לפני חודש וחצי פרסמה הדס שטייף, כתבת המשטרה של גלי צה"ל, פרשה מזעזעת. על פי הדיווח, נאלצה נערה שנאנסה בידי ארבעה צעירים בעת שהייתה בת 13 וחצי, להדגים בפני שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים מה בדיוק עשו לה האנסים. שטייף דיווחה באופן בלעדי כי פרקליטתה של הנערה, עו"ד רוני סדובניק-אלוני, שלחה מכתב תלונה בנושא לשרת המשפטים ציפי לבני. את הדיווח, בתוכנית "מה בוער" עם רזי ברקאי, היא פתחה במילים הבאות: "איך היית מגיב, רזי, אם קרובת משפחתך, ילדה, הייתה נאנסת חס וחלילה, מגיעה לבית המשפט אחרי שנתפסו האנסים, ופה, בבית המשפט, היא נאלצת להדגים בפני שלושה שופטים ועורכי הדין והנוכחים איך בדיוק נעשה בה האונס?". הפרסום עורר סערה מוצדקת, עד כדי כך שעוד באותו יום פנתה לבני לנציב תלונות השופטים, אליעזר גולדברג, בבקשה שיבדוק את התנהלות הרכב השופטים במשפט האונס המדובר.
שטייף דיווחה כי ההדגמה נעשתה "על פי דרישת עורך הדין המייצג את האנסים", אולם נציב התלונות קובע כי הדבר היחיד שהמתלוננת הדגימה, וגם זה נעשה בשלב חקירתו של התובע, הוא את אופן ישיבתו של הנאשם עליה (ולא את תנועות הגוף שלו), וזאת "מיוזמתה, לאחר שהבינה כי התיאור המילולי שנתנה אינו נהיר דיו", וכי "בהדגמה הקצרה שהדגימה המתלוננת לא היה משום פגיעה בכבודה".
עוד התברר בהחלטה כי תלונתה של עו"ד סדובניק-אלוני נשלחה לשרת המשפטים חמש שנים וחצי לאחר הדיון המדובר, וכי היא עצמה כלל לא נכחה באולם בית המשפט בעת הדיון. למען הדיוק, ומבלי להפחית חלילה מחומרת המעשים, הצעירים שאותם הגדירה שטייף בדיווחה כ"אנסים" לא הורשעו באינוסה של המתלוננת, אלא בעבירות של מעשה מגונה בכוח בקטינה ותקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות.
זו לא הפעם הראשונה, ולמרבה הצער גם לא השנייה והשלישית, שבה אייטמים נחרצים של שטייף מתבררים בדיעבד כמוגזמים עד מופרכים. שמונה ימים לאחר הפרסום הסנסציוני על הנערה, דיווחה הכתבת לענייני משטרה של גל"צ במבזק החדשות של השעה אחת בצהרים על מעצרו של ראש עיריית רעננה, נחום חופרי. בתוך רבע שעה נאלצה שטייף לעלות שוב לשידור ולתקן שמדובר בעצם בסגן ראש העירייה. חופרי, מצידו, הודיע כי ישקול להגיש תביעת דיבה נגד גל"צ.
ארבעה וחצי חודשים לפני כן דיווחה שטייף כי חמישה מועמדים לתפקיד מבקר תלונות נחקרים בשב"כ (מבת"ן) נפסלו בשל מכרז תפור לכאורה. עוד באותו יום הוציא דובר משרד המשפטים הודעה חריפה שלפיה מדובר בידיעה מופרכת שאין לה בסיס. "הסיפור שפורסם הינו מצוץ מהאצבע ואיננו יותר מאשר 'ברווז עיתונאי'", הוסיף הדובר. כעבור יומיים שודרה הבהרה בתוכנית "מה בוער", לפיה "לא הייתה שום כוונה לטעון ששי ניצן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, או כל גורם אחר במשרד המשפטים, היטו את המכרז ופעלו באופן לא ישר".
חודש קודם לכן חשפה שטייף בגלי צה"ל פרשה מזעזעת על אונס ילדה בת חמש במודיעין עילית, שזכתה לפולו-אפים רבים ומוצדקים בכל כלי התקשורת במשך ימים ארוכים. אלא שכעבור זמן קצר העלתה חקירת המשטרה כי אונס כזה לא היה ולא נברא.
הדס שטייף, מה שלומך?
"בסדר. ראיתי שאתה מבטיח שניפגש ביום שני".
והנה אני מקיים. אני מתקשר בנוגע לארבעה סיפורים שלך מהחצי שנה האחרונה שהתבררו כבלתי מדויקים.
"כמו למשל?".
נתחיל מסיפור הנערה שנאלצה להדגים את האונס.
"זה ממש לא נכון מה שאתה אומר, ואני מציעה לך להיות מדויק. הנערה נדרשה להדגים, והדבר היחיד שאמר נציב תלונות השופטים הוא שהשופטים לא היו מעורבים. אני לא אמרתי שהשופטים היו מעורבים, אלא שהשופטים לא הפסיקו את זה".
"אביב, אני מבינה שיש לך אייטם ואתה רוצה להילחם עליו. קטן עליי. אבל אם אתה עושה אייטם – תדייק. ישבתי עם הפרוטוקול אצלי ביד והקראתי ממנו אחד לאחד".
מה לגבי סיפור המעצר לכאורה של נחום חופרי?
"כשזה הגיע אליי בביפר הייתי לפני ניתוח עיניים ונשמטה מעיניי המילה 'סגן'. אז כמה דקות אחרי ששודרה הידיעה, ונעשתה טעות, עליתי שוב לשידור ותיקנתי את האייטם. אז מה הסיפור פה?".
ומה בנוגע לסיפור הילדה בת החמש ממודיעין עילית?
"מי שהמציא את הסיפור הזה היא המפקחת על הגנים. היא סיפרה אותו לאחראי עליה. משם זה הגיע למשטרה, מהמשטרה אליי, ואני חקרתי את זה. זה היה העניין. אני לא חושבת שיש עיתונאי אחד, כולל אתה, שלא היה עושה מזה סיפור".
ומה באשר לסיפור על המכרז התפור לכאורה בשב"כ, שעליו גלי צה"ל גם שידרו הבהרה?
"זה סיפור שמאוד קשה להוכיח אותו, אבל הוא אכן סיפור. מי שנתן לי אותו הוא מישהו מתוך היחידה, ואני לא יכולה לפרט יותר. זה משהו שהוא מאוד פנימי וקיבלתי את הסיפור הזה כולל מסמכים, כולל הכול. מה שלא היה מדויק הוא שהעדיפו שם את מנהל המחלקה לשעבר. כל השאר היה מדויק, ואם אתה מעלה את האייטם אני רוצה שתכתוב עוד דבר: כל עיתונאי היה מאוד רוצה שיגיעו אליו כל אחד מהסיפורים הללו שפרסמתי".
