כבר בפרק הפתיחה בעונה הנוכחית של "האח הגדול" הסתמן הליהוק של רוני וגילי מיילי, האב והבן הרעשניים ביותר בטלוויזיה הישראלית כיום, כהברקה. נדמה שטיפוסים כל כך מוקצנים כמו המיילים פשוט נולדו לתכנית ריאליטי. אבל בזמן שהצופים בבית התוודעו אליהם לראשונה, כל מי שעוסק בתעשיית הריאליטי כבר הכיר אותם היטב. המיילים החליטו מזמן שהם נולדו לריאליטי, ועד שהתקבלו ל"אח הגדול" – השניים לא פספסו אף אודישן. גילי נבחן בעבר ל"אח הגדול", אך לא צלח את שלבי הסינון. ל"מירוץ למיליון" הם התקבלו יחד, אך נופו ממש ברגע האחרון.
"כולם מכירים את המיילים", מודה אמירה בוזגלו, לא רק כוכבת ריאליטי בעברה אלא גם מלהקת בכירה בתחום, שהרכיבה את הפאזל האנושי עבור תכניות כמו "גולשי ספות", "בקרוב אהבה" ועוד. "אלו אנשים שאת יודעת שמתישהו הם יתפרסמו, וגם הם יודעים את זה. הם מגיעים לכל האודישנים ולא מפסיקים לנסות. פעם סלדתי מזה, אבל היום אני מבינה שבדיוק כמו שאנחנו עובדים בתעשיה הזאת, גם הם עובדים בה.
"חודש לפני שהעונה הנוכחית של 'האח הגדול' עלתה, פגשתי במקרה את רוני וגילי. הם בדיוק הגיעו לבניין של 'קשת', כנראה כדי לחפש עוד אודישן, וביקשו שאקבל אותם לתכנית בערוץ 24, שבה הם התארחו בעבר. אמרתי להם: 'עזבו, אתם תפורים לריאליטי'. הם אמרו שלא רוצים אותם ואני התעקשתי ואמרתי: 'זו טעות. אם הייתי אתם, הייתי הולכת להתחנן אצל קופרמן (המפיק האחראי של האח הגדול – ל.ש), תבקשו חמש דקות נוספות, ותהיו אתם, תהיו אמיתיים'. לכי תדעי, אולי זה מה שעזר להם בסוף".
הכירו את האודישיונרים הסדרתיים
ההיגיון אומר שגם אם לא היה מגיע האח הגדול, מתישהו הייתם כבר שומעים על המייליז. בתקופה שבה המסך שלנו מוצף בתכניות ריאליטי והאוכלוסייה נותרת קטנה יחסית, מפלצת הריאליטי נותרת רעבה כל הזמן, והמלהקים דורשים כוכבים חדשים ללא הפסקה. "אנחנו כולה ישראל, וכמות התכניות כל כך גדולה וצפופה, שאין זמן לחדש את מלאי הכוכבים ב'דם טרי'", טוען יואב דיוויס, עורך תוכן שניהל את הליהוק בשלוש העונות הראשונות של "האח הגדול", ליהק את "מחוברים" ואת "אימא מחליפה", ואף מעביר קורסים בנושא, "זאת הסיבה שיש הרבה אנשים שהוזמנו לאודישנים בכמה תוכניות ריאליטי שונות במקביל. אנחנו לא אמריקה, שם בכל עונה חדשה של 'עקרות בית אמיתיות' המלהקים יכולים לפנות למדינה אחרת ולמצוא דמויות מדהימות. כשמלהקים במקביל כל כך הרבה תוכניות ריאליטי, מי שרוצה להשתתף – פונה לכולן. מועמד כזה יכול להגיע לשלושה אודישנים בחודש אחד, בשלוש תוכניות ריאליטי שונות. אנחנו קוראים להם 'האודישיונרים הסדרתיים'. אגב, זה לא אומר שלא יבחרו בהם. הם עדיין יכולים למצוא את עצמם על המסך, כי כל הפקה צריכה משהו אחר. את גילי מיילי כבר פגשתי לא פעם באודישנים, אבל אני משער שכשמלהקי העונה הנוכחית של האח הגדול חיפשו אבא ובן - הוא היה יותר רלוונטי מבעבר. אנחנו המלהקים מכירים כולם אחד את השני, וגם עוזרים אחד לשני. קיצורי הדרך האלו הם בלתי נמנעים".
