HOT ו–i24

מוזס ושותפו אליעזר פישמן היו בעלי מניות בחברת הטלוויזיה בכבלים HOT, עד שמכרו בהדרגה את מניותיהם בשנים האחרונות. בפועל, מוזס שלט בחברה והשפיע על החלטותיה, בוודאי בכל הקשור לרכישת תוכן. כך למשל, בקבוצת קשת טענו כי ערוץ ביפ שבבעלותה ירד מ–HOT ללא סיבה, רק בעקבות לחץ שהפעיל מוזס בשל מאבק בין HOT לקשת סביב האתר מאקו, המתחרה ב–ynet. לבעל השליטה בערוץ, פטריק דרהי, יש עדיין הבנות אסטרטגיות עם מוזס. בין השאר, חברת ההפקות ADD, בבעלות בתו וחתנו של מוזס, זוכה לתקציב קבוע של כ–30 מיליון שקל בשנה עבור הפקות. גם חברת דורי מדיה, שבה שותפה תמי מוזס, אחותו של מוזס, מפיקה עבור HOT ערוצי סרטים ודרמות. מקורב נוסף של מוזס שעובד צמוד ל–HOT הוא המפיק חיים סלוצקי, שמפיק עבור HOT גם את ערוץ הבידור וב–2012 התחיל להפיק את ערוץ 8. אחד הקרבות הדרמטיים של קבוצת ידיעות היה נגד המגיש גיא פינס, שב–2009 נאלץ לעזוב את HOT לטובת תוכנית שמפיק סלוצקי.

מנגד, גם לנתניהו יש השפעה רבה על HOT. הוא מקורב לדרהי, שגם מממן את ערוץ i24 news, שנועד לשפר את ההסברה של ישראל, ומעניק סיקור חיובי לנתניהו. החוק הנוכחי אוסר לשדר את הערוץ בגלל מגבלת בעלויות צולבות, אך קואליציית נתניהו קידמה באחרונה חוק, שעבר בקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה, שיאפשר בכל זאת לשדר את i24 news בישראל.

פטריק דרהי (צילום: חדשות 2)
פטריק דרהי|צילום: חדשות 2

נתניהו כשר התקשורת גם מחזיק בידיו סמכויות רבות הנוגעות לעתידה של HOT. רק באחרונה הגיע משרד התקשורת להסדר עם HOT, שיבטל את חובתה לפרישה נרחבת של התשתיות באזורים שונים בישראל, ובמקום זה החברה החלה להציעה שירותי טלוויזיה על גבי האינטרנט בחינם. במקביל, הרפורמה שיוזם נתניהו באמצעות הוועדה בראשות מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר עשויה לפגוע בהכנסות HOT באמצעות הגברת התחרות והענקת הגנת ינוקא לשחקנים חדשים בתחום הטלוויזיה הרב־ערוצית.

 

ידיעות אחרונות

קבוצת ידיעות אחרונות נשלטת כבר שלושה עשורים על ידי מוזס. בעשור האחרון התחילו להתפרסם עדויות החושפות כיצד מתנהלת הקבוצה לפי "שיטת מוזס", הכוללת רשימות שחורות, צנזור של תחקירים ומתן גיבוי תקשורתי לדמויות המקורבות לעיתון "ידיעות אחרונות".

העיתון הוביל קו כמעט גלוי, שתמך במתחריו של נתניהו ותקף אותו בחריפות. כעת נחשף כי במהלך השנים קיימו מוזס ונתניהו פגישות שבהן הגיעו להבנות שונות. ככל הנראה, הדילים האלה לא החזיקו מעמד זמן רב והתפוצצו על רקע חוק "ישראל היום".

תמונת ארכיון (צילום: פלאש 90 / מרים אלסטר, יעקב נאומי, חדשות)
רון ירון|צילום: פלאש 90 / מרים אלסטר, יעקב נאומי, חדשות

במקביל, העיתון מסייע למוזס בתחומים אחרים שבהם הוא קשור. למשל, במשך שנים נמנעו ב"ידיעות" מלתקוף את HOT, שמוזס היה אחד מבעלי השליטה בה, וכן תמכו בבעל השליטה לשעבר באי.די.בי נוחי דנקנר, המקורב למוזס, ותקפו מתחרים עסקיים של הקבוצה.

במסגרת החדשות נגד מוזס, הגיע אתמול עורך "ידיעות אחרונות" רון ירון (בתמונה) למסור עדות במשטרה.

