הטלוויזיה בבית משפחת גריפין מציגה את פרק האיחוד הבדיוני של "משפחה מודרנית" עם "הכל נשאר במשפחה". בדיוק כשארצ'י באנקר מתחיל לומר דברים לא פוליטיקלי קורקט על זוג הגייז, כריס גריפין מתחיל במונולוג שלו: "פרק איחוד של שתי תוכניות תמיד מבליט את היתרונות של כל אחת מהתוכניות. זה בכלל לא מריח מייאוש. התוכן הוא תמיד הדבר החשוב ביותר מבחינת סדר העדיפויות של היוצרים וזה בכלל לא קשור לשיווק". כך החל פרק האיחוד המצופה והמדובר של "איש משפחה" עם "משפחת סימפסון", ששודר הלילה (שני) בארצות הברית.
הקריצה בפתיחה לא צריכה להפתיע אף אחד שאי פעם צפה בפרק של אחת מהתוכניות הדגל של "פוקס". "איש משפחה" פתחה הלילה את העונה ה-13 שלה, בעוד "משפחת סימפסון" התחילה הלילה את העונה ה-26 שלה, וממשיכה להגדיל את הפער בפסגת רשימת "הסדרות ששודרו הכי הרבה אי פעם". (זהירות: ספוילרים בהמשך)
הסימפסונים עשו את זה קודם
הרבה השתנה בטלוויזיה שלנו בעשרות השנים האחרונות, אבל הפרצופים הצהובים של הסימפסונים שורדים על המרקע שלנו כבר עשרות שנים. כך קרה שבפריים טיים של פוקס שודרו אמש במשך שעה וחצי סדרות אנימציה – הפרק הראשון של העונה החדשה של הסימפסונס, ואחריו פרק האיחוד הכפול של שתי הסדרות.
העונה החדשה של הסימפסונס נפתחה במותה של אחת מדמויות המשנה בסדרה. זה היה פרק קלאסי של הסימפסונים, שכלל המון שחקני אורח (מג'קי מייסון ועד שרה סילברמן) והמון רפרנסים לתרבות פופולרית יותר ופחות. כמו תמיד, אפשר להניח שרוב הצופים של התוכנית לא יבינו את כל הבדיחות.
מיד אחרי הפרק של המשפחה הצהובה, הגיעה כרגיל משפחת גריפין, האחות הקטנה והחצופה. הפרק שמציג למשך קצת יותר מחצי שעה נטו את פיטר גריפין והמשפחה בעיירה ספרינגפילד, הוא לא פחות מהומאז' שלם לתרבות שהנחילה משפחת סימפסון באמריקה של עשרים השנים האחרונות.
לסת' מקפרלן ושאר יוצרי "פמילי גאי" אין טעם בכלל לנסות להכחיש את זה. ההשראה שהם קיבלו ממשפחת סימפסון היא יותר ממקרית. הם לא היחידים, אלא פשוט הבולטים ביותר והחדשניים ביותר בתחום. עבר כבר עשור מאז שבסאות' פארק הקדישו פרק שלם ("הסימפסונס כבר עשו את זה") לכך שקשה לחשוב על רעיון מקורי שלא ייראה כאילו נגנב מעולמם של הומר ובארט, וככל שהשנים עוברות האקסיומה רק מתחדדת: תאהבו אותה או תשנאו אותה - הטלוויזיה שלנו לא הייתה נראית אותו דבר בלי המשפחה הצהובה הזאת.
בפרק עצמו שתי המשפחות מתחברות, כאשר ברור שלגריפינים יש עדיין הרבה מה ללמוד מהסימפסונים. ליסה עוזרת למג להתמודד עם היותה ילדה לא פופולרית, בארט מלמד את סטואי איך לרכב על סקייטבורד ומנסה ללמד אותו להיות קול בלי אלימות (זה לא מצליח לו), מגי מלמדת את כריס איך להשתמש במוצץ והעוזר הקטן של סנטה מלמד את בריאן איך ללכת עם רצועה.
אפשר ליהנות גם מגימיקים
רגע המפנה מגיע כשפיטר נותן להומר לטעום את הבירה מהמבשלה בה הוא עובד, והומר טוען שמדובר בחיקוי של "דאף", הבירה המקורית של העיירה ספרינגפילד. בפרפראזה שאפילו לא מנסה להיות מעודנת, פיטר טוען שהבירה שלו, שמייצגת את הסדרה שלו, היא לא חיקוי, אלא גרסה חדשה שנותנת כבוד למקור, אבל הולכת בכיוון אחר. מכאן העניינים מתדרדרים ומגיעים לבית משפט, שם השופט שצריך להכריע בעניין הפרת זכויות היוצרים הוא לא אחר מאשר פרד פלינסטון, כוכב "משפחת קדמוני", סדרת האנימציה הראשונה למבוגרים, שבלעדיה סביר להניח שלא היינו מכירים לא את הומר סימפסון ולא את פיטר גריפין.
בסופו של דבר הגריפינים חוזרים לקוהוג ומתנחמים בידיעה שהסימפסונס לעולם לא יירדו ממעמדם כדי לבוא לבקר אצלם בעיירה. הפרק נחתם ברגע נוגה בו סטואי בוכה בחדרו, בזמן שהוא כותב על הלוח "לא אחשוב יותר על בארט". זהו התו האחרון בשיר האהבה הארוך של מקפרלן למאט גריינינג ויוצרי הסימפסונס.
היו פרקים טובים יותר לכל אחת מהתוכניות, וקל לפטור את הפרק הזה כגימיק שיווקי, אבל בעולם האנימציה שרווי בקרוס-אוברים ופנטזיה חוצת גבולות, נחמד מדי פעם לכבות את כפתור הציניות וליהנות משיתוף פעולה של שתיים מהסדרות הקומיות הטובות של 30 השנים האחרונות. אז יאללה, מתי עושים פרק איחוד של סיינפלד ולואי?