בן אדם לוקח הפסקה של שבוע מכתיבת הטור וחוזר לבית כמעט ריק. רק חסר היה שאמצא פתק עם ההודעה "זה לא עובד יותר בינינו אח חורג, לקחתי את הילדים לאמא שלי – אם אתה רוצה יש במקרר מפרום שהכינה המכשפה" בשביל להשלים את התמונה העגומה.
המילים האלה נכתבות מבונקר שמיקומו יישאר חסוי. כבר ארבעה ימים שלא ראיתי אור יום, אני ניזון מקופסאות שימורים ומעביר את זמני בצפייה בערוץ Mezzo (אני קולט רק אותו ואת ערוץ 26, ובאחרון אין הרבה אקשן בימים האחרונים). כל זאת מתוך החשש ששי חי יגלה מה כתבתי עליו לאורך העונה ויבוא לסגור חשבון. אם אתם קוראים את זה, אודה לכם אם תקפצו למשרדי mako ותחביאו את המיצב שבניתי ובו החבל של אחות חורגת נקרע במהלך קפיצת באנג'י. השקעתי בו רבות - במיוחד בדם המזויף אותו זילפתי משקיות קטשופ חצי מלאות שמצאתי במגירות שלה.
כן, באנג'י. זה האופן בו מילא האח הגדול את החלל שהשאיר אחריו שי חי. אבל זה קטן על הדיירים - אחרי שלושה חודשים באותו הבית עם שי חי, מה זה כבר קפיצה מ-70 מטר? כל עוד המדריך לא מסביר להם באופן מנומק למה הם קופים, זבובים, זומבים ומכשפות בזמן שהם צוללים מטה, אין כאן אתגר. גם עבורנו הצופים מדובר באותו סיפור. ממש כמו שעמרי מודה, העמדה שלנו כלפי מה שקורה בבית נקבעה ביחס לשי חי. אם אהבתם אותו – שנאתם את השאר. אם שנאתם אותו – אהבתם את השאר. עכשיו אנחנו לא זה ולא זה, ועד כמה כבר יכול לשנות לנו אם עמרי יקבל את בובת המיניון של האחיינים שלו או שהיא תיהפך לעיסה צהובה על גג חדשות ערוץ 2?
למה הדיירים מבואסים?
אבל בואו נעשה רגע בדיוק הפוך ממה שרצינו לעשות במהלך הצפייה אמש, ונריץ את הפרק אחורה. הדיירים מתעוררים ומגלים ששי חי, תניה ואיציק עזבו את הבית. דודו משחזר שבלילה פקח עיניים לרגע וראה את תניה מפריחה לעברו נשיקה, אבל הוא כנראה כבר לא מאמין למוח שלו מאז שהבין כי דפנה דקל לא באמת התגלתה בפניו. ואולי באמת שי חי היה רק חלום כל הזמן הזה? אולי כל הקראטה, הפתגמים, הריבים, ההשפלות ואיציק כרסנטי היו רק תוצאה של מנת ג'פניקה לא כל כך מוצלחת שהדיירים אכלו לפני השינה? מה שבטוח זה שמאז הסרט האחרון בסדרת סרטי פרדי קרוגר לא נראו כל כך הרבה אנשים שכל כך שמחים להתעורר. סיוט ברחוב אלם אאוט, סיוט בנווה אילן אין.
אבל לא עובר זמן רב והחגיגות - שמתבטאות בין השאר בהחלטה של הדיירים להקדים את פורים ולהתחפש אחד לשני (נראה כאילו דודו וברק רק חיכו להזדמנות ללבוש שמלה) - מתחלפות בבאסה גדולה לאחר שהם שומעים את מעריצי שי חי צועקים "ביזיון" מעבר לחומה. יש לכך שתי סיבות, לדברי הדיירים: הראשונה היא שהם מרגישים "פספוס" על איך שהדברים התפתחו, במיוחד עבור תניה, שנכנסה בעצמה למצב נפשי קשה לטענת דודו. מה שהדיירים לא יודעים זה שכבר אין להם מה לדאוג לתני; עכשיו כשהיא בחוץ האחות החורגת תשמח לספר לה מניסיונה האישי איך זה דווקא סבבה להקריב את כל שאיפותייך, חלומותייך וכבודך העצמי עבור גבר (גם אם במקרה של האחות החורגת מדובר בילד בן שנתיים).