 

ערוץ 10

ערוץ 10 הוביל בשנים האחרונות את הסיקור הטלוויזיוני החריף ביותר נגד נתניהו, וראש הממשלה תקף שוב ושוב את העיתונאי רביב דרוקר בפוסטים שפירסם בפייסבוק. אבל בד בבד, בעלי השליטה בערוץ היו בעלי ההון המקורבים ביותר לנתניהו — רון לאודר וארנון מילצ'ן.

בפועל, הערוץ אכן קיבל הקלות משמעותיות והארכות זיכיון מהקואליציה בראשות נתניהו מאז 2009. במשך השנים, כך הודה דרוקר, הופעלו לחצים רבים על הערוץ למנוע פרסומים מביכים על נתניהו, ואף נעשה ניסיון לפטר את דרוקר. הערוץ אף שידר התנצלות מביכה בפני שלדון אדלסון ב–2011, לאחר פרסום של תחקיר בעניינו. בחלק מהמקרים, בעיקר כתוצאה ממאבקי הישרדות, ערוץ 10 גם התקפל בפני נתניהו. כך היה למשל בצמצום ההופעות של בן כספית ב"שישי" או במניעת שידור של כתבת ראיון נרחבת עם מני נפתלי ב–2015.

כיום הערוץ נשלט על ידי קבוצת RGE, שבה שותף איל ההון לן בלווטניק. בין בלווטניק לנתניהו שוררים יחסים קרובים, ונתניהו מנסה להשפיע עליו גם בנוגע לאופן הסיקור בערוץ. עם זאת, ערוץ 10, בהובלת המנכ"ל יוסי ורשבסקי ומנכ"ל חברת החדשות הנוכחי גולן יוכפז, הוא כנראה אחד המקומות שבהם מתבצעת השמירה האדוקה ביותר על החופש העיתונאי בישראל, והוא מרבה לחשוף פרשות הקשורות בנתניהו.

באופן טבעי, מוזס נהנה מהלחץ שהפעיל ערוץ 10 על נתניהו, אויבו המושבע. הערוץ היה גם זה שפירסם תחקיר נרחב ב–2013 על התנהלות "ישראל היום" והטיית הסיקור לטובת נתניהו. למוזס היתה גם אחיזה ישירה יותר בערוץ 10 — במשך השנים שבהן שלט לאודר בערוץ הוא מינה את רפי גינת, לשעבר עורך "ידיעות אחרונות", למנכ"ל הערוץ עד 2014. באותן שנים, וגם כיום, זוכה הערוץ לקידום משמעותי מעל דפי "ידיעות אחרונות" ובאתר ynet.

 

רשות השידור

לא לחינם הצהיר נתניהו לראשונה מעל בימת הכנסת כי הוא מתנגד להקמת תאגיד השידור וכי  בכוונתו "לשקם את רשות השידור". במשך שנים שלטו פוליטיקאים רבים, ובהם נתניהו, ברשות השידור באמצעות מינוי מקורבים לתפקידי מפתח. השניים האחרונים שמונו לתפקיד בכיר ברשות היו היו"ר אמיר גילת — דוברו לשעבר של נתניהו, והמנכ"ל יוני בן מנחם. בתקופתם נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים לפגוע בעצמאות של עיתונאי הרשות, למשל באמצעות ניסיונות להדיח את העיתונאית קרן נויבך, שמתחה ביקורת על הממשלה.

אם רשות השידור תמשיך לפעול, תרבות המינויים תמשיך לשחק לידיו של שר התקשורת נתניהו — זאת בניגוד לתאגיד השידור הציבורי, שבו יש חסם בפני השפעות פוליטיות. כיום רשות השידור מנוהלת על ידי ברי בר ציון, שמונה על ידי בית המשפט. בר ציון היה יועץ לשעבר של נתניהו במשרד האוצר, ובהמשך נתניהו ניסה למנותו לנציב שירות המדינה.

 

"ישראל היום", "מקור ראשון" ו–NRG

עיתון "ישראל היום" הוקם ב–2007 על ידי שלדון אדלסון במטרה מוצהרת לצמצם את כוחו של מוזס ולהביא לבחירתו של נתניהו לראשות הממשלה. העיתון מסקר את נתניהו באהדה, לעתים באופן בוטה, ומציב לעתים את מסריו של ראש הממשלה בעמוד השער.

אורי בלאו חשף ב"הארץ" כי הפסדי העיתון הגיעו ל–730 מיליון שקל משנת הקמתו עד 2014. באותה שנה הרחיב אדלסון את השקעתו בישראל, רכש גם את עיתון "מקור ראשון" ואת אתר NRG, ואף את בית הדפוס של "מעריב". הרכישה בוצעה בעידודו של נתניהו, ובין היתר לאחר שגם קבוצת "ידיעות" שקלה לרכוש את הגופים, שהיו בהליכי כינוס.

