כל אחד רוצה לשנות משהו בחיים שלו, לפחות אחד. לא משנה כמה הכל אצלך מדהים, תמיד תתחיל שנה חדשה (עברית, לועזית או יום הולדת) בהבטחה שבשנה הקרובה תהפוך לגרסה המשופרת של עצמך במקרה הטוב, או לאדם שונה לגמרי במקרה השאפתני. אפילו כשמארק פאקינג צוקרברג מביט בראי בניו ייר'ז איב באחוזת המיליונים שלו, עם אשתו ההריונית והכלב וכל החברים בפייסבוק והמיליארדים בבנק, הוא ככל הנראה אומר לעצמו – אין, השנה הזאת אני מוריד חמישה קילו, כותב רומן ומתקשר יותר לסבתא.
מסתבר שמאז ומעולם ראו בני האדם את השנה החדשה כפתח לשינוי. פלוס מינוס לפני 4000 שנה, כבר היה נהוג להבטיח הבטחות לאלים בפתח כל שנה (ואז להפר את כולן). גם כשנעמי שמר כתבה את "בראש השנה", היא איחלה לנו "שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה היום" ולא, נגיד, "שהשנה תהיה בדיוק כמו הקודמת ושתדרכו במקום יא עלובים". כי תחילת שנה היא כמו היום ראשון של הדיאטות. לא משנה כמה שנים רופסות וחלשות אופי עברנו לפניה, תמיד נגיע אליה חדורי תקווה ומוטיבציה. השנה נתניע את החיים שלנו מחדש, נהיה האדם שתמיד רצינו להיות, נפתח דף חלק ועוד סיסמאות שבדרך כלל אנחנו שומעים בקבוצות תמיכה אנונימיות ומתקני שיקום. לפי מחקרים פסיכולוגיים, בערך 50% מהאוכלוסייה רואים בשנה החדשה הזדמנות לשינוי. ההחלטות הנפוצות ביותר הן להוריד במשקל, להתעמל, להפסיק לעשן ולהתנהל טוב יותר עם כסף. לפי פרופסור טימותי פיצ'יל מאוניברסיטת קרלטון בקנדה, החלטות לשנה החדשה הן סוג של דחיינות תרבותית - הרי אנחנו יכולים להפסיק לעשן בנובמבר, אבל גם ככה תיכף ינואר אז בשביל מה להתאמץ.
והנה הנתון שעלול לדכא ולעודד אתכם בו זמנית - אחוז האנשים שמצליחים לעמוד בהחלטות האלו: 8. כן, שמונה אחוזים. ובשביל להשלים את ההזדהות הרגשית שלכם לגמרי, נוסיף ש-75% מהאנשים עומדים בהחלטות האלו בשבוע הראשון, ומספרם צונח בהדרגה ככל שנוקפים הימים. סתם למקרה שתמיד תהיתם איך זה שחדר הכושר שלכם תמיד מפוצץ רק בינואר.
אז בואו נסכים שרובכם לא תעמדו בהחלטות השנה החדשה שלכם, גם לא בשנה העברית שבפתח, אבל היי - עוד שלושה חודשים יש שנה חדשה לועזית שבה תוכלו להחליט בדיוק את אותם הדברים! הסיבות לאחוז הכישלונות הגבוה רבות. העיקרית שבהן היא הפשוטה מכולן - הרגלים קשה לשנות, במיוחד הרגלים רעים, במיוחד בבת אחת. רובנו די חלשי אופי, והרצון שלנו להתנזר מפחמימות ולרוץ כל יום חמישה קילומטר לא תואם את הטבע שלנו שדוגל בהעמסת פסטה תוך כדי רביצה על הספה. סיבה נוספת מכונה על ידי פסיכולוגים "סינדרום התקווה השקרית", שבמסגרתו ההחלטות של אנשים לשנה החדשה פשוט לא ריאליות, ונובעות מהאופן המסולף שבו אנשים רואים את עצמם. כלומר, אתם רואים את עצמכם כאנשים ספורטיביים ולכן נרשמים למרתון ג'ילט, בפועל אתם פדלאות וככל הנראה תמותו במרתון ג'ילט. סיבה נוספת לכישלון היא יחסי סיבה תוצאה. אתם אולי חושבים שאם תתנהלו יותר נכון כלכלית או שתרדו במשקל כל החיים שלכם ישתנו, אבל לרוב זה פשוט לא יקרה, והאכזבה גורמת לנסיגה להתנהגויות עבר.
