33 שנה חלפו מאז זכתה שולה חן בפסטיגל הראשון, אי שם בשנת 1981, עם השיר "אימא". שייקה פייקוב, שכתב והלחין, ודאי הופתע שהשיר הנוגה, שאינו בדיוק שיר ילדים, הוא אשר זכה, כשהוא משאיר מאחור, בין היתר, את צביקה פיק עם "הסבון בכה מאוד" שכתבה מרים ילן שטקליס.
השבוע החלו ההופעות הראשונות של הפסטיגל לשנת 2013, וקשה למצוא קווי דמיון בין הפסטיגל של 1981 לזה שעלה השבוע. שירים על אימא? על סבון? הצחקתם את עדי הימלבלוי. השירים סובבים סביב ה"אני", כאשר מה שלרוב משתנה הוא צורת הטפיחה העצמית על השכם. מן מקדש ל"אלטר-אגו", עתיר עשן, פירוטכניקה חדשנית ואורות בוהקים בצבעים קרים, אף שהאירוע, שהשנה ייקרא "אקס פסטיגל", יעמוד בסימן ארבעת היסודות בטבע: אדמה, רוח, אש ומים.
ירון פלד, המפיק את הפסטיגל יחד עם אביו - מיקי פלד, מפיק הפסטיגל הוותיק, מספר בראיון ל"גלובס" שאף הוא מתגעגע לתמימות של פעם. פלד: "אנחנו חיים היום בעידן אחר. לא בעידן התמימות, מסתבר. היום ילדים מדברים בשפה אחרת, הם מדברים ב'דיגיטל'. ההסבר להישרדות של הפסטיבל לכל אורך השנים הוא שידענו להקשיב להם ולא להיות מנותקים ממה שמתרחש בעולמם".
ומה שהילדים רוצים זה חוויה גדולה מהחיים?
"כן. זו המשמעות. זה בעייתי, זה קשה, אנחנו עובדים כל שנה על טכנולוגיות, על אפקטים. זה לאס-וגאס שואו. גם בחו"ל קשה למצוא הפקות בקנה מידה כזה".
השקעתם מיליונים בעיצוב ובתפאורה. נראה כי בכתיבת השירים השקעתם פחות.
"יש שירים איכותיים, כאשר כל טאלנט הביא את הכותב שלו. מארינה מקסימיליאן בלומין כתבה לעצמה. טל פורר, שהוא המפיק המוזיקלי מספר אחד בארץ, הפיק ועיבד את כל השירים".
יש חשיבות כיום לזכייה בתחרות השירים?
"זה כבר לא ה'מיין אישיו'. יש הצבעות לשירים כי זה משהו מסורתי שאנחנו משמרים, מבחינת המשמעות של המותג הזה. אבל אין אווירה של תחרות של ממש בין האמנים, לגבי מי יהיה במקום הראשון, השני או השלישי. פחות מתייחסים לזה בשנים האחרונות".
אני אמשיך, ברשותך, עם הלך הרוח הנוסטלגי - בעבר הופיעו בפסטיגל, ולפני כן בפסטיבל, גם אמנים שאינם כוכבי ילדים, כמו להקת תיסלם, כשהייתה בשיאה. חשבתם לגוון עם קצת רוק ישראלי?
"אמני רוק פחות מתאימים. אני פחות רואה את 'איפה הילד' ואת 'רוקפור' משתלבים. הם פחות קומוניקטיביים מבחינת הילדים. מוזיקה מזרחית - זה הדבר החזק. השנה שלומי שבת יהיה הכוכב האורח. אנחנו צריכים לייצר מוצר שידבר לכולם, לכל שכבות העם".
בבניית התוכן, אתם חושבים גם על קהל ההורים?
"בהחלט. כל המשפחה נהנית, לא רק הילדים. השנה אנחנו עושים מחווה לשלישיית הגשש החיוור. רכשנו זכויות, שחזרנו חומרים - מערכונים ושירים, וגם אם זה לא מדבר לילדים, נחשוף אותם לחומרים האלה, לדברים של פעם. עשינו מחווה לאריק אינשטיין לפני שנתיים, מחווה לביטלס לפני שלוש שנים. זה עובד יפה".