שלדון אדלסון ובנימין נתניהו (צילום: אייל מרגולין, פלאש 90)
שלדון אדלסון|צילום: אייל מרגולין, פלאש 90

באחרונה התחילו היחסים בין נתניהו לעיתון להתערער. עוד לפני חשיפת הקלטות של נתניהו ומוזס, נרשם נתק בין עורך העיתון עמוס רגב לדובר ראש הממשלה, רן ברץ. כחלק מהיחסים המעורערים, הכתב המדיני של העיתון שלמה צנזה לא הצטרף לראשונה לנסיעתו האחרונה של נתניהו לחו"ל. כעת, לאחר שנחשף כי נתניהו ניסה להגיע ל"דיל" עם מוזס, לא ברור אם אדלסון ימשיך להעניק גיבוי לנתניהו.

 

ערוץ 20

 בחודש האחרון חגג נתניהו בפוסט בפייסבוק את האישור שניתן לערוץ 20 לשדר חדשות. הערוץ, שהיה אמור לעסוק בכלל במורשת ישראל, החליף את זהותו לערוץ ימני מובהק.

נתניהו הרבה בעבר להתראיין לערוץ, והוא מקבל גיבוי מלא בתוכניות האקטואליה השונות המשודרות בו. הדמות הדומיננטית בערוץ היא אבי בר, שהשקיע באחרונה באתר החדשות 0404, המזוהה גם הוא עם הצד הימני של המפה הפוליטית.

 

בזק ו"וואלה"

נתניהו מנוע מלעסוק בענייני בזק, לאחר שנחשפו קשרי הידידות הקרובים שלו עם בעלי החברה, שאול אלוביץ'. במסמך של היועמ"ש התברר כי אלוביץ' ונתניהו נהגו להיפגש לארוחות משותפות בארבע בעיניים. בעקבות זאת הועבר הטיפול בנושאי בזק לידיו של השר צחי הנגבי. 

אלא שבין בזק לנתניהו עדיין שורר קשר הדוק מאוד: אתר "וואלה", שבבעלות מלאה של בזק, העניק לנתניהו סיקור חיובי עקבי במשך שנים, כפי שנחשף בתחקיר של גידי וייץ ב"הארץ". הסיקור החיובי כלל השמטה וצנזורה של אייטמים לא מחמיאים, ומנגד — פרסום תמונות מחמיאות של רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו באירועים שונים. עם זאת, באחרונה מונה עורך חדש לאתר, אבירם אלעד, ששימש בעבר כראש מערכת החדשות של האתר, והסיקור נעשה ענייני יותר.

בזק תלויה משמעותית בהחלטות רגולטוריות — בנוגע ליישום רפורמת השוק הסיטוני, בנוגע לרפורמה בטלפון הקווי, ובעיקר בהחלטות לגבי ביטול חובת ההפרדה המבנית בקבוצה. כל החלטה כזאת עשויה להשפיע על שורת הרווח של בזק במיליארדי שקלים. מאחר שאלוביץ' זקוק למזומנים כדי לשרת את החובות הגבוהים שמוטלים עליו במסגרת המינופים הגבוהים שלו, הרי שהתלות שלו בנתניהו גבוהה מאוד.

השבוע פורסם בערוץ 2 כי נתניהו ניסה לתווך בעסקה שבה תרכוש ענקית ההוצאה לאור אקסל שפרינגר מניות ב"ידיעות אחרונות". בחברה הגרמנית הכחישו כי קיימו משא ומתן כזה. ב–2014 ביצעה אקסל שפרינגר עסקה משמעותית אחרת בישראל — היא רכשה את יד 2 תמורת סכום שיא של 806 מיליון שקל מאתר "וואלה" של בזק.

למוזס אין השפעה ישירה על בזק, לכאורה. בעבר שלט בחברה חיים סבן, שלו קשרים הדוקים עם אנשים בסביבתו של מוזס. אחיו של סבן, אריה סבן, המשיך לכהן כדירקטור בבזק עד 2012 — גם לאחר כניסתו של אלוביץ'. בסביבתו של אלוביץ' אומרים כי אין לו שום קשר למוזס. עם זאת, בשוק התקשורת מעריכים שלמוזס יש השפעה גם על החלטות בבזק, ובעיקר בנושאי תוכן בחברת הלוויין yes, כחלק מהשפעתו הרבה בשוק התקשורת ובשל שליטתו ב"ידיעות אחרונות".