אז הנה כמה החלטות שנה חדשה שככל הנראה תכריזו עליהן עם כל המוטיבציה הפנימית של אצן אולימפי, וכל האופנים שבהן הן תתפוגגנה עד לשנה הבאה. ובשביל לא לנחס לגמרי, הוספנו גם כמה דרכים שבעזרתן, אולי, דווקא תצליחו לקיים אותן.
לרדת במשקל
אחת ההחלטות הפופולריות בכל שנה חדשה, בהנחה שאתם חלק מתרבות השפע של העולם המערבי המנוון. רוב הסיכויים שמתישהו בסוף ארוחת החג, רגע אחרי שתחושו גועל מעצמכם ושנייה לפני שתתנפלו על מבחר עוגות דבש, קול פנימי נחוש ועז יגרום לכם להודיע שזהו, עד הקיץ אתם בביקיני. תגובת השרשרת שתתעורר היא בלתי נמנעת, ותגרום לכם לפשוט על מדפי הירקות האורגניים בעדן טבע מרקט, להישבע שמעכשיו אתם לא נוגעים יותר בפחמימות, רושמים כל מה שנכנס לכם לפה, לא שותים שום דבר מוגז ופותחים כל בוקר בשתי כוסות מים גדולות ושייק סלרי-קייל.
כמה זמן זה יחזיק: אחרי שבוע תמצאו את עצמכם בוכים לתוך קרואסון שקדים ברולדין.
כמה כסף תוציאו על זה: 450 ₪ על קנייה גדולה בסופר שאת רובה תזרקו, המגזימים גם יוציאו 800 שקלים על מסחטת פירות וירקות קשים שלנצח תעלה אבק על השיש, מצבה לאופייכם החלש.
הצעה חלופית: קבעו יעד ספציפי והגיוני. "בחודשיים הקרובים אוריד ארבעה קילו". מצאו מישהו לדווח לו על התקדמותכם. את עצמכם קל לרמות, אבל מאחרים לא נעים. הרי הקונספט של קבוצות הרזייה מבוסס על החרדה שלנו מלאכזב אדם זר לחלוטין ששוקל אותנו.
להתאמן יותר
כחלק מהדיאטה הנחושה שתפתחו בה ותחזיק שבוע, ככל הנראה גם תחליטו לתת לאדם החטוב שנמצא עמוק בתוככם לפרוץ החוצה. אתם תעשו זאת על ידי רישום לפילאטיס מכשירים, לבריכה, לחדר כושר ואולי גם תשבעו לפתוח כל בוקר ב-30 כפיפות בטן.
כמה זמן זה יחזיק: שני אימונים ושחייה.
כמה כסף תוציאו על זה: תלוי כמה שאפתניים אתם. ככל שתנסקו גבוה יותר, ההתרסקות תהיה קשה יותר. וכן, ברור שעשיתם מנוי לחדר הכושר לשנה שלמה כי זה היה המבצע הכי זול, ומדי חודש חיוב האשראי יזכיר לכם עד כמה גרועים יותר. זה בסדר, כולנו נפלנו שם.
הצעה חלופית: תתחילו מפעמיים בשבוע, אחר כך נראה.
