מי שפרח וריחף בחלל המטבח ככלה ביום חופתה היה עידו קרוננברג, א. קרניבור שעליו הבשר הזה עובד כמו העוגיות של פרוסט. אבל חוץ מעידו ואיתן, יתר המתמודדים לא ממש ידעו איך לאכול את המשימה בלי שתנזל להם מכל הכיוונים. שי טובול, שנראה כאילו הוא עובד בסניף של שווארמת "הסובל", נוף שנקרעה בין הרצון לחדש לבין העובדה שהכי מתבקש שהיא תהיה זו שתפציץ ומסרט, שחזרה בזמן והפכה לטינאייג'רית זועמת.
אבל הגיבור הטראגי של הפרק, אפילו מבלי שיידע את זה הוא ג'וש. העולה החדש מבריטניה שניסה את כוחו בשווארמה קונילמל, היה מאושר. לראשונה ניתנה לו ההזדמנות לתקוע יתד בישראליות והוא התנפל עליה במלוא המרץ. מה הוא לא שם שם? כבש? יש, הודו? גם, אנטרקוט? עגל? יאללה תעמיסו. חבל שקודם הוא לא השקיע מחשבה באיך מפצחים את העניין הזה של הטחינה. איכשהו, ג'וש הצליח לתת לשווארמה שלו טעם של קישקע. הישראליות בה הוא כל כך חושק בעטה אותו בחזרה לשטייטעל שלא באשמתו. לא הגיע הזמן לזרוק איזה מארז טחינה לסל קליטה?
המתמודדים חולקו לזוגות וקיבלו מנה להשראה. אחרי שנחה במרפסת במהלך המשימה הקודמת, התנפלה צילה על המטבח מחדש ועל נוף ההמומה ברוח קרב שהוציאה ממנה מניירות של צ'אושסקו. השתיים, ביחד עם שי, ריקי ושלמה, עלו למרפסת, אחרי שבהחלטה מתבקשת החליטו השופטים להעביר צמדים שלמים למשימת הדחה.
מאסטר ציטוט:
ג'וש סטיל: "ככה זה, אתה קצת יהיר והשם דואג להוריד אותך למטה". ולא, הוא לא מתכוון לרושפלד.
"כשאתה מתגעגע אתה מחבק דובי כי הוא נעים - אבל אין פה דובי", מיכל אנסקי מנסה להיות קצת רעה ויוצאת דובון אכפת לי
"הייתי בקלות גומר את שתי המנות. לא יודע מה יקרה לי אחרי זה, אבל הייתי גומר". רושפלד נופל על חרב ההלזלעך
"זה כמו כריכה של ספר 'זכרונות מהמטבח היהודי שאני לא רוצה לזכור'", אייל שני הולם בעידו קרוננברג ואיתן סלומון.
הכי תודה, אבל אני לפני ניתוח: מנת הסופלה של עידו קרוננברג, שנראתה כמו עיירה יהודית אחרי פוגרום.