 

ערוץ 2

מוזס היה אחד מבעלי המניות בזכיינית ערוץ 2, רשת, אך נאלץ למכור את אחזקותיו בתחילת שנות ה–2000 בעקבות חקיקה שהגבילה את הבעלויות הצולבות בתקשורת. כחלק מההשפעה שלו ברשת וכבעל מניות בחברה, למוזס היתה גם השפעה על חברת החדשות של ערוץ 2, שנמצאת בבעלות קשת ורשת. מאז שמכר את מניותיו נותר קשר אסטרטגי בין רשת לבין מוזס, בין היתר בקידום תכנים באתר ynet, שנפסק בינתיים. מנגד, התפתח קרב אגרסיבי בין ידיעות לזכיינית המתחרה בערוץ 2, קשת, לאחר שהאחרונה העלתה את אתר mako, שכלל תכנים חדשותיים.

ב–2007 הגיע הקרב על חדשות 2 לשיא, כאשר עלתה האפשרות שרפי גינת או ניסים משעל ינהלו את החברה — דמויות שמזוהות עם קבוצת "ידיעות אחרונות". מנגד, אבי ניר, מנכ"ל רשת, הוביל מאבק בעד מינויו של אבי וייס למנכ"ל החברה — וניצח בזכות תמיכת נציגי הציבור בדירקטוריון. בכך למעשה הסתיים עידן השליטה הישירה של מוזס בחדשות 2.

עבור נתניהו, חברת החדשות של ערוץ 2 היא אויב ותיק וחריף. נתניהו האשים שוב שוב את אנשי חדשות 2 בכך שהם מזוהים עם מוזס ופועלים נגדו בשמו. בין השאר נתניהו טען כי אחת מהדמויות הבולטות שפועלות נגדו, הפרשן אמנון אברמוביץ', מועסק ב"ידיעות" ככותב טורים.

כיום יש לנתניהו השפעה רבה על חדשות 2 במסגרת תפקידו כשר התקשורת. באוקטובר 2017 אמורות שתי זכייניות ערוץ 2, קשת ורשת, להיפרד ולהקים כל אחת ערוץ חדש ברישיון. לפי החוק הנוכחי, שני הערוצים יוכלו להחזיק יחד בחדשות 2 במשך שלוש שנים, אך לאחר מכן תימכר החברה לאחד הערוצים, ובכך יוחלש כוחה. נתניהו מעוניין כבר כעת לפרק את כוחה של חברת חדשות 2, בין היתר באמצעות עידוד הקמה של ערוצים חדשים ללא מחויבויות רגולטוריות, במטרה להגביר את התחרות. הלחץ הזה יוצר ניסיונות מצד אנשי הערוץ להשפיע על נתניהו, להיפגש עמו וליצור חיבורים שונים.

למנכ"ל רשת אבי צבי יש קשרים הדוקים עם יועץ ראש הממשלה ניר חפץ. כפי שנחשף ב–TheMarker, מקורבו של נתניהו, נתן אשל, מקבל כספים מעמותה שמממנת משפחת ורטהיים — בעלת השליטה בקשת. בנוסף, בראשות חדשות 2 עומדת עו"ד תמי רווה, שיחד עם בעלה, עו"ד יהודה רווה, היו בקשרי ידידות עם נתניהו.

 

"מעריב"

בעלי "מעריב" אלי עזור היה במשך שנים רבות מקורב למו"ל "ידיעות" מוזס, ולא ניסה להתחרות בו באופן ישיר. בשנים האחרונות התחזק עזור, עסקיו הרווחיים בתחום שידורי הספורט שיגשגו, והוא התרחב בעסקי עיתונות הדפוס. כך נקלע עזור לתחרות ישירה מול מוזס, אך הוא עדיין לא מהווה איום של ממש, ולכן אין מלחמה ישירה בין הצדדים.

בכל הקשור ליחסים עם נתניהו, ההתנהלות של "מעריב" היא דואלית. מצד אחד עזור נותן במה נרחבת לבן כספית, שמותח ביקורת חריפה על נתניהו. מנגד, במקרים אחרים ח"כים ושרים מהליכוד מקבלים במה נרחבת ב"מעריב".

 

גל"צ

אתמול הודיע דובר שר הביטחון אביגדור ליברמן כי בכוונתו להאריך את כהונתו של מפקד גל"צ, ירון דקל, בחצי שנה, במקביל לבחינת עתידה של התחנה. ההערכות הן שנתניהו וליברמן מתכננים לשנות את מודל הפעילות של התחנה, כדי להגביר את שליטתם בה.