להפסיק לבזבז כסף
להפסיק לבזבז כסף, קצת כמו להחליט לרדת במשקל ולהתאמן יותר, זה בעצם להגיד "אני רוצה בחזרה את השליטה על החיים שלי". מעבר לעובדה הפשוטה שכל לחיצה על "בירור יתרה" מכניסה אותנו לפרכוסים, יש גם משהו מזכך בלחיות בקטן. ההחלטה להפסיק לבזבז כסף היא לא רק פרקטית, אלא גם רוחנית. היא מעניקה לנו את היכולת להביט מלמעלה על העדר הצרכני מזוגג המבט השועט אל הקניונים והמסעדות ולדעת שאנחנו מעל הבלי העולם הגשמי ועוד מילים שאפשר לכתוב כאן אבל סורי, יש קולקציה חדשה בנקסט וקיבלתי קופון ביי.
כמה כסף תוציאו על זה: מה שמדהים לגלות במסגרת ההחלטה הכלכלית הנבונה להפסיק לבזבז כסף, זה שאתם הולכים להוציא עליה מלא כסף. הרי ברור שכהכנה לחיי החיסכון והסגפנות שלכם אתם תפרקו את "אושר עד" בקניית ענק של 1000 שקל, ואחרי זה גם תדהרו בקניון עם צרור קופונים כי בכל זאת, חייבים למלא את הבית, עוד רגע אתם גוזרים את האשראי. מפה לשם, הלכה משכורת.
כמה זמן זה יחזיק: תלוי, קוראים לכם "הסולידית"? אם לא, תוך חודש אתם משחילים ארוחה זוגית בטופולופומפו אחרי מניקור וקניית שני זוגות נעליים בתחילת עונה.
אופציות חלופיות: א. להיות מודעים, לקצץ במידה, להחליט שהמשימה שלכם השנה היא לסגור את המינוס ובשביל זה תקריבו משהו אחד גדול (טיסה לחו"ל). ב. לבקש כסף מההורים, שוב. ג. ללכת לעבוד בשיווק באינטרנט, אומרים ששם הכסף הגדול.
להיות בן אדם תרבותי יותר
השנה אעשה מנוי לקאמרי. כלומר לסינמטק. כלומר אלך לסרט בקולנוע לב. כלומר אקח סרט זר בוי.או.די. כלומר את "חמישים גוונים של אפור". כלומר אראה מאסטרשף מהאמצע תוך כדי גלילה בפייסבוק ותחרות גרפסים עם הילד.
איפשהו במהלך החיים, אנחנו מתחילים לחשוש שאנחנו "לא תרבותיים מספיק", שזה בדרך כלל שם קוד לתחושות המתעוררות בכם לאחר דיאלוג מהסוג הזה:
קולגה משכיל: "אני זוכר שבשנות התשעים ראיתי את 'ביקור הגברת הזקנה' בהבימה עם ליא קניג"
אתם: "שחקנית מדהימה, זיכרונה לברכה"
קולגה משכיל: "היא בחיים".
תחושות הנחיתות שיתעוררו בכם יובילו להחלטה להשקיע יותר בתרבות, אחרי הכל זה מזון לנשמה ואתם אנשים רדודים שלא פתחו ספר כבר שנה ועולמכם הפנימי מורכב מ"אמהות מבשלות ביחד" וחנוך דאום בפייס. כמובן שמדובר בתחושת שווא כי אתם לא באמת רוצים להיות תרבותיים, אתם רוצים יותר הזדמנויות להתנשא.
כמה כסף תוציאו על זה: כמה מאות שקלים על מנוי שלא תנצלו.
כמה זמן זה יחזיק: תישברו אחרי התנומה הראשונה ברטרוספקטיבה לפזוליני בסינמטק.
אופציה חלופית: יש אחלה דוקו בטלוויזיה. כאילו, דוקו ריאליטי.
