" על אולמרט, יום רביעי. פונה במישור האנושי

"ישראל היום", מנגד, ציטט את שופט העליון ניל הנדל, שתהה מדוע אולמרט צריך לקבל הנחה.

מי נגד מי 166
"ישראל היום" על אולמרט, יום רביעי. אין סיבה להנחה

ואם כבר אהוד: ביום חמישי שעבר החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק החקירה בעניינו של אהוד ברק, שנפתח לאחר פרסום הקלטת הסתר חסרת השחר, שבה נשמע אולמרט אומר כי ברק לקח שוחד בעסקאות נשק. בין הודעות הפוש שנשלחו לטלפונים הסלולריים הייתה אחת, זו של "ישראל היום", שבלבלה בשוגג בין שני האהודים.

מי נגד מי 166
הודעות הפוש על סגירת תיק ברק. רק "ישראל היום" התבלבל

 

הציטוט מול המציאות (1): עוד חשד נגד אבי בניהו הופרך השבוע

הציטוט: "'דקל מתנהג יותר כמו כתב פוליטי ופחות כמו איש צבא', מוסיף אחד מעמיתיו לשעבר. 'המפקדים לפניו באו מתחומי ניהול צבאיים, למשל טוניק שהיה מפקד 'במחנה' ובניהו שהיה דובר צה"ל'" (כתבת שער של איתי שטרן על מפקד גל"צ, ירון דקל, במוסף "גלריה" של "הארץ", 20.1.2016).

המציאות: אבי בניהו היה קודם לכן מפקד גלי צה"ל, ורק אחר כך מונה לתפקיד דובר צה"ל.

איתי שטרן נמנע מלהגיב.

 

הציטוט מול המציאות (2): מישהו כאן צריך עזרא?

הציטוט:

מי נגד מי 166 עזרא נאווי
הפרסום ב"גלובס". זה לא העזרא הנכון

המציאות: לא עזרא נאווי הוא האיש שמופיע בתמונה המתנוססת באתר "גלובס", אלא עזרא בנימיני, לשעבר ראש עיריית הוד השרון.

 

מת הגבר הקשיש בעולם, אבל מצבו הגופני טוב מאוד

יש חיים אחרי המוות? מסתבר שלפעמים. ביום שלישי האחרון פרסם ד"ר איתי גל ידיעה ב-ynet על מותו בגיל 112 של הגבר הקשיש בעולם, יסוטרו קואידו מיפן. אלא שבגוף האייטם התברר כי גם כעת, במצבו הסופני, הקשיש היפני מסתדר לגמרי לא רע ולא נותן לנסיבות המצערות להפריע לו בשגרת חייו. "על אף גילו המופלג, מצבו הגופני של יסוטרו טוב מאוד", נכתב בין השאר באייטם. "הוא חי בביתו ומבקר מדי יום במרכז לקשיש. הוא עדיין מסוגל ללכת בכוחות עצמו בביתו, אך למרחקים ארוכים יותר נעזר בכיסא גלגלים. בפיו עדיין שיניים משלו, והוא מסוגל לקרוא עיתון ללא משקפיים". בהחלט תפקוד סביר ומעלה, יחסית לאדם שמת.

מי נגד מי 166
האייטם ב-ynet. מת בכותרת, חי ובועט באותיות הקטנות

איך קרתה הטעות? עורכי האייטם שאבו מידע על הקשיש היפני מאייטם קודם שפורסם עליו, אך לא טרחו לעדכן את הפרטים (ותודה לאסף לבנון).

ב-ynet נמנעו מלהגיב.

 

ישות נשגבת ותקיפה? קבלו את גברת דנקנר 2016

מי לא שמע על גברת דנקנר האגדית? מירי דנקנר, אשתו של אמנון דנקנר המנוח, כיכבה במשך שנים ברבים מסיפוריו כדמות מיתולוגית מעוררת יראה. היא תוארה בכישרון אופייני כמי שניחנה בעוצמות נדירות ובמבט רושף. תפקידה היה לנווט את חייו המעשיים של בעלה ולהנחית אותו, במקרה הצורך, אל קרקע המציאות. "אותה ישות נשגבת ותקיפה, אשר על פיה יישק דבר", תיאר אותה פעם דנקנר, שבשיחה עם יוסי קליין אף אמר כי הגברת דנקנר היא "מחשב-על היודע לתרגם כל תזוזה בשטח לספרות בחשבון הבנק שלנו". רון מיברג, חברו הקרוב של דנקנר למשך תקופה ממושכת, תיאר באותה כתבה כיצד זכר מבטה האיום של הגברת דנקנר מנע מבעלה לקנות אפילו טוסטר ללא התחבטות ארוכה ומיוסרת, מה שגרם למיברג לכנות אותה בשם "מלמ"ל", ראשי התיבות של "מירי-לא-מרשה-לי".

