מדי שנה, לקראת יום העצמאות, מתפרסמת רשימה של תריסר ישראלים שנבחרו להדליק משואות בטקס בהר הרצל בירושלים. הרשימה מורכבת לפי נושא מסוים, והדלקת המשואות ביום העצמאות הקרוב תהיה בסימן "גבורה אזרחית" - כך קבע מרכז ההסברה של משרד התרבות, שאחראי לנושא.
אך כיצד בעצם נבחרים אותם 12 אזרחים, ומדוע? ניסיונות לקבל את פרוטוקול הוועדה הבוחרת לא הניב תוצאות, ובמשרד התרבות מסרבים בתוקף להסביר את אופן פעולת הוועדה ונהליה.
בוועדה, שפירסמה את בחירתה באחרונה, יושבים לא־מעט אנשי המגזר הציבורי: מושיק אביב, מנכ"ל מרכז ההסברה, שמכהן כיו"ר הוועדה; נרדית מזרחי, נציגת משרד ראש הממשלה; וחן קדם, נציגת יו"ר וועדת סמלים וטקסים (בראש ועדת סמלים וטקסים עומדת שרת התרבות, מירי רגב; טח"ס).
ארבעה אנשים נוספים נבחרו לשמש נציגי ציבור בוועדה: ד"ר הני זובידה מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל; ד"ר הילה הדס, מנכ"לית עמותת אנוש; ד"ר סלמן זרקא, מנהל בית החולים זיו בצפת; ומרים פרץ, אשת חינוך ששכלה שניים מבניה בשירותם הצבאי.
סביר להניח כי ועדה שהחלטותיה בעלות אופי לאומי תידרש לתהליך בחירה מסודר המגובה בפרוטוקול, שיבהיר את עמדותיהם של החברים בוועדה ואת הדרך שבה התקבלו ההחלטות. אלא שהניסיונות להבין את הליך הבחירה או לבחון אותו עלו בתוהו.
חמור מכך - על חברי הוועדה נאסר להגיב לתקשורת בנושא, ומרכז ההסברה של משרד החינוך אף התעלם לחלוטין משורת שאלות שהופנו אליו בעניין.
אלה השאלות שהופנו למשרד התרבות: מי בוחר את נציגי הציבור בוועדה ולפי איזה קריטריונים; האם הרכב הוועדה מתחלף מדי שנה; כמה ישיבות עורכת הוועדה בטרם תפרסם את שמות מדליקי המשואות; והאם נציגי הציבור בוועדה מקבלים שכר בעבור עבודתם. בנוסף, נעשה ניסיון להבין את פרטי תהליך הבחירה עצמו: האם הוועדה בוחנת רק המלצות שנאספו בהליך המקובל מהציבור הרחב (באמצעות פרסום קול קורא בתקשורת; טח"ס), או שחבריה מבקשים המלצות נוספות. כאמור, השאלות לא זכו למענה.
"נבחרה בשל פועלה - לא בשל תאריה"
התהיות באשר לפעילות הוועדה עלו באחרונה בעקבות בחירתה בענאן פלאח, בת לעדה הדרוזית שהוצגה באתר משרד התרבות כטייסת אזרחית, עורכת דין, רופאת שיניים ופרופסורית לחינוך. בשבוע שעבר העלתה בדיקה קצרה ב–TheMarker ספקות רבים באשר לתאריה של פלאח: היא אמנם רופאת שיניים וגם למדה משפטים בקריה האקדמית אונו - אך לא עברה בחינות לשכה ואינה עורכת דין.
פלאח גם אינה טייסת אזרחית, אך את עיקר התמיהה עורר תואר הפרופסורה שלה, שקיבלה לאחר שרכשה תואר בחינוך מגדרי מאוניברסיטת אימפרסיאל בקוסטה ריקה - מוסד לא־קיים שנקשר בפרשיות רבות של תארים פיקטיביים.
מתגובת משרד התרבות לעניין פלאח נעדרו התארים הבעייתיים שהוצמדו לשמה: "פרוטוקול נימוקי הבחירה בד"ר ענאן פלאח מפורסם לציבור באתר משרד התרבות והספורט", כתב היחצן של מרכז ההסברה. "ענאן פלאח מחזיקה בתואר דוקטור לרפואת שיניים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובתואר במשפטים מהקריה האקדמית אונו. ענאן פלאח היא דוגמה לגבורה אזרחית ומופת לנשים בעדה הדרוזית בפרט ובקרב נשים בכלל. ד"ר ענאן לא נבחרה בשל תאריה - אלא בשל פועלה".
"לא פרצה את הדרך"
זו אינה הפעם הראשונה שזהותם של מדליקי המשואות מעוררת תמיהה. ביום העצמאות שעבר נבחרה בכירת המוסד, סימה שיין, להדליק משואה בטקס בסימן "פורצי דרך". הוועדה בחרה בשיין בשל היותה "פורצת דרך לנשים במוסד".
מיד עם היוודע הבחירה בשיין קמה סערה בקרב נשים יוצאות המוסד, שאף פנו במחאה לשרת התרבות דאז, לימור לבנת. בפנייה נכתב כי שיין אינה פורצת דרך משום שלא כיהנה בתפקיד הבכיר ביותר לאשה במוסד, ולא מילאה כל תפקיד מבצעי.
מקרה נוסף מהעבר הקרוב אירע ב–2011, כאשר אמו של נוחי דנקנר - אז עדיין איש עסקים בעל עוצמה רבה - נבחרה להדליק משואה מתוקף היותה מתנדבת ותיקה במועצה לישראל יפה.
עוד ב"TheMarker":
