"המתים המהלכים" 0513: להעיר את המתים

"בוקר אחד תתעורר ולא תהיה במיטתך. אתה תהיה מחוץ לחומות, רחוק, רחוק, קשור לעץ. אתה תצרח ותצרח, בגלל שתפחד כל כך, אבל אף אחד לא יבוא לעזור לך כי אף אחד לא ישמע אותך. טוב, משהו ישמע אותך. המפלצות יבואו, אלה שבחוץ, ולא תוכל לברוח כשהן יבואו, והן יקרעו אותך לגזרים ויאכלו אותך בעודך בחיים. כשאתה עדיין יכול להרגיש בזה. ואז אמא שלך לעולם לא תדע מה קרה לך. או שאתה יכול להבטיח לא לספר לאף אחד לעולם מה ראית כאן, ואז שום דבר לא יקרה, ותקבל את העוגיות שלך. המון עוגיות. אני יודעת מה אני חושבת שאתה צריך לעשות"

(קרול)

הדבר האחרון שהיינו צריכים עכשיו זו מסיבה. ההשפעה של אלכסנדריה על השורדים ממילא הופכת להיות הרסנית מרגע לרגע. הם מתרככים, מסירים הגנות, מתלבשים כמו בני אדם. הקהילה המקומית עורכת קבלת פנים ידידותית לשורדים, והכל נראה נורמלי פתאום. מגי מביטה בראשת העיר דיאנה בעיניים מצועפות, לאברהם יש אלכוהול בשפע, ואפילו הלקויות החברתיות של קרל מצליחות לעבור בשלום בעיירה הזאת. תראו את מישון - היא תולה את החרב. אי אפשר לבקש מטאפורה בפרצוף יותר מזה.

זה כבר הפרק השני ברציפות לפחות שבו אף אחד מהשורדים לא נראה כאילו הוא בסכנת מוות אמיתית. ובלי החרב המתהפכת תדיר מעל ראשי השורדים, כל מה שאנו נשארים איתו הוא משולש מסוכן בין ריק, ג'סי ובעלה, או גרוע מכך – בין דריל, ארון ובעלו. בקיצור, "המתים המהלכים" צריכה סכנה, ובדחיפות. שמישהו יעיר את המתים.

הם אוכלים גם סוסים

הנה עוד מטאפורה לפרצוף שלכם: דריל וארון מנסים ללכוד סוס פרא. ליתר דיוק, ארון מנסה ללכוד אותו כבר מזמן, ודריל מצטרף כעת למאמציו. הם נכשלים; הסוס נמלט מהם, ולבסוף מותקף ע"י זומבים ונטרף. אבל הסוס הוא לא חיית הפרא היחידה שהוכנעה באותו רגע. מאוחר יותר, דריל יהפוך למגייס החדש של קהילת אלכסנדריה, ולשותפו החדש של ארון. לא בטוח שמעלותיו של דריל (בלי ספק השורד המיומן בחבורה) עולות על חסרונותיו כמגייס; הוא לא בדיוק הפנים הידידותיות שישכנעו אתכם להצטרף למשפחה. אבל מספיק שישמור על הגב של ארון, והקהילה תוכל להמשיך לשגשג. מה שבטוח – ארון הצליח להשחיל את הלולאה על צווארו של דריל בחוכמה, בערמומיות ובקסם אישי שקשה לעמוד בפניו. לא בכדי הוא המגייס של אלכסנדריה.

הנפילה של דריל בשבי ארון עלולה לסמן את תחילת הסוף. דריל הוא מאחרוני החשדנים בחבורה. הפרק הנוכחי נפתח במקום שבו האחרון הסתיים – קנוניה סודית בין דריל, קרול וריק, שמסרבים לקנות את ההבטחה של אלכסנדריה בעיניים עצומות. הם מחליטים לגנוב אקדחים, וקרול מרגישה מספיק "בלתי נראית" כדי לעשות זאת. אלא שעד לסיום הפרק נגלה שקרול נשארה פחות או יותר לבדה בקנוניה. דריל במרתף של ארון על תקן גימפ מרצון, ריק עומד לקבל נקע בצוואר מכל המבטים שהוא נועץ בג'סי. אין פלא שקרול צריכה להעלות את רמת המשחק שלה ולהפוך למפלצת בסוודר. בל נשכח: ילדים אוכלים עוגיות, זומבים אוכלים ילדים.

• בפרק הקודם של "המתים המהלכים": משהו כאן מסריח, וזה לא הווסט של דריל

ועדיין, אי אפשר להסיר את החשד מאלכסנדריה. לאן נעלם הנשק שהחביא ריק מחוץ לחומה? מה הסיפור עם ה"W" על המצח של הזומבי? האם זה קשור לחותמות שמחלק בנה של ג'סי? למה בעלה פיט עושה לה פרצוף כשהיא מציעה עזרה? ולמה ספנסר (הבן של דיאנה) ואריק (בן הזוג של ארון) מספרים את אותו סיפור על גברת ניוברי ומכונת הפסטה? האם אלה אנקדוטות של קהילה קטנה, או תיאום גרסאות של מזימה מסתורית?

ובסיום נשארנו עם ריק שנצמד לחומה, שומע את הזומבי המלחשש מצידה השני, מקשיב לרחשים מבחוץ, מריח את הסכנה. הוא קצת מכור לסכנה הזאת, ריק ידידנו. וגם אנחנו. אלוהים יודע כמה טוב באלכסנדריה. אלוהים יודע כמה אנחנו רוצים כבר להסתלק משם.

חבל על דאבדין: בטנס

סכנת הדחה: סשה

סשה מתקשה לחזור לשפיות. הטראומה שלה הולכת ואוכלת בה כל חלקה טובה, והיא נראית כשירה לכל משימה אובדנית שיטילו עליה התסריטאים. סשה לא צריכה לעמוד כעת במגדל השמירה. היא צריכה מישהו שישמור עליה.

שרשרת חסינות: קרול

כשמישון תולה את החרב, ריק לובש מדים ודריל אוכל ספגטי, נשארת רק אחת עם עין פקוחה וחשדנית על הנעשה באלכסנדריה. קרול אולי נראית כמו הדודה החביבה שעושה עוגיות למסיבה. למעשה, היא הקוקי מונסטר.