זו תרגולת שמוכרת לכולנו: דצמבר מתקרב לסופו, ואת השנה החדשה אנחנו נשבעים לפתוח כאנשים טובים יותר, מיושבים יותר. כאלו שמצליחים לצאת מהמיטה בבוקר ולא מפחדים לענות לטלפונים מהבנק, כאלו שמתאמנים באופן קבוע, קוראים הרבה ושומרים על קשר עם חברים וותיקים. במקום להבטיח לעצמנו הבטחות שלא נעמוד בהן, הרשינו לעצמנו לייעץ לדמויות הטלוויזיוניות האהובות עלינו איך להפוך את שנת 2014 לשנה המעולה שהיא צריכה להיות.
דון דרייפר - ״מד מן״: להכיר את הילדים שלו
״לבלות יותר זמן עם המשפחה״ היא מהחלטות השנה החדשה הנפוצות ביותר, וכמו שהיא פופולרית, היא גם נוטה שלא להתקיים. עוד ב- 2013 דון דרייפר החליט לפתוח צוהר לחייו הקודמים ולתת לילדיו להעיף מבט, ועכשיו הוא מוכן להתמודד עם האנשים הקטנים האלו בחיים שלו. והוא חייב להם את זה, בייחוד לסאלי.
כריסטינה יאנג ומרדית׳ גריי - ״האנטומיה של גריי״: להשלים
הקשר בין כריסטינה ומרדית׳ היא סיפור האהבה האמיתי של ״האנטומיה של גריי״, ומערכת היחסים בין השתיים היא תיאור מורכב ואותנטי של חברות נשית, כזה שנדיר עדיין למצוא בנוף הטלוויזיוני. חברות אמיתית זקוקה אמנם למריבות וקרעים מפעם לפעם, וסדרה שרצה כבר עשר עונות חייבת לעצמה גם קו עלילה כזה, אבל עם פרישתה המתקרבת של סנדרה או (יאנג), השתיים חייבות להתעשת ולשים את המשקעים מאחוריהן כמו שחברות אמיתיות עושות.
פרנק אנדרווד - ״בית הקלפים״ וסלינה מאייר - Veep: להיפגש לארוחת ערב
להיות סגן או סגנית נשיא ארצות הברית הפך לאחד התפקידים המבוקשים בטלוויזיה, כששתי דמויות מעולות זכו בו בשתיים מהסדרות המוצלחות של השנה החולפת. למרות שיגעון הגדלות המשותף לשניהם, ההתנהלות הפוליטית של פרנסיס אנדרווד וסלינה מאייר נמצאות בקצוות שונים של הסקאלה הוושינגטונית. אנדרווד יוכל בוודאי ללמוד קצת מהגישה המבודחת והאגבית של מאייר לתפקיד, רגע לפני שהוא מתחיל אותו בעצמו, ולה מצידה, לא יזיק ללמוד מהמושך בחוטים של הממשל האמריקאי איך לכלכל את צעדיה בקצת יותר חכמה.
פייפר צ׳פמן - ״כתום זה השחור החדש״: לשמור בבטן
צ׳פמן הגיעה למתקן הכליאה ליצ׳פילד ומיד לקחה על עצמה את תפקיד המושיעה המקומית. כשזה נוגע לכללי בית הסוהר היא אמנם לא יודעת כלום, אבל בכל שאר התחומים היא יודעת יותר מכולן, והיא חייבת להזכיר להן את זה. אולי היא מתגעגעת לבלוג שכתבה וצריכה לתת מפלט לוורבליות הגואה בתוכה, אבל אם ניסיונה לימד אותה משהו עד כה, זה שלפעמים עדיף לשתוק.
טד מוסבי - ״איך פגשתי את אמא״: פחות דיבורים, יותר מעשים
מוסבי, תפסיק לאכול לכל מי שמסביבך את הראש ותמצא כבר את האמא של הילדים שלך.
קמרון ומיטשל - ״משפחה מודרנית״: לחזור לאהוב אחד את השני
הנוסחה של ״משפחה מודרנית״ העניקה לה אמנם שתי עונות נהדרות, אבל ברגע שפיצחנו אותה (ובואו נודה על האמת, זה לא היה מסובך כל כך), הפכה הסדרה למופת של טרחנות — כזה שמצליח משום מה לספק פרסים על גבי פרסים, אבל כבר לא מספק אותנו, הצופים. השטיק המשומש ביותר שלה הוא כמובן מערכת היחסים של קמרון ומיטשל: הבנו, הם שונים, הם רבים, ובסוף כל פרק כל אחד מבין איזה שמוק הוא היה לבן הזוג והסדר שב על כנו. ואנחנו אומרים, די. תזכירו לנו למה לעזאזל השניים האלו מאוהבים, ויפה שעה אחת לפני שהם נכנסים בברית הנישואים.