"זו אכן בעיה", מודה גם המלהקת ארבל צירלין, שחתומה על הליהוקים לתכניות כמו "מאסטר שף" (ילדים ומבוגרים) "המירוץ למיליון", "הרווק עם דודו אהרון" ועוד. "היום מלהקים משתמשים במונחים שלא שלא היו קיימים קודם – 'זונת אודישנים', 'היה בכל מקום' – כדי להתייחס למועמדים שכבר היו באודישנים ל'הישרדות', והיו באודישנים ל'מירוץ למליון'. בשאלון הראשוני, לצד שם וגיל, הוספנו גם שאלה: 'האם היית פעם באודישן לתכנית כלשהי?'. ואם התשובה חיובית, את מיד שואלת את עצמך: רגע, למה לא קיבלו אותם? והסטיגמה הזו פוגעת בשיפוט שלך. קשה פה. צפוף".
עד כמה אתם נתקלים באותם פרצופים מוכרים?
"בלי סוף. ולמרות הכל, קיים בהחלט סיכוי שמי שלא התקבל לעונה הקודמת – כן יתקבל לעונה החדשה. ערן טרטקובסקי, למשל, לא התקבל לעונה השניה של 'האח הגדול' והיה כוכב בעונה הרביעית. גילי מיילי לא עבר בעונות הקודמות ובעונה הזאת הוא מחזיק את הבית. חצי מהמשתתפות ב'הרווק' היו באודישנים של 'האח הגדול', כך גם חצי מהקאסט של 'המירוץ למיליון'. יש אנשים שהשתתפו גם באודישנים ל'דה ווייס' וגם ל'כוכב נולד' וגם ל'הישרדות' וגם ל'מירוץ' ו- עדיין רוצים לנסות שוב. או לחילופין – אדם שהיה המודח הראשון בתוכנית ריאליטי, מרגיש שהוא לא עבר את החוויה, שלא טעמו ממנו מספיק – גם הוא בא עוד פעם. בשורה התחתונה, בשביל להביא היום מישהו טוב לתוכנית, אנחנו צריכים לעבוד הרבה יותר קשה, לכתת רגליים בכל קניון בפתח תקווה או מרכז מסחרי בשדרות. לארוב לאנשים".
איך כמעט פספסנו את ג'קי מנחם
אין ספק שעבודת הליהוק היא מהמסקרנות שבתעשיית הטלוויזיה המקומית. המלהקים הם האנשים שתפקידם לזהות את כוכבי הריאליטי הבאים של ישראל – ולכן לא פלא שכולם מקפידים לשמור איתם על קשרים טובים, בכל זמן נתון. לכו תדעו מתי זה ישתלם. ובכל זאת: לא מדובר בעבודה קלה, פשוטה או רגועה. נהפוך הוא. פרט לדרישה למצוא מועמדים חדשים בשוק רווי תוכניות ריאליטי, המלהקים מתמודדים עם שורה של אתגרים מורכבים שהמקצוע מציב בפניהם, וחייבים להפתיע, לרגש ולחדש כל פעם. הלחץ כבר בפנים.
"בתקופת ליהוק אין לך חיים", קובע מושיק ישראל שעובד כמלהק עבור ה"אח הגדול", "הישרדות", "המירוץ למיליון", "דייט בחשיכה" ועוד, "כל ביקור במסעדה הופך להיות עבודה – אם זה מלצר, או הברמן, או האיש מהשולחן ליד. את ליאון מהעונה הזאת של 'האח הגדול' פגשתי למשל כשיום אחד, אחרי העבודה, בן הזוג שלי רצה שנלך לקנות בגדים. נכנסתי איתו ל'דיזל', לקחתי שני ג'ינסים והעמסתי גם את ליאון. את רואה דבר כזה, את חייבת להביא אותו לאודישן".
"יש המון אתגרים בעבודה הזו, ואמנות השכנוע נורא חשובה", מסבירה צירלין, "ל'הרווק' למשל, את מחפשת רווקות שיתחרו על ליבו של גבר. אז מצד אחד את אומרת 'מי תבוא לדבר כזה?' ומצד שני, הכול תלוי באיך את מוכרת את המוצר. בהרבה מובנים, זו עבודה של אשת מכירות".
אז איך באמת משכנעים מישהו מהרחוב לבוא לאודישן?
"ב'הרווק' למשל הסברתי למועמדות שאני מביאה להן זמר מפורסם, מישהו עם כסף, מצליח. את נותנת להן להבין שדודו זה החיים שלהן. כמובן שזה לא תמיד עובד: אם דודו הוא לא מושא הערצה של אותה בחורה, זה לא יקרה, אבל מנסים. בעונה הזאת של המירוץ למיליון יש לנו למשל זוג היסטרי, איציק ואלירן, שאחת המלהקות שכנעה אותם לבוא ולהיבחן אחרי שפגשה אותם בפלאפליה בתל אביב. הם אמנם היו בחייהם באודישן או שניים, אבל כנראה שעד אותו רגע לא זיהו את הסטאר קוואלטי שיש בהם".
