מגוונת כמו חזון כור ההיתוך האמריקאי, שוויונית כמו צה"ל ומסקרנת כמו הלך המחשבה של אייל שני – יש לנו שלישיית גמר: נוף, מסרט ועידו, המדענית המדופלמת, העולה החדשה והאקזוטית ואיש העסקים האובר-צבר, הולכים להאכיל אותנו בשבת הקרובה במנות גמר – ואף אחת מהן לא הולכת להיות מנדרינה מקווצ'צ'ת בשמן.
בדרך למעמד נפלו שניים: בתחילה ריקי, אחריה שלמה. שניהם הציגו קריסות מפוארות שהזכירו נפילה של אימפריות, כל אחד בדרכו.
על הנייר, השידוך עם גיבורי העונות הקודמות היה מסקרן ומפרה. בפועל, השידוכים האלה לא תמיד צלחו: בעוד עידו ודליה אלחדף הביאו למקסימום את תאוות הבשרים שלהם ותום פרנץ ומסרט כמעט ופצחו בדואט מתקתק על ענן ורוד, אבי לוי וריקי הלכו לאיבוד במשעולי טיול השורשים שלהם, ועמנואל רוזנצוייג, הטייס בדימוס, לא ידע את נפשו מול שלמה הארטיסט. חצי שעה ניתנה לצמדים לעבוד יחד, כשממש היה ניתן לשמוע כיצד שלמה עושה ספירה לאחור בראש עד שייצא לחופשי.
למרות הכל, מי שהלכה הביתה הייתה דווקא ריקי שהכינה פסטייה לא מוצלחת. לראשונה במאסטר שף יש גמר בלי ייצוג למטבח הצפון אפריקאי. אין סמדי בומבה, אין אליהב ששון, אין ג'קי אזולאי. הדגים המרוקאים מתמתחים לדקת דומייה.
אבל סופה של ריקי היה ניצחון סוחף לעומת הקריסה המוחלטת של שלמה בחצי הגמר. אחרי שהתחיל את העונה בגמגום, ספג עלבונות קשים וקנה את מקומו ואת ההכרה של רושפלד אחרי עבודה קשה, בפרקים האחרונים היה ברור שהוא עובר רגרסיה קשה בחזרה לשלב האמנותי שלו.
עוד בערוץ התרבות
- "הבן של אלוהים" - בני אדם זה כל הסיפור
- השילוש הקדוש: הספין אוף של "הארי פוטר" הופך לטרילוגיה
- תכירו: האיש שקובע מה תראו בטלוויזיה
מיכל אנסקי הגדירה את חולשתו של עזרן יפה, לאחר שזה הגיש את שווארמת התפוחים (היוש טבעונים!) ואת מחית הגלידה האיומה: "אם הייתי יכולה לשפוט לפי חזון הייתי שולחת אותך למרפסת". ובכן, לעת עתה, הזכויות על שילוב בין חזון ומרפסת יישארו בידיו של ההוא עם הזקן. שלמה ייאלץ לנפנף מלמטה עם דגלון.
ברוב מוחץ הוחלט כי מי שיעלה לגמר יהיה עידו, ובצדק. שלמה אולי התעלה על עידו ברוב העונה, אבל בשורה התחתונה, עידו מכין אוכל שאנשים ישמחו לאכול, בעוד שלמה מרגיש לעתים כמו קלישאת גורמה יומרנית. לפני החדשנות, המקוריות והמעוף – הכי חשוב שיהיה טעים.
מלבד שלמה הרומנטיקן, הדרך אל חצי הגמר לימדה אותנו לא מעט גם על שאר המתמודדים: נוף מחושבת, מתוכננת עשרה צעדים קדימה כמו שחמטאית מצטיינת, עידו אימפולסיבי, ילדותי, חסר סבלנות מצד אחד, אבל תמיד שומר על קור רוח מצד שני, מסרט תחרותית ומלאת תובנות. מישהו מהם, בעוד קצת פחות משבוע, יהיה הזוכה הגדול של העונה. יש מתח באוויר, ויש לו טעם טוב.
מאסטר ציטוט:
"רציתי להביא משהו שונה", ריקי, שנייה לפני שהיא מכינה פסטייה מרוקאית.
"תן לי את העשרה צעדים הבאים שאתה מתכוון לעשות", עמנואל מכניס את שלמה להלם קרב.
"בשעתיים וחצי אני מכין אוכל ל-350 חניכים בצופים", עידו מגדיר את קהל היעד שלו.
"דופק בדלת לא עונים – דופק בדלת פעם שנייה – לא עונים". עידו המתוסכל מתכנן נוהל מעצר חשוד.
הכי זוזו ותנו לאכול: קובניית העל של נוף – חוביזה מטוגנת מעולם לא נראתה מושכת יותר.
הכי אממממ... לא יקרה: המנדרינות של שלמה עם הקרח והשמנים. במילה אחת: מביך.