"זה היה תפקידנו, כאזרחי העולם, להקשיב לחדשות. הסיפורים האלה ברדיו – משהו קרה אלף מייל מפה או במורד הרחוב, איזה משהו איום שבכלל לא יכולתי לתפוס – הוא לא החליף את התחנה, הוא לא כיבה את הרדיו. הוא פשוט המשיך להקשיב. אתה צריך להתמודד עם זה, לשמור על עיניך פקוחות. אבא שלי תמיד קרא לזה 'לשלם את המחיר הגבוה של החיים'"
(טייריס)
בפעם האחרונה שהיא עזבה אותנו, בנובמבר 2014, "המתים המהלכים" לא ריחמה. אקט הפרידה שלה כלל את חיסולה של בת' – מהגיבורות הצעירות, המתפתחות וטובות הלב של הסדרה – למגינת לבם של הצופים. השמועות על מותה של בת' ריחפו באוויר הרשת במשך שבועות, ובכל זאת הכה רגע מותה במעריצים כמו החרב של מישון בגולגולת.
פברואר 2015. "המתים המהלכים" חוזרת להשלים את עונתה החמישית, והיא לא מתכוונת לרחם עלינו. נחתם במשך חודשיים? ברוכים השבים. מסע ההרג נמשך.
פרק השיבה של "המתים המהלכים" (המשודרת אצלנו ב-yes Oh וב-yes VOD במקביל לשידורה בארה"ב) הציע עוד מכל מה שהסדרה מצטיינת בה: אווירת אפוקליפסה מדכאת; קרבות חיים במתים; זומבים מכל הבא ליד הקטועה; ומוות נוגע ללב של עוד אחד מהשורדים.
התרגיל של יוצרי הסדרה עבד. בתחילה אפשר היה לחשוב שטקס הלוויה הצנוע שעורך האב גבריאל מתקיים לזכרה של בת', אבל מרגע שזומבי הצליח לנגוס בזרועו של טייריס היה ברור שהדובון הגדול חי על זמן שאול. אפשר היה עוד לקוות שמשהו טוב יקרה, שקטיעת הזרוע תציל אותו, ואם לא זה – אולי הלב הגדול שפועם בו. אבל לא. לא ב"המתים המהלכים". לצד "משחקי הכס" – ואולי לפניה – "המתים המהלכים" היא הסדרה הכי אוטופאגית בטלוויזיה. סדרה אוכלת גיבוריה.
טייריס היה אחד הגיבורים "הטובים" של "המתים המהלכים". אולי הגיבור הטוב האחרון שלה. זה שנשמתו עדיין לא הורעלה, זה שמצליח לשמור על עצמו ולשמור על האחרים. במובן הזה, גזר הדין שלו הוא לא רק טרגי, אלא גם אירוני. ואם לא די בכך, באים יוצרי הסדרה ומורחים לו את זה בפרצוף, עם הופעתו של מרטין, השמוק מטרמינוס שכמעט והרג את התינוקת ג'ודית. טייריס חס על חייו בהחלטה כה-טייריסית: מוסרית, אצילית ומסוכנת.
זו הפעם השנייה שצ'אד קולמן מקבל לידיו את דמות הענק טוב הלב שמנסה להציל את נשמתו, ואת נשמות סובביו, מהאפלה הגדולה. למאמן האגרוף קאטי ווייז מ"הסמויה" זה הצליח לא רע – אולי בזכות החישול שעבר בכלא. טייריס, לעומת זאת, נידון לגיהינום. מאז הופעתו באמצע העונה שלישית הוא הספיק לאבד את חברתו קארן, את הילדות מיקה וליזי, ואת גיסו לעתיד שכבר לא יבוא, בוב. איזה אדם היה שורד את התופת הרגשית הזאת?
ובכן, לא טייריס. "אנשים כמוני", הוא מסביר, "לא יכולים לחיות". והאמת היא שגורלו נחרץ כבר בחצי הראשון של העונה הנוכחית, עם הופעתו הראשונה של נואה (ושוב, באופן אירוני, טייריס מצא את מותו בבית הוריו של נואה). ההיסטוריה של "המתים המהלכים" מראה שאין מקום ליותר מגיבור שחור אחד בחבורה. תשאלו את טי-דוג ואוסקר.
חבל על דאבדין: טייריס (2012-2015)
מועמד להדחה: האב גבריאל
אם למדנו משהו ממותם של בוב ושל טייריס, הרי שזו העובדה שלא כדאי להיות פנסיונר של "הסמויה" ב"המתים המהלכים".
שרשרת חסינות: נואה
עם הסתלקותו של טייריס, נואה הוא הגיבור השחור החדש של "המתים המהלכים". זה יכול להיות שווה לו חיים לפחות עד סיום העונה.
עוד ב-mako תרבות: