אם היה צריך לסמן איפה מתחילה המהפכה של "בנות" לעומת סדרות טלוויזיה אחרות, קיבלנו תזכורת אליה בפרק הרביעי העונה: חיפוש עבודה. מעולם לא נראתה סדרה בה כל כך הרבה דמויות חיפשו כל כך הרבה עבודה במהלך פרקיה. נדמה שלאורך ההיסטוריה של בנות בכל רגע נתון ישנה דמות כלשהי שמחפשת עבודה. עובדה מדהימה לסדרה בה 90% מהזמן הדמויות מובטלות. אם ברוב סדרות הטלוויזיה מקום עבודה הוא הרקע להתרחשות ("מד מן"), או משהו צדדי שרק מפריע לחיי היום יום ("חברים"), בנות נותנת לעבודה את המקום הטבעי שלה בצורת ראיונות אבודים למקנזי והרבה תסכול. כמו בחיים.
אז שושנה מחפשת עבודה ונדחית, כל כך נדחית שהיא מוצאת את עצמה משוטטת ברחוב של האקס שלה. ככה זה הולך: את מנסה להתקבל לעבודות, נדחית ואז מחפשת מקומות אחרים להידחות בהם כדי להמשיך את הרצף. בזמן ששושנה מנסה להתקבל לעולם המבוגרים, האנה בועטת לו בפנים כשהיא עוזבת את איווה בצעד הכי צפוי של העונה. האם העזיבה של האנה היא הוכחה נוספת לכך שמדובר בילדה מפונקת שצריכה להתבגר, או אישה בוגרת שמבינה שהבריחה לאיווה היא לא הדרך להגשים את החלומות שלה? ימים יגידו, אבל אנחנו לא נתגעגע לאסייתי הקטן והמעצבן ולבלונדינית עם הפרצוף הקפוץ בעולם. ייתכן שהבריחה של האנה מאיווה היא בעצם הצעד הבוגר הראשון שלה מזה זמן רב, הרגע בו היא מבינה שאת החלומות שלה אי אפשר לתלות בגורמים חיצוניים. האנה הלכה ללמוד כתיבה באיווה כי היא אוהבת לכתוב וכי יש מסלול טוב לכתיבה באיווה. זה בערך שמארני תחליט לעבור מניו יורק לנאשוויל כי היא שמעה שעושים שם אחלה מוזיקת קאנטרי והיא ממש רוצה שהקריירה שלה תמריא. כלומר, נשמע טוב על הנייר, אבל לא שורד את מבחן המציאות. האנה אולי עזבה את איווה רק כי הצליחה, תוך פחות מחודש, להפוך את עצמה לבלתי נסבלת בפני כל מי שהכיר אותה, אבל על הדרך היא לימדה אותנו לקח חשוב: חלומות לא אמורים להיות תלויי מקום ולפעמים לפרוש זה לא כשלון, אלא כורח של מציאות משתנה. ברגע שהם תלויי מקום, כל דבר יכול לערער אותם. נגיד, ריב מסיבות מטופש. מי שרוצה להיות סופר ימצא דרך להיות סופר בניו יורק, איווה או רמת החיל. עכשיו נשאר להאנה להחליט אם היא רוצה להיות סופרת, ואחרי שהיא ראתה שאדם כבר התגבר עליה, אנחנו לא נסתפק בפחות מגרסה פוסט מודרנית לאנה קרנינה.
ואם כבר מדברים על חלומות, אז הנה אחד של מארני שהתגשם: דזי עזב ("הועזב") את חברה שלו ודפק בדלתה של מארני שיכור באמצע הלילה לבוש בגופייה לבנה, א-לה מרלון ברנדו הצעיר. חשמלית ושמה פאתט. דזי כמובן אמר למארני שהוא אוהב אותה, כי עכשיו כשאין לו חברה הוא חייב לאהוב מישהי, ומארני - אישה שהשיער שלה נראה רך גם כשהיא קמה מבוהלת באמצע הלילה - סלחה לו. גם היא חייבת לאהוב מישהי וגם ככה היא השקיעה יותר מדי משאבים רגשיים בדזי. זה היה יכול להיות רגע מעורר רגשית אם לא היינו מייחלים למותם של השניים ואם לא היינו משאירים את כל הרגשות שלנו בתחילת הפרק עם ריי ושושנה. כל פעם שנדמה שהשניים חוצים את קו האפיזודה הנמרחת על שם רוס ורייצ'ל, שוש תולה בריי עיניי איילה וריי נותן בה מבט שגורם לנו להאמין שהוא אולי לא שונא כל כך את העולם אחרי הכול. עכשיו נראה אתכם לא רוצים שהשניים יחזרו. אם מארני ודזי נואשים לאהוב ולהיות אהובים, לריי ושושנה זה מגיע בקלות. הרי ריי מספיק ציני ושושנה מספיק אמביציוזית כדי שיוכלו להסתדר גם בלי זה. אבל האורגזמה הרגשית שאנחנו נקבל שהשניים יתנשקו שוב, שווה 20 אלף רימינגים של דזי למארני.
זה היה הפרק של: שוש
אם צ'לסי קלינטון הצליחה להתגבר על שיער מתולתל, גם היא תצליח להתגבר על חיפוש עבודה.
אבל לא שכחנו מ: האנה
כמו שחברתך, טיילור סוויפט, אמרה: Welcom to New York, איפה שהאקס שלך הצליח להתגבר עלייך תוך פחות מחודש ולהעיף את הרהיטים שלך לטובת הטרחנות של בריטה מ"קומיוניטי".
עוד ב-mako תרבות