ב-2004, קצת אחרי שנינט טייב סחפה בסערה את ניצנים עם "ים של דמעות", עלתה למסכים "השיר שלנו". הפורמט היה חדשני – דרמה יומית מוזיקלית שבה שולבו קאברים לשירים מוכרים, אותם ביצעו זמרים/שחקנים/בוגרי ריאליטי שונים, ובראשם נינט.
שנתיים לאחר ש"השיר שלנו" החזירה את נשמתה לבורא, נפל לאמריקנים האסימון. טוב, אולי הגברת טייב לא הייתה הטריגר במקרה הזה, אבל הקונטקסט היה בהחלט דומה: גם "גלי", הדרמה המוזיקלית של ראיין מרפי, נחטפה על ידי רשת FOX, ולא במקרה – מדובר ברשת שמשדרת את "אמריקן איידול", אחת התוכניות הנצפות ביותר בארה"ב..
קריוקי בפריים טיים
"זה היה הגיוני שהרשת עם הלהיט הגדול ביותר בטלוויזיה, שהוא במקרה גם מוזיקלי, תעשה משהו בכיוון הזה", אמר מרפי ל"וראייטי" באותה שנה. "לא כתבנו מוזיקה מקורית ל'גלי'. זה כמו 'אמריקן איידול', סוג של קריוקי. אנשים אוהבים לראות אנשים אחרים שרים שירים שהם מכירים". וכדי שכולם יעשו את הקישור הזה, FOX אף בחרה לשדר את הפיילוט של "גלי" במאי 2009, מיד לאחר הגמר הגדול של "אמריקן איידול".
שלוש שנים ולא מעט קאברים לאחר מכן, מגיעה למסכים שלנו דרמה מוזיקלית חדשה – "נאשוויל". הסדרה, שמתרחשת בעיר שהולידה כוכבי קאנטרי רבים - מג'וני קאש ועד טיילור סוויפט - עוסקת ביריבות בין זמרת קאנטרי וותיקה ומצליחה בשם ריינה (קוני בריטון) ובין כוכבת עולה סטייל סוויפט-קארי אנדרווד-ליידי אנטבלום, בשם ג'ולייט (היידן פנטייר).
"נאשוויל", שעלתה באוקטובר ב-ABC והגיעה השבוע ל-HOT3, התקבלה באהדה וכבר הספיקה לזכות בפרס בחירת מבקרי הטלוויזיה לסדרה החדשה המרגשת ביותר – שלא לדבר על כך ששתי השחקניות הראשיות כבר קיבלו מועמדויות לפרסי גלובוס הזהב. הרייטינג שלה, שדווקא התחיל מצוין, הלך והתדרדר במהלך העונה – ממש כפי שקרה לקודמתה בז'אנר, "סמאש".
מה מבדיל את שתי הסדרות הללו מהלהיט לשעבר "גלי", שגרף נתוני צפייה מצוינים בעונות הראשונות אך כעת מדשדש במקומות הנמוכים בטבלה? התשובה פשוטה: בעוד ש"נאשוויל" כוללת בעיקר שירים מקוריים מז'אנר הקאנטרי ו"סמאש", הדרמה המוזיקלית של NBC, מבוססת על שירים מקוריים בסגנון שואו-טונס וקאברים ללהיטים עכשוויים, שתיהן פונות לקהל מבוגר מזה של "גלי", ולכן הגיוני שינחלו הצלחה מועטה יותר בקרב הקהל ששולט היום בטלוויזיה העולמית: פלח הגילאים הקסום 18-49.
"בנאשוויל השיר פורץ מעצמו"
מסתבר שמרפי צדק – אנשים באמת מעדיפים לשמוע שירים מוכרים בביצועים חדשים, עד כדי כך שכל ביצוע חדש של הקאסט של "גלי" הפך ללהיט השבועי ב"אייטונס". אלא שאחרי שלוש עונות של ילדים מזמרים, נראה ש"גלי" לא מצליחה לשמור על האפיל שלה. כמוצא אחרון החליטו ב-FOX לשבץ את העונה הרביעית – שככל הנראה תהיה האחרונה – בימי חמישי, מיד אחרי תוכנית התוצאות של "אקס פאקטור" ו"איידול", בתקווה לזכות בפירורי הרייטינג שיותירו אחריהן.
למעשה, הקשר בין ריאליטי הכישרונות ובין הדרמות המוזיקליות כל כך ברור מאליו, עד ש"גלי" הולידה ריאליטי כישרונות משל עצמה – "פרויקט גלי", תחרות במסגרתה מתחרים מתמודדים עם כישרון שירה סביר על תפקיד אורח בסדרה. סוג של ביצה שהולידה תרנגולת, אם תרצו.
גם "סמאש", שעוסקת בהפקתו של מחזמר על חייה של מרילין מונרו בברודוויי, לא נופלת רחוק מעץ הריאליטי. ברשת NBC שיבצו אותה אחרי הסוס המנצח של הרשת, "דה ווייס", ואל בוגרת "אמריקן איידול" קת'רין מק'פי – שמככבת בתפקיד הראשי – תצטרף בעונה השנייה פליטה מצליחה נוספת של התוכנית, ג'ניפר הדסון.
אבל בזמן ש"גלי" ו"סמאש" ממשיכות להתחרות על לבם של חובבי הקריוקי הטלוויזיוני, "נאשוויל" מנסה – לפחות על הנייר – להבדיל עצמה משתי הקולגות הוותיקות לז'אנר. "הדבר הכי טוב בסדרה זה שהיא לא 'גלי' או 'סמאש', כשהשיר פשוט פורץ מעצמו", אמר בפשטות סאם פלאדין, שמגלם את המוזיקאי הצעיר גונאר. "הכל מאוד מבוסס במציאות, כך שאם אתה מקבל פיסת מוזיקה זה תמיד במסגרת הופעה, או בערב מיקרופון פתוח בבר".
"המוזיקה היא חלק מחייהם של האנשים – זה לא שאנחנו פורצים פתאום בשירה", חיזקה בריטון את דבריו בראיון ל"רולינג סטון". "כל שיר שתראו הוא משהו שמבוצע בלייב או נשמע ברדיו או נכתב על ידי דמות. נאשוויל היא עיר שבה אתה הולך ברחוב ושומע מוזיקה מתנגנת, אז המוזיקה היא בעצם הרקע לכל מה שקורה".
מציאותית או לא, הפיילוט של "נאשוויל" מוכיח שהיא סובלת במידה רבה מאותה בעיה ז'אנרית – השירים ששזורים בה באים לרוב על חשבון העלילות, שהופכות לקלישאתיות וסבוניות. להוציא את תצוגת המשחק המצוינת של בריטון והתסריט הנסבל, נראה ש"נאשוויל" תקרוץ בעיקר לחובבי הקאנטרי ותשאיר מאחור את הקהל הישראלי, שימשיך להתגעגע ל"שיר שלנו".