חוקרים, הם כנראה חייבים לבאס אותנו אחת לתקופה. הפעם החליטו באקדמיה להתלבש על הטלוויזיה ולהנציח את המיתוס לפיו בזמן שאנחנו בוהים בם באסקפיזם מוחלט, היא למעשה גורמת להרס שיטתי של מה שנותר מהמוח שלנו. המסקנה הזאת נובעת ממחקר שפורסם לאחרונה וסקר את השפעות הצפייה בטלוויזיה לטווח ארוך על הצרכנים הכבדים שלה.
קבוצת חוקרים מאוניברסיטת אוהיו סטייט ריכזו 107 תלמידים בני 3 עד 6 מחמישה בתי ספר שונים ברחבי המדינה לקבוצת המחקר. הורי התלמידים השיבו על שאלות העוסקות בהרגלי הצפייה של ילדיהם ובהן בין היתר פרק הזמן הממוצע המוקדש לטלוויזיה במהלך היום, מיקום הטלוויזיה (בחדרם של הילדים או בסלון) ומספר השעות שבהם מכשירי הטלוויזיה בבית פועלים, בין אם מישהו צופה בהם באותו זמן או שלא.
בנוסף הבחינו החוקרים שהילדים שנחשפו לשעות רבות יותר של טלוויזיה תופסים את העולם סביבם בצורה שטחית ומתקשים להבין תהליכים מורכבים. לדבריהם הליקויים הללו עשויים להשפיע גם על המשך התפתחותם של הילדים בגילאים מבוגרים הרבה יותר. מה שעשוי להסביר למה כולנו גדלנו להיות ציניים ומנותקים כפי שאנחנו.