מנהל התחנה, ירון דקל (צילום: חדשות 2)
צילום: חדשות 2

דקל מזוהה כמקורב לעיתונאים מקבוצת ידיעות ולשר החינוך לשעבר גדעון סער ורעייתו גאולה אבן, המקורבים למוזס. מנגד, דקל הוביל בתחנה מינויים שנוטים במובהק לצד הימני של המפה הפוליטית, כמו צירופו לתחנה של אראל סג"ל, שמביע תמיכה מוצהרת בנתניהו. העובדה שעתיד התחנה לוט מעורפל והמפקד נמצא בתפקיד זמני, הופכת אותה לתלויה יותר בהחלטותיהם של נתניהו וליברמן.

 

 "הארץ"

עיתון "הארץ" (ש–TheMarker שייך לו) שבשליטת עמוס שוקן מוביל קו אידיאולגי שמאלי־ליברלי מובהק, ותוקף לא פעם את נתניהו בחריפות בשל מדיניותו בתחום המדיני־ביטחוני, ובעיקר בשל ניסיונותיו — יחד עם גורמים נוספים בקואליציה — לפגוע בשומרי הסף, ובהם התקשורת ובית המשפט. עד 2014 הודפס "ישראל היום" בבית הדפוס של "הארץ".

עמוס שוקן (צילום: תמר מצפי)
צילום: תמר מצפי

בעל מניות נוסף ב"הארץ" הוא ליאוניד נבזלין (20%). בתו של נבזלין, אירינה, נשואה ליו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד). שוקן סיפר בראיונות כי היתה לו באחרונה שיחה חריפה עם נתניהו, שבמסגרתה נתניהו אמר לו "אם אתם מכפישים אותי, אני אכפיש אותך". בתחילת שנות ה–90 היו ל"הארץ" קשרים עסקיים עם מוזס סביב הלוואה שגייס העיתון משוקן, אך כיום אין קשרים עסקיים בין הצדדים.

 

תאגיד השידור הציבורי

 תאגיד השידור הציבורי "כאן" אמור להיות עצמאי וחופשי מהשפעה פוליטית. ואולם, ניסיונותיו של נתניהו לסגור את התאגיד נבעו בין היתר מהחשש שלו כי בין אנשי התאגיד נמצאים בעיקר אנשי אמונו של מוזס.

בנוסף, כפי שנחשף בתצהיר של יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל (המחנה הציוני), מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר ניסה להשפיע על זהות מנהל חטיבת החדשות ולהביא למינוי אנשים מטעמו.

מי שנחשד על ידי נתניהו כאיש אמונו של מוזס הוא שילה דה־בר, עורך "ידיעות" לשעבר, שמונה ליועץ מיוחד בחטיבת החדשות בתאגיד והוא בעל השפעה רבה בחטיבה.

אלדד קובלנץ (צילום: איה אפרים, הטלוויזיה החינוכית)
אלדד קובלנץ|צילום: איה אפרים, הטלוויזיה החינוכית

גם מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, מונה ב–2012 למנכ"ל החינוכית על ידי שר החינוך לשעבר גדעון סער, יריב פוליטי של נתניהו, שמזוהה כמקורב למוזס. מנגד, בתאגיד נעשה מאמץ לגייס עיתונאים רבים שמזוהים עם הצד הימני של המפה הפוליטית, הבולט שבהם הוא קלמן ליבסקינד.

עם זאת, בשלב זה נתניהו ככל הנראה יתקשה להוביל מאבק למניעת הקמתו של התאגיד.

 

 "גלובס"

עיתון "גלובס" נשלט במשך שנים על ידי אליעזר פישמן, שותפו של מוזס ב"ידיעות אחרונות" וב–HOT. פישמן השתמש בעיתון כדי לקדם את האינטרסים העסקיים שלו. כיום המניות של פישמן נמצאות בהליך כינוס באמצעות בית המשפט.

ניר חפץ, ארכיון (צילום: חדשות 2)
ניר חפץ|צילום: חדשות 2

בעיתון שורר כאוס סביב מאבקים פנימיים וסכסוכים בין גורמים שונים במערכת. הכונסים המליצו לבית המשפט למכור את העיתון לאוליגרך הרוסי דויד דוידוביץ', אך בית המשפט מעכב את העסקה. דוידוביץ' מחובר לישראל בין היתר באמצעות ניר חפץ ,יועצו הקרוב של נתניהו.

 

עוד כתבות ב-TheMarker: