תפקיד חייהם: השחקנים שהפכו את החיים שלהם לתוכנית טלוויזיה

יהודה לוי כמעט ולא מצליח לשלוט בעצמו מרוב תסכול, כשנאלץ להתייחס לשמועות לפיהן תפס את האקסית המפורסמת שלו במיטה עם בן הזוג הנוכחי שלה. "איזה שטויות. אנחנו נפרדנו כל כך הרבה זמן לפני שהם נפגשו, איזה חצי שנה לפני", הוא זועם. "איך אנשים אוהבים להמציא סיפורים על אנשים! כמה עלובים יכולים להיות חיים של בן אדם, שהוא צריך להמציא שקרים על אנשים?"

זה אולי נשמע כמו רגע אישי מאוד בחייו של הכוכב המפורסם, שארוסתו לשעבר נינט טייב נישאה השבוע לאבי התינוק שברחמה. אבל האמת היא שמדובר בכלל בסצנת מפתח ב"איש חשוב מאוד", הסדרה החדשה והמדוברת של לוי שעלתה בשבוע שעבר ב-HOT וסיפקה לכתבי הבידור את הדבר הכי קרוב להצצה לחייו של יהודה אחרי הפרידה.

"לרגעים הוא סלב חסר מודעות, ולפעמים הוא מודע מספיק על מנת ללעוג לעצמו", כתבה נטע חוטר בביקורת שלה על הסדרה. "והוא היה צריך לא מעט אומץ בשביל לגלם את התפקיד הזה". ובאמת, מה גורם לכוכבים כמו לוי להשתעשע עם הגבולות בין מציאות לבדיון ולאפשר לצופים להציץ לחלקים באישיות שלהם?

הולכים עם האמת שלכם? הצחקתם אותנו

ג'יימס בנט, מחבר הספר "Television Personalities", מסביר כי מדובר בז'אנר שהתפתח מה"מציאות" המוגזמת והמתוסרטת של תוכניות הדוקו. "הריאליטי הפך את הקהל והמפיקים למודעים יותר לכך שאותנטיות היא סוג של הופעה", הוא מסביר בראיון ל"דיטיילס". "ככל שאנחנו נתקלים בטיפוסים יותר מוגזמים ב'האח הגדול' או ב'הטופ מודל הבאה' גם אנחנו משתתפים בבדיחה הזו - ש'להיות עצמך' זו בעצם הצגה".

ההקצנה הזו, מן הסתם, עוברת טוב יותר כשהיא חלק מסאטירה חברתית על תעשיית הבידור. יש לא מעט כוכבים שהסכימו לעשות הופעת אורח בתפקיד עצמם בסדרות טלוויזיה - וויל וויטון ב"המפץ הגדול", סת' גרין ב"הפמליה" וקלי קלארקסון ב"נאשוויל" והרשימה עוד ארוכה - אבל מה קורה כשסלבס מחליטים לככב בסדרה קומית שמבוססת עליהם? האם זו עדיין סאטירה מוקצנת, או שמדובר בהצצה אמיתית לחיים שלהם? בואו ניתן להם לענות על השאלה הזו.

לארי דיוויד, "תרגיע"

לארי דיוויד מכנה את בן דמותו "גרסה אידיאלית של עצמי", במובן שלארי דיוויד הטלוויזיוני "אומר את הדברים שאני חושב אבל לא מעז לומר". בסדרה שלו, שרצה שמונה עונות, הוא מגלם איש טלוויזיה אחרי שיא הקריירה שלו שסובל מנוירוטיות ואובססיה לפרטים שגורמת לו להסתבך בסיטואציות חברתיות מביכות ומעיקות. "עד כמה שהאיש הזה מטורף, הייתי מוכן להיכנס לנעליים שלו ברגע זה", הוא מודה. "אבל אז היו עוצרים אותי או מרביצים לי, או משהו כזה".

ג'רי סיינפלד, "סיינפלד"

עוד לפני "תרגיע", דיוויד היה שותף לכתיבתה של "סיינפלד", סיטקום בו כיכב חברו ג'רי בתפקיד עצמו – סטנדאפיסט רווק שחי בניו יורק. במקור, "סיינפלד" לא עסקה בתעשיית הבידור, עד השלב שבו סיינפלד וג'ורג' – המבוסס על דיוויד – מתחילים לעבוד על "ג'רי", סיטקום על סטנדאפיסט רווק שחי בניו יורק. סיינפלד עצמו טען בראיון כי הוא גילם את עצמו במדויק: "זו סדרה על איך זה להיות בן אדם, או במקרה שלי – להיות קומיקאי, שזה כמעט אותו הדבר". אלא שבניגוד לדיוויד, דמותו בסדרה דווקא נחשבה ל"סטרייט מן", שמוקף בדמויות חריגות שמקצינות כל סיטואציה.  