קארי מת׳יסון - ״הומלנד״: לסגור על דיל בטורקיה
קארי מת׳יסון עומדת בפני הפרק הטורקי של חייה, ורגע שהיא מתחילה את הג׳וב החדש באיסטנבול, אין כמו קלאב הכל כלול שיעזור לה להתמודד עם העבר שהשאירה מאחוריה. השמש, הגברים השיכורים והזאטוטים החצופים בכל פינה הכי יעזרו לה להסתגל במהירות לחיים במזרח התיכון.
האנה הורבאת׳ - ״בנות״: להקדיש פחות תשומת לב להיגיינת האוזן
או במילים אחרות, להתמודד עם ה- OCD. הפרעת הטורדנות הכפייתית של האנה הגיעה עבור רוב הצופים משום מקום, ושימש בעיקר כהסבר לחוסר היכולת שלה לבצע מטלות. אחרי שנחשפנו להשפעה ההרסנית של המחלה על חייה, אנחנו מוכנים לראות אותה מתמודדת באמת.
מינדי להירי - ״מינדי״: לזכור כמה את שווה
מינדי להירי סיימה את לימודיה באחת מהאוניברסיטאות המכובדות בארצות הברית, היא רופאת נשים מצליחה ושותפה בקליניקה משגשגת. מדובר ברשימת הישגים שרובנו היינו מתגאים בה, אך משום מה הדוקטור להירי מסרבת להכיר בכמה שהיא שווה. היא עוברת להאיטי בשביל בחור אחד ומנסה ליצור רושם של חובבת תרבות גבוהה על מנת להרשים אחר. כל הנסיונות האלו נוחלים כשלון ברגע שמינדי נזכרת שהיא מהממת בדיוק כמו שהיא, אבל היא מספיקה לשכוח זאת עד הפרק הבא. כשהיא תכניס את זה לסיסטם, היא תזכה סופסוף לקומדיה רומנטית עם סוף טוב, בדיוק כמו שהיא רוצה.
סטיוארט פריצ׳רד - ״הלו ליידיז״: להפסיק לנסות להשתלב
רעיון ה״דג מחוץ למים״ היווה מאז ומעולם בסיס ממנו צומחים סיפורים טובים. כזה הוא סטיוארט פריצ׳רד — בריטי גמלוני המנסה פעם אחר פעם לכבוש את לוס אנג׳לס ואת שלל הדוגמניות המקומיות שלא ממהרות להתרשם. בשנה הקרובה סטיוארט צריך להשלים עם העובדה שלעולם לא יהיה גבר לוס אנג׳לסי מלוקק, ולתעל את העניין המוגבר שלו בנשים אל כאלו שדווקא יעריכו את זה.
ג׳ף ווינגר - ״קומיוניטי״: לזרום עם הדיקן פלטון
ג׳ף ווינגר כמעט והשלים את התהליך שלו. הוא התבגר, התחבר לרגשות שלו ואפילו סיים את הלימודים. לפני שקוברים את הדמות שלו סופית תחת סיפור אהבה שגרתי, ג׳ף חייב לבדוק את האופציה שתמיד היתה שם — הדיקן פלטון. אף אחת, אף פעם, לא תאהב את ג׳ף כמו שהדיקן אוהב אותו.
וויל מקאבוי ומקנזי מק׳הייל - ״חדר החדשות״: לא להתחתן
השיא, שלא לומר האנטי-קליימקס, של העונה השנייה של ״חדר החדשות״ היה האיחוד הלא-כזה-מרגש של וויל ומאק. אין זוג מעצבן מהם בטלוויזיה (כולל מיטשל וקמרון, ע״ע), והשניים האלו הולכים לאמלל האחד את השנייה, אבל בעיקר אותנו: עד כמה שסבלנו בקושי את משיכת הצמות ההדדית של הצמד הזה במשך שתי עונות, ספק אם נשרוד את מערכת היחסים הצדקנית, הטרחנית והמתחסדת שהם עומדים לחלוק.