להפסיק לעשן
אחת מהחלטות השנה החדשה שמתישהו כן תעמדו בה, אבל רוב הסיכויים שלא יהיה לה קשר לאף שנה חדשה. זה יהיה סתם יום סתמי בחיים שלכם שבו תגלו שאתם בהריון, או שמישהו קרוב אליכם חטף סרטן, או שתתעוררו תוך כדי שיעול ולא תצליחו לנשום, או שיהיה מבצע על הסדנה של אלן קאר. אבל אם בכל זאת תגיעו לשנה החדשה בנחישות להוציא את הניקוטין מחייכם, תרוקנו את המאפרה האחרונה באושר ותתרמו להומלס חצי פקט שנשאר לכם מהדיוטי, יש סיכוי שנתראה שוב בשנה הבאה עם אותה החלטה וחמישה קילו שהצלחתם להעלות לפני שהתייאשתם וחזרתם לעשן.
כמה זמן זה יחזיק: ממוצע של החודשים הפעילים שלכם בחדר הכושר, חלקי מספר הקילוגרמים שתעלו בחודש הראשון כפול מספר הפסקות הקפה הממוצעות שלכם בעבודה.
כמה כסף תוציאו על זה: בין אפס לאלפי שקלים, אם אתם מאנשי האברהמסון והסדנאות, מצד שני, תחסכו כל חודש מלא כסף על סיגריות.
הצעה חלופית: תעברו לגלגל טבק, זה כבר יוציא לכם את החשק.
לעזוב את האייפון ולהשקיע יותר בילדים
האם אנחנו הולכים לגדל דור מוזנח רגשית? ילדים שרגילים לחלוק את תשומת הלב של הוריהם עם מסך שחור קטן? האם אנחנו מאבדים את הילדות שלהם כדי לעשות לייק לילדות של אחרים באינסטגרם? האם נוכל לבוא אליהם בטענות כשיהיה לכם אייפון משלהם והם יתעלמו מאתנו לנצח? אם התשובה לאחת או יותר מהשאלות האלה היא "חרא נגמרו לי החיים בקנדי קראש", כנראה שגם אתם תחליטו בשנה הקרובה לעזוב קצת את האייפון ולהתרכז ביצורים החמודים שהבאתם לעולם על מנת לספוג קרינה מהמכשיר שלכם.
כמה זמן זה יחזיק: תלוי, הנוטיפיקציות שלכם בפייסבוק מגיעות עם סאונד?
כמה כסף תוציאו על זה: רגשות האשמה כפול גיל הילד (בחודשים) = מספר הצעצועים שתקנו לו.
הצעה חלופית: פשוט קנו להם אייפד.
להיות בן אדם טוב יותר
זה נשמע קצת מוזר, מי בעולם הזה מחליט החלטות לשנה החדשה וחושב על דברים שהם לא עצמו? אבל תופתעו לשמוע שבארה"ב מדובר בהחלטה פופולרית, שאמנם מתדרדרת באיטיות במורד רשימת ההחלטות הנפוצות אבל עדיין נמצאת בעשיריה הראשונה. טוב נו, אף אחד לא אומר לעצמו "השנה אני שואף להפוך לאדם רע יותר". אז יכול להיות שהשנה תחליטו להתנדב איפשהו, רוב הסיכויים שגם תתרמו ארוחת חג לנזקקים ואולי תאמצו איזה כלב נטוש.
כמה זמן זה יחזיק: שני ביקורים אצל ניצול שואה, הכלב לתמיד.
כמה כסף תוציאו על זה: סל אימוץ וארוחת חג.
הצעה חלופית: גם חתול זה נחמד.
לטפח יותר את הבית
זאת השנה שבה הדירה שלכם תפסיק להיראות כמו מחילה מעופשת של אגרן כפייתי ותהפוך למעון המואר והמעוצב על פי עקרונות הפנג שוויי שעליו תמיד חלמתם. תנקו כל שבוע, תחליפו ספה, תקנו איזה רימון קרמיקה נחמד, אולי איזה אהיל וינטג' משוק הפשפשים ותצבעו שרפרף בכחול כזה שנראה קצת של פעם. אה, וגם תכינו שקי בגדים שאתם כבר לא צריכים לתרומה, תמיינו את כל הצעצועים של הילדים ותעיפו את הקופסה החשודה ההיא מהמקרר ששוכבת שם כבר חצי שנה.