לואי סי. קיי, "לואי"

כל מי שצפה בסטנד-אפ של לואי סי. קיי או בראיונות טלוויזיוניים שלו יודע שהדמות שהוא מגלם בסדרה שלו מבוססת עליו במידה רבה מאוד. הוא בוטה באופן חמוד, אומר בדיוק את מה שכולנו חושבים ומודע בצורה כואבת לחסרונות הפיזיים שלו. ועדיין, ב"לואי" הוא מצליח להסתבך בצרות מבאסות מעבר לכל דמיון. ההסבר שלו לבחירה הזו פשוט – הוא אמיתי, המצבים האלה לא.

"זו הדרך שבה הייתי מתנהג בסיטואציות האלה", הוא אומר. "אני נותן לעצמי לעשות טעויות ענקיות ונוראיות שלא הייתי עושה בחיים האמיתיים. אני מעניק לעצמי חוש שיפוט איום, כי זה יותר מצחיק". אגב, גם בסדרה הוא סטנדאפיסט גרוש עם שני ילדים, אבל כאן בערך מסתיים הקשר למציאות – לואי מכניס לעלילה התרחשויות דרמטיות לא עקביות, מלהק מחדש את בני משפחתו ובאופן כללי עושה מה שמתחשק לו. למה? כי זה יותר מצחיק.

מאט לבלנק, "אפיזודס"

"ככל שהעונות חולפות, אני נוטה להביט במראה כשאני מתגלח והגבולות מיטשטשים. אני צריך להזכיר לעצמי שאני לא אלכוהוליסט, שאני אבא טוב ושאני לא מרוכז בעצמי. אני צריך לזכור מי אני באמת", אומר מאט לבלנק, שדמותו ב"אפיזודס" כשחקן ההוליוודי האגוצנטרי היא התפקיד המשמעותי הראשון שלו מאז תפקידו כג'ואי טריביאני ב"חברים".

לצופי הסדרה, שמכירים את היכולות הקומיות של לבלנק אבל פחות את האישיות שלו, קל לקבל את הקביעה לפיה בשנים שחלפו מאז הסיטקום המצליח הוא טיפח אגו ענק ואופי דוחה – אולי אפילו קל מדי. "אנשים שואלים 'אתה לא חושש שיחשבו שככה אתה במציאות?' אם אני עושה את העבודה שלי כמו שצריך, זה מה שיקרה – והשלמתי עם העניין", הוא אומר. "התפקיד שלי כשחקן היא להרחיק את העולם ממאט לבלנק".

ג'יימס ואן דר ביק, "הביץ' מדירה 23"

כמו במקרה של לבלנק, גם ברזומה של ואן דר ביק היה תפקיד אחד משמעותי שממנו לא הצליח להתנער – דוסון לירי ב"דוסון קריק". מה שסייע לו לעבור הלאה היה ההומור העצמי שלו, שגרם לו לגלם גרסה מוקצנת של עצמו במערכונים של "Funny or Die" ובעקבות זה לקבל את התפקיד ב"הביץ' מדירה 23" לצד קריסטן ריטר.

ההומור העצמי הזה שלו הביא אותו גם לצחוק על הקריירה המדשדשת שלו – או של ג'יימס ואן דר ביק הטלוויזיוני – אותה קריירה שהסתיימה ב"רוקדים עם כוכבים", בית הקברות לסלבס סוג ז', או הביאה אותו לארגן איחוד של "דוסון קריק" ולגלות שמכל כוכבי הסדרה שהתפרסמו מאוד מאז, היחידה שמוכנה להיפגש עמו היא ביזי פיליפס (בתפקיד עצמה).

"מהר מאוד הפסקתי לשחק את עצמי ופשוט יצרנו את הדמות הזו", הוא מסביר. "הנוסחא היא שהוא מוכשר להפליא, כמעט ילד פלא במובן מסוים. הוא מרוכז בעצמו לגמרי. הוא נפל לתוך כל מלכודת אפשרית ששחקנים נופלים בה, כשאנשים מסתכלים עליך מלמטה ונותנים לך כל מה שאתה רוצה. באותו זמן, הוא גם מאוד מתוק. ואז פשוט זרקנו אותו לסיטואציות מגוחכות ונתנו לו נקודת מבט ברורה על הדברים".