רומן (לא) לזכור: אחי ואנה לא מספקים את הסחורה

5. המשעמם: אף אחד לא באמת זכה באמי

טקס פרסי האמי של שנת 2014 ייזכר בעיקר כ"שובר שורות ירדה אז בואו נרים לה". וזה לא של"שובר שורות" לא מגיע הכבוד. היא עדיין אחת מתוכניות הטלוויזיה הכי טובות שנעשו בשנים האחרונות, אבל השאלה היא לא מי זכה, אלא מי לא זכה. התשובה: כל השאר. ואם בדרמה הייתה עוד קצת נחמה בכך שסדרה טובה לקחה את כל הפרסים, אז זוכי הקומדיה עושים בעיקר חשק לדפוק את הראש בקיר. "משפחת מודרנית", סך הכל סיטקום חמוד, לקחה את הפרס לקומדיה הטובה ביותר זו השנה החמישית ברציפות, ובדרך הביסה את "בנות", "ויפ", "לואי", "סיליקון ואלי" ו"כתום זה השחור החדש", סדרות שמהן באמת צחקנו. למעשה, אף אחד מהמנצחים בקטגוריות הגדולות לא זכה בפרס לראשונה, כך שקיבלנו שנה של שיחזורים משנים קודמות. בכך הפך טקס האמי למרענן כמו קו אוטובוס עמוס באוגוסט שנייה לפני שנגמר החופש הגדול.

4. החסר סיכוי: אחי ואנה לא מרגשים

איזה כיף שאחי ואנה חזרו, הרומן הכי לא אמין ביותר בתולדות האח הגדול עושה קאמבק, או ככה לפחות מספרים לנו. את המתח המיני הזה אפשר לחתוך בסכין פלסטיק, לעזאזאל, גם כפית תספיק. אנחנו כבר רואים איך אחי נושא על כתפיו את אנה היפה ולוקח אותה הישר לביתו שבקרית שמונה עם ההבטחה שלצידו היא בחיים לא תטבע. מה עוד צריכה בחורה? כימיה טובה, שיחות מעניינות והיכולת לנהל מערכת יחסים בלי דנית ואליאב ברקע. אנשים נוטים לפרגן לאהבה חסרת סיכוי, אבל אהבה חסרת סיכוי היא כשהמשפחות יריבות ("רומיאו ויוליה"), כשמלחמה פורצת ("היומן") או כשאתם אחים ("קלולס"), לא כי החלטתם טו הוק אפ כדי שלא תצטרכו לדבר עם דורון מירן. יש דברים שעדיף להשאיר בבית.

3. המפתיע: הקאמבק החלקי של "צער גידול בנות"

"צער גידול בנות" חוזרת! כלומר, "צער גידול בנות" חוזרת, אבל בלי מרי קייט ואשלי! להן כבר יש מלא כסף ולמה להן לחזור לשם. הקאסט של התוכנית החליט להתאחד, ואפילו מסתבר שהם עדיין חברים. שוב, חוץ ממרי קייט ואשלי שיש להן דברים קצת יותר חשובים מאשר לרכב על תהילת עבר, ביניהם, קריירה אמיתית וחיי חברה שכוללים קצת יותר מאנקל ג'ואי (לנצח האיש שאלאניס מוריסט מקווה שהוא חושב עליה כשהוא מזיין מישהי אחרת).

העלילה של הסדרה תעסוק במשפחות החדשות של הבנות למשפחת טרנר. נקווה שהבנות לא סובלות מתסביך אב ומבינות שמגיע להן יותר מדני טאנר. אם נסתכל על הקריירות של השחקנים כרגע אין למה לצפות. בינתיים כל מה שעשו שחקני הסדרה מאז ירידתה ממסך הטלוויזיה, זה פדיחות. ג'ודי סוויטין (סטפני) התנסתה ביותר מדי אלכוהול ומת', די ג'יי (קנדס קמרון בור) הפכה לנוצריה פאנטית ודני (בוב סאגט) הוא סתם חולה מין. זוהי בדיוק הסיבה ש"צער גידול בנות" צריכה להפוך לתכנית ריאליטי בשם "צער גידול כוכבי ניינטיז" ולוותר על הקטע עם העלילה.

2. המטלטל: הלו קיטי אינה חתולה

מסכנה הלו קיטי, מלא טלטלות עברה השנה. זה התחיל עם השיר הנוראי של אבריל לאבין שהיה אמור לחגוג את פועלה, אך בפועל גרם לנו לרצות לחגוג את מותנו, והסתיים עם ההכרזה שקיטי היא לא חתולה, אלא ילדה עם שיער פנים מוזר מאוד.

מהחברה היפנית שעומדת מאחורי הדמות מתעקשים שחלק מהחן של קיטי הוא בעובדה שהדמות שלה עמומה. כי אין יותר עמום מחתולה עם פפיון ענקי שעומדת על הרגליים. אולי כדי לפתור את הבעיה אחת ולתמיד מישהו צריך לצייר לקיטי פה כדי שסוף סוף תוכל להגיד מה היא באמת. עכשיו כשאין לנו מושג מה היא, החוסר בפה רק מקריפ אותנו עוד יותר. זה קצת מטרחן, לא? יש לכם מותג שמגלגל מיליארדים, זה משנה אם מדובר בחתולה, ילדה מוזרה או עכבר ניאו נאצי? בהמשך: צבי הנינג'ה יתעקש שהם סף הכול ילדים עם צבע גוף משונה. 

1. המוגזם: בזארה לא שוכחים ולא סולחים

שריפה, אחים, שריפה. המיקום: סניף זארה הקרוב לביתכם.

זארה העלו לאתר שלהם חולצה לפעוטות בעיצוב שמזכיר מדים של מחנה השמדה. זאת בהנחה שילדים במחנה השמדה היו מקבלים חולצות כותנה מחממות בעיצוב ספרדי. בתגובה, לא מעט אנשים התעצבנו כאילו מדובר בעוד ליהוק של אליאב אוזן לחברת הנעלה. זארה נאצים, הם אומרים. דווקא לא. אם הם היו נאצים הם היו מלבישים ילדים קטנים בתלבושות ממחנה השמדה? מהיום אמרו – זארה מודעים לסבל ולכאב של האדם היהודי בזמן מלחמת העולם השנייה. מאז יאנוש קורצ'אק לא ראינו כזו חמלה כלפי ילדים יהודים. בחברת ההלבשה רוצים שכל ילד אירופאי מפונק שהוריו קונים לו טישירט בעשרות יורו יידע כמה קשה היה להיות ילד יהודי בשנות ה-40 של המאה הקודמת. זהו אתגר דלי הקרח האמיתי. אנחנו מאתגרים את הילדים שלנו ללבוש חולצה די מכוערת כדי להעלות את המודעות לשואת היהודים, ולממים מפגרים באינטרנט, כמובן.