"הפנים האמיתיות של השד העדתי" – הסדרה הדוקומנטרית המדוברת של אמנון לוי ששודרה בחודש שעבר בערוץ 10 – ממשיכה להציף משקעים ישנים. כך, למשל, ביום ראשון שעבר התברר כי הכתב המדיני של "ידיעות אחרונות", שמעון שיפר, הוא העיתונאי הבכיר, שהתבטא נגד בני עדות המזרח במהלך פגישת רקע אוף דה רקורד שקיימו בכירי המערכת עם אריה דרעי לפני הבחירות האחרונות.
כעת מגיע תורו של הסיפור הבא: לפני כשלושה חודשים התראיינה גל גבאי ליובל אביבי מ"גלובס". הכתבה, שפורסמה במגזין המושקע "פירמה", נפתחת במילים הבאות (לא נגענו): "באמצע הריאיון, בבית קפה שהכיסאות שלו מכירים את ישבני העיתונאים מקרוב מאוד, ניגש לגל גבאי קולגה בכיר ומוערך שגבאי הזכירה לחיוב כמה דקות קודם. אחרי החלפת כינויי החיבה כמקובל, פורצים השניים בוויכוח משועשע שעיקרו אם לונדון טובה יותר מישראל או שגם שם חרא. העיתונאי המוכר טוען ששם הרבה יותר אנושי, גבאי מתעקשת שלבריטים יש הרבה בעיות שהנימוס מסתיר, כשלפתע הוא פולט 'אין לי כוח לנחרצות המרוקאית שלך'. באופן אירוני הוא אומר את זה בנחרצות, ובנחרצות לא פחותה הוא מסתובב ונוטש את הסצנה".
בהמשך מתאר אביבי כיצד שיער שמדובר בבדיחה פרטית בין חברים, אבל "האופן שבו הוא עוזב אותנו ומבט אחד בפנים של גבאי" הבהיר לו שזה לגמרי לא המצב. "לבוא מהפריפריה זה להתמודד עם זה כל הזמן, לנסות לפצח יום יום את הסטריאוטיפ", התייחסה גבאי לתקרית בראיון ב"פירמה". "וזה שובר את לבי כשזה בא מאדם שאני אוהבת ומעריכה כמו האיש הזה, אדם רגיש ופעיל בדיוק נגד דברים אלה. בכל אחד גר גזען קטן, ולוקח שלוש שניות להסתכל על בן אדם ולהקיש מהמראה החיצוני דברים פנימיים. שווה וכדאי לדעת ולהכיר את הגזען שבנו ולדעת לנטרל אותו ולאפשר למי שמולך את החופש להיות הוא".
גורם ששמע על פרטי הפגישה בדיעבד, סיפר השבוע כי הריאיון עם גל גבאי התקיים בבית קפה "התחתית" בתל אביב, וכי העיתונאי שהעליב את גבאי הוא לא אחר מיגאל סרנה, חבר מערכת "ידיעות אחרונות". כן, כן. בדיוק אותו סרנה שחברו אמנון לוי כתב עליו בפייסבוק שלא מזיז לו ממאות אלפי ילדים מזרחיים.
יגאל סרנה, למה העלבת את גל גבאי?
"אני מכיר את גל, אבל הסיפור הזה לא אומר לי כלום".
זה לא היית אתה?
"לא, ממש לא".
לא פגשת את גל גבאי בבית קפה ואמרת לה את הדברים הללו?
"לא. זה ממש לא מצלצל לי מוכר".
גל גבאי, את זוכרת את הסיפור?
"אין תגובה".
יגאל סרנה, בחזרה אליך. רוצה שאזכיר לך את פרטי המקרה?
"אני מכיר את גל ואנחנו אוהבים. עזבו את זה. לא היה ולא נברא".
אולי אני בכל זאת אזכיר לך ותרצה להתנצל?
"למה שארצה להתנצל על דבר שלא היה ולא נברא?".
מקור יודע דבר ב"התחתית" אמר השבוע: "זה גם היה וגם נברא".