כשהילה סעדה נבחנה לתפקיד של נופית ב"שחקן זר", מראש אמרו לה שהיא תצטרך להיות בלונדינית. היא זרמה. היא לא לקחה בחשבון שאחד מסיכוני המקצוע הוא שכל השיער יישרף לה ושהיא תצטרך לעבור שיקום, תוספות ושעות ארוכות במספרה. סעדה הייתה בלונדינית במשך שנה וחצי, שבמהלכה שודרה הסדרה הראשונה שבה כיכבה, "להיות איתה". עכשיו היא כבר חזרה לצבע הטבעי, בדיוק כשעולה "שחקן זר" שבה היא בלונדינית. "דווקא זיהו אותי ברחוב בתקופת 'להיות איתה', אבל כל הזמן התייחסו לשיער. 'יותר יפה לך שחור, יותר יפה לך בלונד'".
ומסקנות מהתקופה הבלונדינית?
"זה ממכר. יש משהו אחר בלהיות בלונדינית, ובימים הראשונים של הצילומים כל הזמן הייתי מסתכלת על עצמי, זה מטורף. כאילו, יש דברים מטורפים מזה, לא נתלהב, אבל עדיין. לקחתי את זה כחוויה, גם את זה שנשרף לי השיער".
אם יצא לכם לסמס לאחרונה לשיר אלמליח, כנראה שתתאהבו גם בנופית של "שחקן זר", שתעלה למסך בשני הקרוב ב-21:00 בערוץ 2 (קשת) ושאותה מגלמת סעדה בת ה-32 בכישרון רב. בסדרה, מאורסת נופית לאדיר מיוחס (מאור שוויצר), כדורגלן ישראלי שעובר ללונדון יחד עם משפחתו על מנת לשחק בקבוצה גדולה. נופית מעוניינת להתפרסם בעצמה וברזומה שלה אפשר למצוא שלל עבודות דוגמנות וכמובן שהייה בבית "האח הגדול" (בטח ראיתם בפרומואים סצנה שלה בחדר "האח", היא צולמה במהלך העונה הקודמת בזמן שהדיירים שהו בבית). אז בגדול, נופית היא מה שסטלה עמר הייתה מגדירה כ"קופסת איפור".
"אני בעד שוויון"
בואו נקדיש כמה רגעים לביוגרפיה הכרחית: סעדה נולדה וגדלה במגדל העמק, השנייה מבין ארבעה אחים ואחיות, אביה מפקח במשרד החינוך ואמה מורה לחינוך מיוחד. היא שירתה כפקידת לשכה באילת ולמדה משחק אצל יורם לוינשטיין ומאז סיום לימודיה שיחקה בהצגות תיאטרון (כרגע ב"סלאח שבתי" יחד עם יעקב כהן) ובתפקידי אורח טלוויזיוניים ב"רמזור", "הבורר" ותפקיד קטן בסרט "ביקור התזמורת". האלבום הראשון שלה, שאותה כתבה יחד עם יהלי סובול, יצא השנה. בשנים האחרונות קיבלה כמה תפקידים גדולים שהפכו אותה לפנים מוכרות, וכללו את "חסמבה דור 3" וכמובן ונסה ב"להיות איתה" של אסי עזר, שם היא נלחמת על ליבו של אביב אלוש שבכלל נדלק על רותם סלע. ונסה הייתה כל כך מתוקה ומשוגעת שהצופים התאהבו בה. גם עכשיו, כנופית, היא מגלמת דמות מאוד מצחיקה, אבל סעדה בכלל לא רואה את עצמה כשחקנית קומית. "אני לא אוהבת הגדרות. דווקא פעם הייתי מתחברת יותר לדברים דרמטיים, ופתאום התחלתי לקבל תפקידים קומיים. מבחינתי תנו לי כל חומר ואעשה אותו. למשל, התפקיד שלי ב'סלאח שבתי' לא קומי ולא מצחיק. אז בהתחלה אני נכנסת לבמה והילדים מזהים וצועקים 'ונסה, ונסה!' ואז הם מקבלים משהו אחר, ואני מרגישה נוח שם באותה המידה".
עשית איזשהן הכנות ל"שחקן זר"? ראית "נשות הכדורגלנים"?
"לא, אני מכירה את הבחורות האלה, יש לי מאיפה לשאוב. בתור אחת שיוצא לה לשחק בנות פריפריה, נקרא לזה כך, אני מכירה את זה, גדלתי במגדל העמק, אני בן אדם עממי לפני הכל, והכי חשוב לי לתת לדמות משהו יותר עגול ועמוק. כי גם מאחורי כל בחורה וונאבי כמו נופית שרוצה להיות דוגמנית וחיה בסרט, יש בן אדם שרוצה אהבה ורוצה הכרה ולהגשים את עצמו. משם אני פועלת, לא מהחיצוניות".
ובכל זאת, נופית היא קצת סטריאוטיפ.
"כי היא בלונדינית ולובשת מחוכים? זה החיצוניות, אני צריכה ליצוק את התוכן. אז מבחינתי אני יוצאת מהסטריאוטיפ".
גם נופית וגם ונסה די דומות, שתיהן מזרחיות.
"את זה את רואה. אני לא".
באמת?
"נופית מבחינתי לא מזרחית. אני מבינה יותר למה יראו את זה בוונסה, אבל מבחינת המשחק זה באמת לא משנה לי, אם אני לא אביא את התוכן והאישיות לאותה בחורה, לא משנה לאיזה דמות, זה יהיה פלקטי ולא מעניין. מאחורי כל אישה, בין אם היא רופאה או פרחה או איך שמגדירים את זה, מסתתר בן אדם, וזה מה שחשוב".
את ממגדל העמק, את לא אשכנזייה, זה השפיע לך על הקריירה? על הבחירות?
"אני אף פעם לא הרגשתי את זה בילדות או במגדל העמק, גם במשפחה שלי לא הבנתי על מה מדברים, באמת, כל השד העדתי לא דיבר אליי אף פעם. וגם אם זה צץ לאנשים מסוימים אז אני באה להראות את ההפך, את הבן אדם השלם, לא הסטריאוטיפ את הבן אדם שאוהב וכואב ורוצה. השאר לא מעניין אותי בתור שחקנית. זה גם מחטיא את המטרה".
את לא מרגישה שהיתה לך דרך ארוכה יותר לעשות מאשר שחקניות אחרות?
"אני יודעת מה הדרך שלי ולא יודעת אם היא ארוכה או קשה יותר. מבחינתי יש לי את כל מה שצריך כדי ליצוק תוכן בדמויות ואני הופכת את זה לאתגר כי אני יודעת שאני יכולה לעשות הכל".
ההורים תמיד תמכו בשאיפות המשחק?
"כן, כבר מהילדות זה היה נורא חזק, עברתי בית ספר ממגדל העמק לעפולה כי הייתה שם מגמת תאטרון. היה נראה לי לא הגיוני שאני לומדת איסלאם וכלכלה ושיש דבר כזה מגמת תאטרון ושאני לא שם. הייתי נוסעת המון ומשקיעה וממש אהבתי את זה. ההורים שלי מדהימים, הם באים לכל הופעה ולכל פרמיירה, הם ממש מתרגשים".
בניגוד לדמויות הגדולות והצבעוניות שלה, סעדה די פיצית במציאות. היא חמודה ופתוחה ונראה שהיא באמת מתרגשת מכל מה שקורה סביבה, ושההתרגשות הזאת נמשכת עוד מ"להיות איתה". אין ספק שהצופים יאהבו גם את נופית, וגם ברור שסעדה תלוהק לעוד תפקיד גדול בקרוב (מלבד ב"להיות איתה 2", כמובן). יהיה מעניין לגלות אם הוא יזכיר את זה של נופית או ונסה, שאולי יש ואולי אין דמיון ביניהן.
אז הייצוג המזרחי לא נראה לך משמעותי בסדרות שאת משחקת, מה עם ייצוג נשי?