ובאמת, הפחד הכי גדול של המלהקים הוא לפספס את הדבר הבא – ולפחד הזה יש סיבה טובה, פשוט משום שכמה פעמים זה באמת כמעט קרה. ג'קי מנחם, למשל, הזוכה הגדול בעונה השלישית של "האח הגדול", בכלל הגיע לאודישן הראשון, קרא את שאלון הסינון הבסיסי, נבהל – וברח. למרבה המזל, אחת המלהקות ראתה אותו, רדפה אחריו החוצה, החזירה אותו פנימה, ובסופו של דבר עזרה לו למלא את השאלון, להישאר בתוכנית ולקטוף את המליון. "אין ספק שהאתגר הוא לא לתת לחושים שלך להפוך לקהים, ולזהות גם את מי שלא תמיד בולט בהתחלה", אומר ישראל. "יאנה יוסף, למשל, לא עברה אודישן ראשון, אבל לקראת סוף הליהוק התקשרו להמליץ לי עליה. אנחנו לא נוהגים לזמן אנשים שלא עברו אודישן, אבל בכל זאת זימנו אותה, ודווקא באודישן השני היא סיפרה פתאום שהיא חצי מוסלמית, ופתחה את כל הסיפור המשפחתי שלה. בסוף, המלהק בכה ביחד איתה באודישן".
קרה שאנשים שיקרו לכם כדי להתקבל?
"אי אפשר למכור משהו לא אמיתי למלהק. ברגע שהמצלמה נפתחת, את ישר יודעת מי אמיתי ומי לא, מי אימא שלו מתה, ומי רוצה שאימא שלו תמות כדי לעבור אודישן. זה עובר מהר מאוד".
"אני לא אשכח את היום שבו מעיין חודדה הגיעה למשרדים שלנו", משחזר דיוויס, "זה אפילו לא היה יום אודישנים. היא הגיעה וטענה שזימנו אותה מ-mako. ניגשה אליה מפיקה וניסתה להבין מה הסיפור, אבל עד שהיא ירדה לשורש העניין, מעיין כבר פיתחה סמול טוק עם כל עובדי המשרד ואפילו אמרה ליורם זק, העורך הראשי, שהוא חייב להסתפר, או בלשונה 'מה זה התלתלים האלו?!'. היה ברור שמדובר בטיפוס שלא פוגשים בכל יום. במקום לבקש ממנה לעזוב את המקום, הכנסנו אותה לחדר האודישנים".
"טהוניה היא דמות מעולה"
בניגוד למה שנהוג לחשוב, תהליך הליהוק לא מתחיל באודישן, אלא הרבה לפניו. "לפני שמתחילים ללהק, חשוב להבין מה מחפשים", מסביר דייוויס, "בתוכניות מרובות משתתפים כמו 'האח הגדול', צריך ממש לצאת לשטח ולחפש מועמדים מתאימים, מה שנקרא 'סקאוטינג', ולפעמים העורך מחפש דמויות ספציפיות ואז מבצעים חיפוש ממוקד. לפעמים לא ממש ברור מה מחפשים, ואז אני אוהב לעבוד ב'שיטת הדייג' שמאפשרת הפתעות שלא תמיד חושבים עליהן, כי הרי אלוהים הוא המלהק הכי גאון שיש. בשיטת הזו פורשים רשת רחבה ככל שניתן, פונים לכמה שיותר אנשים, מכל הצבעים ובכל הגוונים, ומזמינים אותם לאודישנים. רק אחר כך מתחילים לבחור מתוכם".
באודישן עצמו, מעיד דייוויס, הדגש הוא על יכולת ניסוח, סגנון דיבור, מראה, כריזמה ופתיחות רגשית. "המדד הטוב ביותר עבורי", הוא מסכם, "זה שאתה לא רוצה להפסיק לצפות בבנאדם". שלבי המיון הנוספים במהלך הליהוק כבר תלויים בצרכים המשתנים של כל תוכנית. ב"אח הגדול", למשל, נערכות דינמיקות קבוצתיות בין המועמדים שעברו את השלב הראשון, בכדי להבין לעומק את אופן התנהגותם בחברה שזרה להם. ישנן גם הפקות הבודקות דינמיקה בתוך המשפחה (כמו "אמא מחליפה" ו"מחוברים"). ב"מחוברים", אגב, גם מציידים את המועמדים שעברו שלב במצלמה, ומבקשים מהם לתעד את חייהם במשך שבוע, כדי לבדוק את מידת התאמתם לפורמט.
