אוף, שינו את הפתיח של "האקסית המטורפת", שהיה הפתיח היחידי בטלוויזיה שלא הרצתי מהר. ובסדר, ברור שבעונה שנייה כבר אין טעם לספר מחדש איך רבקה עזבה את ניו יורק לווסט קובינה כדי להיות קרובה לאקס שלה מגיל 16 (אבל זה בכלל לא בגלל שהיא מטורפת). ועדיין. באסה. כי לא רק שהפתיח ההוא היה מתוק ומצחיק וכיפי, הוא גם הכיל את השורה "The situation's a lot more nuanced than that", שהיא הדבר הכי מדויק שאפשר להגיד על החיים. הפתיח החדש, אגב, קצר מאוד ורבקה (רייצ'ל בלום, היוצרת והכוכבת הראשית של הסדרה) נראית בו מוזר.
העונה הראשונה של "האקסית" (משודרת בימי ד' ב-22:45 ב-yes Drama וזמינה ב-VOD) הייתה הדבר הכי מצחיק ומרענן בטלוויזיה בשנה שעברה, ממגוון סיבות שנגה כהן פירטה לכם כאן. קומדיה נשית, מופרעת ועם שירים, שהצליחה להחזיק 18 פרקים שלמים שבהם רבקה מביכה את עצמה בזמן שמנסה להחזיר אליה את אהובה מהתיכון. "האקסית" היא קצת הגרסה המרימה של "בנות" בשילוב "רוק 30". סדרה כיפית, פמיניסטית, צבעונית, חכמה ומצחיקה בטירוף.
מלבד שינוי הפתיח המצער, הפרקים הראשונים בעונה השנייה של "האקסית" עדיין כיפיים והשירים מעולים. רבקה וג'וש שוכבים אבל הוא לא מעוניין בה כבת זוג. גרג, שבעונה הקודמת נלחם על ליבה, הצטרף לאלכוהוליסטים אנונימיים. פאולה, חברתה הטובה של רייצ'ל, מחליטה להרשם לבית ספר למשפטים ומסרבת להשתתף במזימות חיי האהבה של רייצ'ל.
הנה הנאמבר המושלם מהפרק הראשון בעונה השנייה:
העניין הוא שכל הדמויות מנסות לעבור שינוי ולגדול כבני אדם, חוץ מרבקה. היא נשארת הבחורה המצחיקה והמאוהבת והספק מטורפת לחלוטין. ואי אפשר שלא לתהות כמה זה עוד יחזיק. עוד 18 פרקים של רבקה רוצה שג'וש יאהב אותה ומסתבכת במזימות מביכות, עלולים להיות קצת מתישים. העונה הראשונה של "האקסית" הייתה מעולה כי למרות הווייב הסיטקומי הפרוע היא בעצם הייתה נורא עמוקה. כי ממש כמו שהבטיחו בפתיח המקורי, בכל סיטואציה היו הרבה יותר ניואנסים ממה שנדמה במבט ראשון. על מנת לשחזר את זה, רבקה צריכה לגדול יחד עם הדמויות מסביבה, גם הסדרה.