"הדבר הכי חשוב לי זה לא ללגלג על הדמות שלי, זה תמיד האתגר שלי, בגלל זה אני מתעלמת מכל מיני הגדרות כמו 'גרה בבת ים' או 'מזרחית'. אני מביאה את התוכן של אותה בחורה, אני עושה הפרדה בין דמות ולביני".
ובחייך האישיים? את הפמיניסטית?
"אני בעד שוויון, את יודעת. אני בעד הטוב. האמת, אני לא יודעת אם זה קשור לפמיניזם, זה קשור לכל דבר בחברה שלנו. אבל האם אני מתעסקת בזה ביום יום שלי? זאת שאלה מעניינת".
לא חוצפה ישראלית, ייחוד ישראלי
כשסעדה לא עסוקה בצילומים, חזרות, הצגות או הקלטות, היא מעבירה את זמנה בלחשוב על עבודה או בספינינג או בלימודי קבלה במרכז מודעות בנווה צדק. לימודי הקבלה מלווים גם בשמירת כשרות, והיא משתדלת לא לעבוד בשבת. "אני באה מבית מסורתי, לא מדליקים אצלנו אש בשבת, שומרים מסורת, זה משהו שאני אוהבת. אני מאמינה שיש יום אחד שצריך לנוח בו ולהיות עם המשפחה ולאכול אוכל טוב".
היא לא מגיעה ליותר מדי השקות, אלא אם מדובר בפרמיירות שחברות שלה מופיעות בהן. "אני רואה את זה כחלק מהמקצוע ואני נהנית שמכירים אותי, אבל אני נורא אוהבת לכבד את הפרטיות שלי, זה משהו שיקר לי". בתשעת החודשים האחרונים המרחב הפרטי שלה כולל את אלי, בן זוגה שהחל מלפני חודשיים גם חולק איתה דירה. הם אפילו הכירו בסיטואציה שנראית כאילו לקוחה מ"להיות איתה", שבמסגרתה הוא חלף על פניה עם האופניים אחרי יום ההולדת של רותם סלע, הם החליפו מבטים, ועופר חיון, שגילם את אחיו של אביב אלוש בסדרה, הלך לבקש ממנו את הטלפון בשבילה. "הכנסתי אותו לזיכרון ולא עשיתי עם זה כלום", היא מודה, "אחרי שלושה ימים הוא פנה אליי בפייסבוק ויצאנו לדייט וזהו, זה היה סיטואציה כמו בסרטים של וודי אלן. חבר שלי זוכר את זה אחרת לגמרי, אבל אני מעצימה חוויות, ככה אני בנויה, אני בן אדם נורא מתלהב".
שחקן?
"לא, מהנדס. בחור מדהים, אני ממש מרגישה שטוב לי ושאני רגועה. אני מרגישה שלמה, זה כיף".
אז יש כבר לחץ מההורים להתברגן קצת?
"לא. אני מה זה תופסת מההורים שלי, הם כאלה מגניבים. הם ממש הולכים איתי ומאוד תומכים, זה מחזק אותי, אם זה לא היה ככה הייתי נורא עצובה".
ספרי קצת על התגובות מהסביבה.
"חמות מאוד. פה בתל אביב אף אחד לא מתרגש ואני שוכחת לפעמים שמכירים אותי, אבל לפני כמה זמן הזמנתי ריסוס לבית, יש לי פוביה עצומה מג'וקים, ואיך שהמדביר הגיע ישבתי עליו שיעשה עבודה יסודית, וכשהוא סיים ושילמתי לו פתאום הוא ביקש שאצלם ברכה לבת שלו, זה היה ממש כיף".
צופי הערוץ הראשון מביניכם (אנחנו יודעים שאתם שם) אולי ראו את סעדה לאחרונה ב"הכל שפיט", תכנית סאטירה הממוקמת על הצד הימני של המפה והצליחה לעורר אי אלו שערוריות (בין היתר, מערכון בשם "שואה או רבין" נפסל לשידור). "אני שחקנית שעושה מערכונים קומיים", מסבירה סעדה, "זה לא קשור אליי. אני זורמת איפה שיקחו אותי".