הסיבה השנייה לכך שהדיירים מבואסים היא שהם נחשפים לכוח של שי חי בחוץ וחוששים שהם נתפסים כרעים - עד כדי כך שכשהאח הגדול ממחיז שריפה בחצר, הם חושבים שאלו מעריצי שי חי שבאו להצית אותם. אנחנו כמובן משתעשעים למשמע הרעיון - הרי אין באמת "מעריצי שי חי" שרוצים לשרוף אותם, יש בסה"כ ארגון פנאטי שנקרא "צבא האמת", אשר חבריו מוציאים תעודות חוגר ודרגות, רוצים לקנות לעריץ שלהם דירה, וכנראה גם לארוב לדיירים האחרים בסמטה חשוכה עם חפצים חדים. אבל לשרוף? אל תהיו היסטריים.
האם זה גם הפחד הזה מלהיתפס בחוץ כ"רעים" שגורם לדיירים להפוך לאלטרואיסטים קיצוניים אחד-אחד במשימת הבאנג'י? אין מי שעולה על המנוף ומחליט לקחת את המתנה שלו – כולם בוחרים באלו של חבריהם במקום וזוכים למחמאות על אצילות הנפש שלהם, בעוד שמקבלי המתנה רק רוצים לחנוק אותם כי עכשיו אין להם ברירה אלא לעלות להביא עבורם גם את המתנה שלהם. בסדר, הבנו שאתם אוהבים אחד את השני וכיף לכם בלי שי חי, אבל זה כבר מתחיל להיות לא אמין.
ואם כבר מדברים על אמינות - איך זה שלכולם ללא יוצא מן הכלל יש חפץ סנטימנטלי שמלווה אותם עם סיפור רב שנים ומשמעות? הדבר הכי קרוב שיש לי לחפץ ותיק שכזה הוא קרטון החלב שמחמיץ לי ברגעים אלו ממש במקרר. מצד שני, כנראה שהוא עדיין יותר שווה מהברבי שקנו לקסניה בתחנת הדלק הסמוכה לאולפן.
לבסוף ארז וקורין נכנסים לבית ומודיעים לדיירים שבעקבות האירועים רק ארבעה מהם יגיעו לגמר. אז מי יודח בשבת? כמה זמן אווירת האס"ק תמשיך? האם דודו יקבל צו הרחקה מקורין? ולמה לעזאזל כתבתי טור שאפילו אמא שלי לא הולכת לקרוא כי היא בטוחה שכבר נגמרה העונה? נחכה ונראה. אני בינתיים ב-Mezzo, התחיל רסיטל משהו פגז.
אמרו
״אתה תשב בבית שלך, המן הרשע, ותראה איך הדבר הזה נבנה מחדש״ (אור על מיצב "האומן 17" שלה, רגע לפני שמתייאשת וזורקת אותו לפח)
״וואי, איפה האצטון, איזה בית מעצבן״ (דודו מחקה את שי מיקה. זרחוביץ', מאחוריך)
״מיי ניים איז דודו מעפולה״ (דודו קן דו איט)
״זה הגיוני אחרי הפרק שירצו לשרוף אותנו״ (דודו לוקח צד)
״הלוואי ויפנו אותנו לנווה אילן ואני אראה את קושמרו״ (ברק מתכונן לשינה)
"קושמרו הגבר הכי חתיך בארץ" (ברק נכנס למיטה)
"חלום חיי זה לפגוש את קושמרו, איזה לארד בן לירד" (ברק הולך לישון. מעניין על מה הוא יחלום)
״נכון הכי כיף?״ - ״לא״ (דודו מסכם את משימת הבאנג׳י)
״אין להחליף אותך ארז, אבל היא במקום ההוא?״ (דודו מרים לקורין גדעון על חשבון אסי עזר. אל תיפגע)