כמה זמן זה יחזיק: ככל הנראה תתייאשו באמצע מיון הארון ואחרי שני ארגזי ספרים שתשאירו מתחת לבית.
כמה כסף תוציאו על זה: תלוי באיזה מצב רוח תגיעו לאיקאה.
הצעה חלופית: חכו למעבר דירה, גם ככה לא תהיה לכם ברירה.
לטפח גינת תבלין
כנראה שבפנטזיות שלנו כולנו נורא אקולוגיים ועם זיקה לקיימות, אחרת לא ברור למה טיפוח גינת תבלין היא שאיפה כל כך נפוצה. היינו רוצים להיות האנשים שנרגעים בעזרת עידור ערוגות וליקוט עגבניות שרי אורגניות מהאדנית, אבל בפועל אנחנו גרים בקומה שלישית בלי גינה ועוברים בסופר בדרך הביתה מהעבודה וקונים שני מלפפונים וצרור פטרוזיליה קשישה. אבל נו, כל אדם צריך להרוג לפחות פעם אחת בחייו שתיל בזיליקום על מנת להבין שגינון זה עסק לרוצחים סדרתיים. אצל רובנו זה יקרה בעקבות החלטת שנה חדשה שתוביל אותנו לפשיטה על משתלה קרובה, רכישת ספרות מקצועית (כלומר גוגל על "איקלום צמחים") ומגזמה מעוצבת. המגזימים גם יסחפו עד כדי קניית קרקע בפרדס חנה בהשראת מסרון ספאם.
כמה זמן זה יחזיק: שבוע של השקיה אובססיבית, חודש של כמישה איטית.
כמה כסף תוציאו על זה: תלוי, קניתם את הקרקע ההיא בפרדס חנה?
הצעה חלופית: בואו נתחיל מעציץ נענע וגלעין אבוקדו עם קיסמים.
למצוא זוגיות אמיתית
לצאת מטינדר ודומיו, להכנס לג'יידייט ודומיו, להפסיק עם הסטוצים ולמצוא אהבה אמיתית. אולי כי כבר נמאס לכם/ן מסטוצים, או מלשקר על סטוצים, או שאולי הגעתן לגיל שבו מספרים לכן שסטטיסטית, נשארו לכן בערך חמש ביציות. כך או כך, יש סיכוי שהשנה תחליטו להתאהב. אולי זה יקרה, אולי לא, תלוי אם אתם נפשות רומנטיות שמאמינות במזל וגורל או נפשות קרות המאמינות בזוגיות כחיבור כלכלי שאפשר ליצור לפי הזמנה.
כמה זמן זה יחזיק: חלקו את הגיל שלכם במספר החד הוריים שיש סביבכם והכפילו בחמש.
כמה כסף תוציאו על זה: תלוי אם אתם הצד המשלם בדייטים או לא.
הצעה חלופית: תמחזרו אקס.
להפסיק לרכל
במסגרת הניסיונות שלנו להפוך לאנשים טובים יותר, או לפחות סבירים יותר, ייתכן שאלו מאתנו שנהנים פה ושם מקצת לשון הרע ינסו להיגמל מהתחביב. זה לא יהיה קל. הטבע האנושי רכלן מנעוריו ואין דבר שמשמח אותנו יותר מלשמוע על משהו שערורייתי שקרה לאדם אחר ואז להפיץ את זה. אבל היכולת לשמור סוד בלי שהוא יאכל אותנו מבפנים עד שנמות היא נלמדת, נרכשת ואפשרית. פשוט ממש לא כיפית.
כמה זמן זה יחזיק: עד שתשמעו משהו ממש טוב.
כמה כסף תוציאו על זה: בהנחה שאתם לא נעזרים בציוד להאזנת סתר, חינם לגמרי!
הצעה חלופית: תרכלו, אבל רק פנים אל פנים, אל תשאירו עקבות וואטסאפ.