אם המתמודדים עברו בהצלחה את הניפויים עד לשלב זה, הם מגיעים לשלב תחקיר העומק. תחקירן נשלח לביתם הפרטי, ונצמד אליהם למשך שעות רבות, במהלכן הוא מראיין אותם ארוכות ומתרשם מסגנון חייהם. בסוף המפגש, התחקירן מגיש סיכום כתוב, שמטרתו לאפשר לאפיין את דמותו של המועמד, ולהבין איך הוא משתלב בפסיפס הליהוק הכללי. בשלב הזה גם נבדקים עברם הפלילי של המועמדים (או יותר נכון – היעדרו של כזה) ואיתנותם הפסיכולוגית והבריאותית. "לאט לאט נבנה הפאזל האנושי של הליהוק. מבינים מה חסר, מה צריך להוסיף או להוריד - ועניין התמהיל מאוד חשוב", אומר דייוויס. "רשימת המועמדים משתנה עד הרגע האחרון".
אחד הדגשים המרכזיים בתפיסת עולמם של המלהקים, הוא שהדמויות חייבות לעבור שינוי במהלך התוכנית כדי שיצליחו לעניין את הצופים במשך תקופה ארוכה. "ליהיא גרינר למשל היא דמות אקסצנטרית ומרתקת", מדגימה בוזגלו, "היא לא סתם בחורה רועשת, אלא דמות שמספקת סחורה ומתפתחת כל הזמן. בהתחלה ראית בלונדינית טראש אמריקאית ששמה קצוץ, אבל היא יודעת לספק תוכן כל הזמן, להתפתח. הרבה פעמים אנשים אומרים באודישן: 'אני אריב עם כל הבית', אבל הם לא מבינים שזאת לא התשובה שמחפשים לשמוע – להפך. מלהקים לא מחפשים טראבל מייקרים. הם מחפשים דמות מעניינת, שעוברת דברים".
"אנחנו לא רוצים לראות דמויות שנכנסות ויוצאות מתוכנית ריאליטי בלי שום תהליך", מחדד ישראל, "בגלל זה טהוניה למשל היא דמות מעולה – בפרק אחד את שונאת אותה ואומרת: 'תסתמי כבר' ואז, כשהיא מחייכת או מספרת על הילדות שלה ובוכה, את מבינה מאיפה היא מגיעה. היא לא נותנת לך רק דבר אחד".
להיות ה-144 של העיר
שגשוגן של תוכניות הריאליטי גרם לענף הליהוק בישראל להתמקצע במהירות. משאבים רבים מושקעים בליהוק וגם חלוקת התפקידים התרחבה והתחדדה. אל השטח נשלחים הסקאוטרים – הציידים שמחפשים דמויות מעניינות לליהוק –בעוד שהמלהק הראשי, רב הניסיון, הוא זה שעובד בסנכרון מול עורך התוכנית. "ברגע שהריאליטי הפך לגל ענק ששוטף את שעות הפריים הואצה גם ההתמקצעות בתחום", מסביר דיוויס, "צצו הרבה תפקידים שלא היו בעבר בטלוויזיה הישראלית: מנהלי ליהוק, אחראיות מתמודדים, סקאוטרים, טלפנים, תחקירני ליהוק – כל אלו הם מושגים חדשים, שלא היו מוכרים בעבר".
מהראשון ועד האחרון בסדר התפקידים, כולם מודים שסוד ההצלחה של כל מלהק טמון בשני גורמים מרכזיים - אופי נגיש, ועבודת שטח קשה. "הליהוקים הטובים באמת מגיעים מפה לאוזן", אומרת צירלין, "הרבה פעמים אני מקבלת פתק עם מספר טלפון ביד, וחשוב להגיע אליו. חשוב גם להגיע לדמויות מפתח בכל מיני ערים. ככה מצאנו את ה'תימניות' (אוסי וכרמית – ל.ש) מ'המירוץ למליון' - נסענו לראש העין ולקרית עקרון, נכנסנו לאיזה מספרה וישבנו שם במשך שעות, עד שהגיעה אחת מהן. את צריכה לשבת במקום מרכזי בעיר כלשהי, שבו מתרכזים אנשים או שבו מסתובבים אלה שיודעים הכול, כמו 144 של העיר. את מסבירה להם מה את מחפשת והם ישר יגידו לך: 'אה...זה בול ששון החשמלאי ממול!'".
"אני משתמשת ביכולות האישיות שלי", אומרת בוזגלו, "אני בן אדם שנפתחים אליו, וזה עוזר. אנשים ברחוב יכולים לדבר איתי ופתאום לספר לי את כל סיפור חייהם. מישהו אמר לי פעם: 'אני מרגיש שאת מקלפת אותי עם קולפן ירקות' - וזאת המטרה. לקלף את העטיפות כדי להגיע למהות. ליהוק זו אומנות לכל דבר, ולכן זה מרגש אותי בכל פעם מחדש, אתה יוצר משהו שהוא עולם ומלואו. אם הליהוק רע זה הורס הכל, ואם הוא טוב – זה עושה את התוכנית".
//www.mako.co.il/culture-weekend/Article-4db05d5bfd58f31006.htm