"יותר שחקנים, יותר באזז"
רמי לוי, נסיך המחירים הנמוכים (לכל הפחות עד כניסת רשת הקפה "קופיקס", המוכרת כל מוצר בחמישה שקלים), שעשה את שמו כשמכר עוף בשקל, ולימים מכר זמן אוויר למכשיר סלולרי במחיר רצפה, החליט השנה על דריסת רגל גם בשוק ההופעות לחנוכה, והוא עושה זאת, כהרגלו, על-פי מה שבשפה השיווקית מכונה "אסטרטגיית החדרה": מחיר כרטיס למופע שהוא מעלה, "פנטזיה", יעמוד על 20 שקל בלבד. לוי גייס למופע את רינת גבאי, מירי בוהדנה, וטוביה צפיר, כנראה מתוך מחשבה שזה מה שעשוי לגרום להנאה לילדים, לאבות ולסבים (בהתאמה), והחל למכור כרטיסים שבועות קודם לחג.
"אנחנו מברכים על כל שחקן חדש שנכנס", מגיב פלד לכניסה של המתחרה החדש. "זה עושה רק טוב לשוק. יותר שחקנים זה יותר 'באזז', יותר מעניין מבחינת תחרות. אנחנו לא יכולים להציע כרטיס במחיר כזה. יש לנו שתי הפקות ענק במקביל: פסטיגל, שהעלות שלו היא 30 מיליון שקל, ו"מותק של פסטיבל", שעלותו היא 12.5 מיליון שקל. הופעות בסדר גודל של הפסטיגל, כמו 'סירק דה סוליי', נמכרות בחו"ל ב-100 דולר לכרטיס. אצלנו לקוחות ישראכרט יכולים להיכנס תמורת 69 שקל בלבד".
העלות של האוכל השתייה בהפסקה הפכה לאפיק הכנסה נוסף ולא מבוטל כלל.
"נכון, אבל אפשר להביא שתייה מהבית. לא חייבים לקנות במופע".
אפיק נוסף ובולט מאוד בפסטיגל הוא פרסומות סמויות (תוכן שיווקי). הדבר הורגש מאוד בשנה שעברה.
"היו שנים שבהן הכנסנו תוכן שיווקי, בשנים האחרונות ירדנו מזה. הבנו שהקהל לא אוהב מסרים שיווקיים באמצע הסיפור. בשנה שעברה היה תוכן שיווקי של 'ווינדווז 8' של מיקרוסופט, אבל זה התאים, כי הסיפור היה על עולם של גאדג'טים וטכנולוגיה, אז זה ישב טוב מבחינת ה-'לוק אנד פיל'. יש הרבה הצעות מגופים שפונים אלינו לגבי תוכן שיווקי, אבל אנחנו חוסמים את זה. לא נסכים אף פעם שתהיה פרסומת של במבה על הבמה".
יש עדיין אלמנט של סיכון כספי? או שעם השנים ההפקה, גרנדיוזית ויקרה ככל שתהיה, היא בבחינת כסף בטוח?
"השוק הזה כל-כך מבוסס מכירה מוקדמת, שהפסטיבל הוא הרבה פחות ספקולטיבי מהבאת אמנים מחו"ל להופעה בארץ. 60% מהכרטיסים נמכרים כבר בספטמבר".
בקרוב הסרט
פלד, המשמש כיד ימינו של אביו, מספר כי ההשתלבות הייתה טבעית עבורו. "נשאבתי לפסטיגל לפני 12 שנה וכיום אנחנו עובדים יחד בהצלחה רבה בהובלת הספינה הזו". על הספינה, הוא מספר, עובד צוות של מפיקים בפועל, מעליהם מפיקה ראשית, ותחתיהם 150 עובדים, "שזה כולל צוות טכני, רקדנים ועד מלבישות. זה כמו כפר קטן".