איפה את ממוקמת מבחינה פוליטית?
"אני לא אדם כל כך פוליטי ואין לי עמדות נחרצות. לאחרונה אני שמה לב שזה כן מתחזק אצלי, בבחירות פתאום צפיתי בתכנית שלמה של יעקב אייכלר ואמרתי 'וואו, מה קרה לי'. אבל אני הכי לא בפוליטיקה, לא אוהבת, אני באה ככלי נקי לשרת מערכון שמישהו כתב".
אין משהו שתסרבי לשחק בו מבחינה אידיאולוגית?
"אולי זה יקרה, אני לא יודעת, בינתיים לא סרבתי למשהו. אולי בעתיד האג'נדות שלי יהיו חזקות יותר. בתור שחקנית אני חושבת שאפשר לדבר על הכל ולצחוק על הכל, חופש הדיבור והבחירה. וגם כשאני בדמויות אני כלי, זה לא הילה שבוחרת להגיד משהו. אני דמות, ואם יש לי את היכולת לעשות את זה אני אעשה את זה. לא הבהיל אותי לשחק בתכנית ימנית או שמאלנית, נהניתי לשים פיאות ולהשתובב".
"אמרו לי שאני מזכירה את הדמויות של אלמודובר"
"שחקן זר" היא משהו בין "חי בלה לה לנד" לטיסת השוקולד: קומדיה שצולמה בלונדון ומתארת את המפגש בין משפחת מיוחס הישראלית ובין נתיני הממלכה, שכמו שאפשר לצפות, לא תמיד עולה יפה. מוני מושונוב, המגלם את אבי המשפחה, מגלה שלא מקובל לדבר באופן אישי עם המאמן של הילד, ויובל סמו מגלה שלתחמן בבריטניה זה קצת יותר מסובך, אבל עדיין אפשרי. "הייתי כמעט בת יחידה בין גברים, הייתי איתם בצילומים חודשיים יום יום על הסט, זאת הייתה הרגשה כיפית והתייחסו אלי הכי יפה בעולם", מספרת סעדה.
הסדרה עוסקת לא מעט בהתנגשות בין התרבות הישראלית לבריטית, היו לכם תקריות כאלה גם במהלך הצילומים?
"לא. היינו די מתורבתים שם דווקא, התלהבנו והתרגשנו, אבל זה חלק מהיופי הישראלי. גם המשפחה בסדרה מתלהבת אבל זה לא חוצפה ישראלית, אלא ייחוד ישראלי. אני חושבת שיש בזה משהו חם וכיפי. כמובן שזה מגונה בעיני ללכת לאזורים של אלימות מילולית או פיזית, אבל כל עוד זאת חוצפה מתוקה והתלהבות אז זה כיף ואני בעד".
מה באמת עם לשחק בחו"ל, היית רוצה?
"אני כל הזמן אומרת לעצמי שאני צריכה ללמוד שפות. אני רוצה ללמוד ספרדית, החלום שלי זה לשחק אצל אלמודובר כי כשהסרט הראשון שהופעתי בו בתפקיד קטן יצא, 'ביקור התזמורת', הרבה אנשים אמרו לי שאני מזכירה להם את הדמויות של אלמודובר".
כן, יש בזה משהו.
"ואני באמת פריקית של הסרטים שלו. בשנה ג' ביורם לוינשטיין עשיתי מונולוג מתוך 'נשים על סף התמוטטות עצבים'. אני אוהבת את הצבעוניות, ה-passion. אז כן אני יכולה לעוף על זה, אני צריכה פשוט ליצור איתו קשר. אני מרשה לעצמי לחלום ולהתרגש ולהגשים ואני חושבת שזה חשוב לאמן לשמר את האפשרות לחלום ולא להיות איזה בורגנית".
סטיילינג: אלן לוקש מעצבת אופנה, Collierejewllery (דיזנגוף סנטר). שיער: בועז עוזרי, איפור: מיטל אלמקייס