אין ספק: דנקנר היטיב לתאר את אשתו כדמות חד פעמית. אלא שהשבוע התברר שיש יותר מגברת דנקנר אחת. אורה דנקנר-טון, כלתם של מירי ואמנון דנקנר ואשתו של איתי דנקנר, העלתה ביום ראשון האחרון פוסט לדף הפייסבוק שלה. דנקנר-טון חגגה את ניצחונה המוחץ ברייטינג של התכנית שבעלה עורך, "אולפן שישי" בחדשות 2, על פני התכנית "שישי" שאיילה חסון מגישה בחדשות 10. התוצאה המובהקת הייתה: 7.2:19. וכך כתבה גברת דנקנר החדשה (לא נגענו): "איילה, כפרה. אומרים שתחרות זה טוב. אומרים שזה שומר על דריכות וחדות ומשפר את הביצועים. אז תדעי לך שצד אחד נשאר דרוך וחד ואילו צד אחר, לא ממש חסון, קצת נרדם בשמירה. וחוצמזה זאת הנקמה המתוקה שלי במי שבגללה אני נאלצת לעשות אמבטיות לילדים כל השבוע. תאכלי אבק, גיברת. מצאת לך עם מי להתעסק".

איילה חסון, תרצי להגיב?

"ממש אין לי כוונה להתייחס".

 

מניין הימים: איפה הבונוס? (5)

חלפו כבר 42 ימים מאז שכל עובדי mako זומנו בחגיגיות לאסיפה מרגשת שבה התבשרו בהתלהבות שיקבלו בונוס של 2,000 שקל כ"א לרגל העובדה המשמחת שהאתר השנוי במחלוקת עבר סוף סוף לרווחיות. רק עובד אחד לא הוזמן ליטול חלק במעמד ההיסטורי. אותו עובד בודד גם לא קיבל עד לרגע זה אפילו שקל.

אורי רוזן, העורך הראשי של mako, מה עם הבונוס שלי?

"כפי שרמזתי לך בעדינות בשבוע שעבר, לא קיבלת בונוס מהסיבה הפשוטה שאתה אינך עובד של mako אלא של חברת ההפקות השנויה במחלוקת 'קסטינה'. אפשר ללמוד את זה משורה של סממנים, כמו למשל שהמשרד שלך לא ב-mako, שאין לך כתובת מייל של mako, שאינך מחזיק בכרטיס עובד של mako ושאתה כופר בסמכותם של עורכי mako לשנות אפילו פסיק מהטור שלך".

לו קראת ביסודיות המתבקשת את הטור הקצר והתמציתי "מי נגד מי", לא מן הנמנע שאפילו אתה יכולת להתרשם על נקלה כי לא רק שיש לי כתובת מייל של mako, אלא שהיא אפילו מתנוססת מדי שבוע בתחתית הטור. כן כן. אשקול באהדה את האפשרות לקבל את התנצלותך הכנה בנושא, ככל שיתלווה אליה הבונוס המתבושש.

"סלח לי שעיקר ההיכרות שלי איתך מבוססת על בקשות התגובה השבועיות אותן אתה שולח לי מהג'ימייל שלך או מהכתובת aviv@kastina.co.il, מה שמעיד יותר מכל היכן נמצא לבך".

 

ניקוי במקור

סוס מעץ מוטל בחושך, סוס מעץ ומדליון. ציפורים נשמו חלמו בי, ציפורים מן הדמיון, אבל דווקא אז הטלפון צלצל. על הקו היה הקונספירטור.

"אמור לי בטובך, הורביץ", הוא שאל בנימוס לא אופייני. "אתה עדיין מתעניין בשגיאות הגהה ב'אולפן שישי', שעליהן שוחחנו כאן בעבר בהרחבה?".

"תלוי באיזו שגיאה מדובר", התפתלתי קלות. "אם זו רק טעות זניחה ובלתי נמנעת של אות אחת בלבד בכתבה אחת בלבד בכל המהדורה אז יתכן שהתשובה חיובית, כי זה מספיק קטנוני לטעמי".

"לא חשבתי אחרת", המהם הקונספירטור. "קבל תמונה".

מי נגד מי 166

"מה אתה אומר?", חקר הקונספירטור. "קראת את הכיתוב שמופיע בתחתית המסך?".

"מעניין איזה חומר ניקוי דרוש כדי לנקות שליש ממאסר", הרהרתי.

"ואותי מעניין מי בקונטרול עלה על השגיאה הקטנטנה ודאג לתקן אותה כעבור דקה ו-22 שניות", אמר הקונספירטור. "קבל תמונה נוספת".

מי נגד מי 166

"הרבה יותר טוב", נשמתי לרווחה.

"תגיד, הורביץ", חקר הקונספירטור ביראה. "יכול להיות שהגברת דנקנר היא זו שעלתה על הטעות ומיד הרימה טלפון לבעלה, איתי העורך?".

"אני מתקשה להאמין", עניתי. "גברת דנקנר 2016 היא אמנם עורכת לשונית מהשורה הראשונה, אבל בטעות הזניחה הזו נדמה לי שמדובר בסתם צירוף מקרים".

ואם כבר צירופי מקרים, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת" ובערוץ 10, וש-mako מתחרה באתר 'וואלה!'".

לכל כתבות המגזין

הטור של שבוע שעבר: אש לא ידידותית

כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il

רוצים לקבל את "מי נגד מי" ישירות למייל? הירשמו לניוזלטר