העבודה נמשכת כל ימות השנה, כאשר חלק לא מבוטל מהזמן מוקדש לתחזוק הנאמנות של הקהל עם הפסטיגל, להגברת ההזדהות, וכמובן - למכירות. לפסטיגל יש דף פייסבוק, מועדון חברים דיגיטלי (פלד: "אנחנו נמצאים שם כל השנה"), ומטבע מיוחד, שווה ערך כספי, לרכישות מוצרים, בשם: "פסטי-קאש". אך לא בכך מתמצה הפעילות של הפסטיגל כמותג-על.
פלד: "אנחנו עובדים חזק על מסחור, על זירה דיגיטלית, על פייסבוק. מרצ'נדייז זה עסק גדול, שמאוד גדל בשנים האחרונות, והתפתח מחוץ לחנוכה. "אנחנו מותחים את המותג לכל ימות השנה, חושבים כל הזמן על עוד זירות. תחפושות לפורים של הפסטיגל נמכרות יותר מתחפושות של וולט דיסני. בנוסף פיתחנו עוד מחלקות - הפקות טלוויזיה לילדים, תוכן לילדים. "פתחנו מחלקת 'בוקינג', אנחנו עושים הרבה פעילויות שטח - אירועים בספארי, למשל. הרעיון הוא לתת ביטוי של 360 מעלות ברמת התוכן. אם זה מופעי במה, טלוויזיה, הופעות בפארקים".
רק ערוץ טלוויזיה חסר לכם.
"בשלב זה אין לנו ערוץ טלוויזיה. אנחנו עובדים תחת המוניטורים של ערוץ 'הופ'. אנחנו בונים על למכור את התוכניות שאנחנו מפיקים לחו"ל, גם כפורמט לשפות אחרות. בקיץ יצא סרט עלילתי לילדים שאנחנו מפיקים, בשם 'מותק של סרט'. עלות ההפקה שלו היא כשל עלות הפקה של סרט קולנוע לכל דבר, והוא ייצא לאקרנים בקיץ הבא. מי שכתב את התסריט הוא יזהר הר-לב ("תא גורדין", מ.ש) ויככבו בו יובל המבולבל וטוביה צפיר. הצילומים יחלו בחודש מארס הקרוב. אנשים יופתעו לראות ספינת פיראטים על הכנרת".
המימון לסרט הוא שלכם בלבד, או שפניתם לקרנות קולנוע ולאחים אדרי?
"השקענו הכול מכספנו. לא לקחנו כסף מקרנות. אדרי? אנחנו הלכנו על מסלול עוקף אדרי".
מתי מתחיל הליהוק לפסטיגל הבא?
"אנחנו עובדים כל השנה על הליהוק. כבר בינואר, אחרי ההצגות האחרונות, מתחילים ללהק קדימה".
יש משפט שמתייחס לכוכבי ילדים שאומר: "אתה פופולרי כמו הפסטיגל האחרון שלך". עד כמה זה עובד גם להיפך?
"זה באמת דו-צדדי. הפסטיגל הוא מקפצה להמשך הקריירה, זו חשיפה איכותית לקהל היעד שלהם. והוא מביא אותם לגבהים חדשים במדד הפופולריות שלהם. מי שעושה שלושה פסטיגלים רצוף, כמו למשל תובל שפיר, הוא כוכב בקנה מידה גדול".
בפסטיגל השנה משתתפים מרינה מקסימילאן בלומין, עוז זהבי, עדי הימלבלוי, יובל סמו, אלי יצפאן - למעט מקסימיליאן בלומין, לא מדובר בזמרים. הם שם כי הם אופנתיים?
"יש עוגנים, כמו יובל סמו, אלי פיניש, מריאנו אידלמן ואלי יצפאן, שהאופנה לא משפיעה עליהם. הם עוגנים גם במובן של להעביר את הסיפור. סיפור המסגרת, עם התחלה אמצע וסוף, הוא לא פחות חשוב מהשירים".
