אם ראיתם את הפרק האחרון של משחקי הכס וחשבתם שהוא מעט מופרך ומאולץ - אתם לא לבד. חלק נכבד מהמעריצים והמבקרים הביעו את מורת רוחם מההיגיון הרופף של הפרק, במיוחד בכל הנוגע ללוחות הזמנים. בזמן שהחבורה תקועה על האי מול צבא המתים, גנדרי מספיק לרוץ חזרה לחומה, עורבים עפים לכיוון אחד ודאינריז והדרקונים צריכים לעשות את כל הדך מדראגונסטון. בצד אחד יש התרחשות שאורכת כמה שעות בודדות, או יממה לכל היותר, בעוד שדמויות אחרות עושות מסעות על פני כל היבשת, שאמורים לקחת כמה ימים לכל הפחות (כן, גם אם אתם מתעופפים על גבו של דרקון).
לא רק המעריצים הרגישו את הבעייתיות, במאי הפרק בעצמו הודה שהזמנים לא ממש מסתדרים. בראיון למגזין "וראייטי", אלן טיילור התייחס לביקורת והסביר את קו המחשבה של היוצרים: "היינו מודעים לכך שהזמנים הפכו מעט מעורפלים. יש לנו את גנדרי רץ בחזרה, עורבים עפים מרחק מסוים, דרקונים שצריכים לעוף בחזרה מרחק מסוים... מבחינת החוויה הרגשית, ג'ון והחבורה שלו סוג של בילו לילה אפל אחד על האי, מהבחינה של נקודות בעלילה. ניסינו לאזן את זה קצת עם הדמדומים הנצחיים שם מצפון לחומה. אני חושב שהיה מאמץ לטשטש את הזמנים קצת בכך שלא הצהרנו בדיוק כמה זמן הם היו שם".
למרות המודעות לביקורת, טיילור לא חשב שההחלטות שהתקבלו היו כה מופרכות: "אני חושב שזה עבד בשביל חלק מהאנשים, בשביל אנשים אחרים זה לא עבד. נראה שהם היו מאוד מוטרדים מהמהירות בה עורבים יכולים לעוף, אבל יש דבר כזה שנקרא דברים בלתי אפשריים סבירים, שזה מה שאתה מנסה להשיג, במקום דברים סבירים בלתי אפשריים". מה זה אומר? לא ברור אבל ניחא. טיילור המשיך והודה כי "אני חושב שקצת מתחנו את עקרון הסבירות, אבל אני מקווה שהמומנטום של הסיפור מצליח לסחוב את הדברים האלה".
לסיכום דבריו, הבמאי ניסה לתת ספין חיובי להתעסקות הביקורתית: "זה קול שהתכנית היא כל כך חשובה לכל כך הרבה אנשים, עד שהיא נבחנת בכזאת קפדנות. אם התכנית הייתה במצב לא טוב, הייתי דואג בקשר לדברים האלה, אבל נראה שהתכנית במצב די טוב, אז זה בסדר שלחלק מהאנשים יש את הדאגות האלה". בקיצור, טיילור אומר לנו, 'זה בסדר ששברנו לכם את הלב, כי זה לפחות מראה שאתם אוהבים אותנו'.
נקודה נוספת שהרגיזה את המעריצים היתה ההבלחה הקצרה של בנג'ן סטארק החי-מת. לאחר שבעונה שעברה הוא הופיע בדיוק ברגע הנכון כדי להציל את בראן, בנג'ן שוב חזר עם הטריק המוכר שלו. הדוד האהוב לפתע קפץ להציל את ג'ון בדיוק כשהכל היה נראה אבוד, ללא שום הסבר או היגיון, והקריב את עצמו למרות שיכול היה לברוח עם ג'ון. אחד מצמד יוצרי הסדרה, דיוויד בניוף, התייחס להופעה החפוזה והמופרכת כשהסביר כי "העניין עם 'ידיים קרות' (הכינוי של בנג'ן החי-מת) הוא שזה צריך לעבוד במסגרת זמן די דחוסה, כי פשוט אין זמן. אנחנו צריכים את החיבור הרגשי. הוא צריך איכשהו לשכנע את ג'ון מאוד מהר לעשות מה שהוא אומר, וג'ון צריך לכבד את ההחלטה כי הוא הרגע עשה אותו דבר (איפשר לדאינריז לברוח בלעדיו)".
בניוף אישר את העובדה שבנג'ן אכן הקריב את חייו, ולא שרד את הקרב עם צבא המתים (מותו לא נראה בפרק). הוא הוסיף והסביר את קו העלילה של בנג'ן בכך ש"בשביל 'ידיים קרות', זה כמעט סוג של הקלה כי הוא היה לכוד במעין שלב ביניים בין חיים ומוות כבר די הרבה זמן, וכמו הרבה דמויות בסיפור, מחכה להבין מה הייעוד שלו, למה הוא עדיין חי כשהוא היה אמור למות. בשבילו, נראה שהוא מצא את הייעוד שלו בשתי העונות האחרונות בכך שהציל קודם את בראן ועכשיו את ג'ון". אם מקשיבים לבניוף, אפשר היה לחשוב שמדובר בהתפתחות סבירה, ולא בדמות לא קשורה שהופיעה משום מקום בדיוק ברגע הנכון (זו הפעם השניה), בלי שום היגיון, רק כדי שהתכנית תוכל להרוג פרצוף מוכר.
בינתיים התכנית עוד נהנית מהחסד שהעניקו לה העונות הקודמות, אבל אם המופרכות וקיצורי הדרך יימשכו גם בפרק האחרון של העונה, היוצרים יאלצו לעשות חושבים לקראת עונת הסיום. הבנייה המוקפדת של העולם והעלילה לאורך שש עונות, מחייבת סיום שמכבד את המעריצים ואת הסיפור. עד כה הם נראה כי הם בזבזו לא מעט מהקרדיט שצברו על מהלכי עלילה מיותרים ולא אמינים. בהתחשב בזה שיש להם רק עוד שבעה פרקים עד סיום הסדרה (אחד העונה ועוד שישה בעונת הסיום), ניתן רק לקוות שהם יצליחו לסגור את כל הסיפור בצורה מספקת.
mako תרבות בפייסבוק