"לילה נטול שינה, ועדיין אי אפשר להתרגל לצירוף "אמנון דנקנר ז"ל". אם הכשרון היה קריטריון, אמנון היה צריך לחיות לנצח. לטעמי, גדול הכותבים בעיתונות העברית העכשווית, חבר נפש, איש אשכולות וצוק תרבותי נדיר. אדם שלא ידע מורא ולא הסכים להגיד שום דבר חוץ ממה שבאמת חשב. מה, לעזאזל, אקרא ביום שישי הבא? אמנון, כבר מתגעגע", כך ספד הבוקר העיתונאי בן כספית לחברו אמנון דנקנר שנפטר אמש בפתאומיות בביתו ברמת השרון מהתקף לב.
"אמנון דנקנר היה איש גרנדיוזי, העברנו ביחד שנים מרתקות במעריב, חלקן הגדול היה ממש כיף. איש לא קל שפגע בי מאוד, אבל הייתי בטוח שהוא יישאר איתנו לעוד המון זמן", כתב הלילה גל אוחובסקי, שעבר עם דנקנר במעריב בעמוד הפייסבוק שלו "לפני חמש שנים דחיתי את ההצעה שלו להתפייס, עכשיו אני קצת מצטער".
גם ראש הממשלה לשעבר וחברו הקרוב של דנקנר, אהוד אולמרט, ספד לדנקנר: "אתמול בערב שוחחתי עם דנקנר", אמר אולמרט בריאיון לרשת ב', "הוא היה במיטבו". עוד ציין אולמרט, כי "אמנון דנקנר היה אדם תוסס, עם סקרנות אינטלקטואלית שקשה למצוא כמוה ובעל ידע מדהים בתחומים מגוונים".
שלי יחימוביץ', כיום פוליטיקאית ובעבר עיתונאית, הגיבה גם היא בעמוד הפייסבוק שלה: "הי זאת שלי, אמנון דנקנר נפטר הלילה, בן 67. הוא היה סופר, עיתונאי, פרשן, עורך – מה לא. מתפוצץ מכישרון ומשנינות, משכיל ורב ידע בכל תחום, עם חוש הומור מדהים, לשון חדה כתער, יכולת כתיבה נדירה, ואישיות סוערת. הכרנו היטב והיינו מיודדים כעיתונאים, אבל החוט המקשר החזק בינינו היה טומי לפיד ז"ל, אבא של יאיר, שהיה אמנם בר פלוגתא אידיאולוגי חריף שלי, אבל חבר קרוב ואהוב מאוד. גם דנקנר ואני לא הסכמנו כמעט על כלום, אבל אנשים כמוהו, שאפשר לריב אתם מריבה הגונה אבל אף פעם לא לזלזל בהם – הופכים את החיים למעניינים, משעשעים ועשירים יותר. הוא היה אבא ובעל מסור, וחבר נאמן ואוהב לחבריו. יהי זכרו ברוך"
השחקן גיא לואל, ששיחק לצידו בשתי העונות האחרונות של הסדרה פולישוק אמר ל-mako הבוקר, "אני מאוד כואב את המוות שלו, זו בשורה נוראית. הוא איש מהמם. היתה לי חוויה מאוד טובה איתו, עשינו יחד שתי עונות של פולישוק מאוד צמוד. מדובר באיש אינטיליגנטי, כיפי, נורא מצחיק ושופע חוויות. זו באמת היתה חוויה מאוד מיוחדת לעבוד איתו". לואל נזכר שבצילומי העונה הראשונה של הסדרה דנקנר מאוד התלהב מאחת הסצנות, עד שהתקשר לחברו טומי לפיד ז"ל, והשמיע לו את כל הסצנה בספיקר של הטלפון. גם טומי התפקע מצחוק וביקש מהספרי לשחק את דנקנר בעונה הבאה". עוד מספר לואל שהוא זוכר כיצד בראיון האחרון שהיה עם דנקנר במגזין "הארץ" הוא אמר "אם פתאום אני אצנח ואמות, תוכלי לכתוב - מת מאושר", ומוסיף "הוא באמת היה מאושר, מאוד אהב את הנכדים שלו ודיבר המון על הנכדה שלו שהיתה כל חייו"
אמיר בוחבוט שהיה הכתב הצבאי של "מעריב" ספד, אמנון דנקנר נפטר הלילה. מפתיע. עצוב. עבדתי תחת דנקנר במעריב כשהיה העורך הראשי ופובליציסט. דנקנר מייצג דור של עיתונאים שלצערי הולך ונכחד .
ליאורה גולדנברג שטרן כתבה בעמוד הפייסבוק שלה עם היוודע מותו, "אהובי, מורי ורבי, אמנון דנקנר כבר לא עימנו. הלב מסרב להשלים". בעמוד הפייסבוק של דנקנר עצמו ספדה ליאורה, "אמנון, הבטחת שתכתוב לי הספד. תמיד הכרחתי אותך להמציא לי את השורה הראשונה של איך תספיד אותי. הייתי מתווכחת איתך שהשורה הראשונה תהיה, היא היתה יפה. אבל אתה התעקשת על אינטילגנטית, שנונה ומצחיקה. היית יוניק וחד פעמי, היפוכונדר מדליק. ליבי עם מירי, אשת הברזל, הגברת דנקנר וילדייך יואב ואיתי שאהבת בכל נימי נפשך. עוד לא מצליחה להיפרד ממך".
בעמוד הפייסבוק של דנקנר ספדו לו עוד רבים, עמיתים למקצוע, קוראים נלהבים וגם בני משפחה. בן דודו, עמוס פלום כתב, "בן דודי האהוב, האחרון שנשאר לי. בכאב ודמעה, יהיה זכרך ברוך וזכותך תגן עלי. גדלנו וינקנו ביחד, היינו יחד בגרמניה ואתה הלכת".
יונתן הללי, מבכירי מערכת עיתון "מעריב" שעבד עם דנקנר שנים רבות, מוסיף: "יצא לי במהלך השנים לשבת לא מעט פעמים בחדרו של דנקנר. כמעט תמיד אלה היו מפגשים של ׳על הדרך׳, שום דבר לא מחויט, מה שאיפשר לי לתהות על סגנונו של האיש, שידע להיות בוטה ורגיש באותה עת. חוש ההומור המיוחד שלו לפעמים היה מתובל בלא מעט ציניות, אבל תמיד עם סוג של אחריות. זמן קצר מאד אחרי שנכנס לתפקיד הוא הציע לי את תפקיד הכתב הצבאי של העיתון, דחיתי את ההצעה ועל אף סירובי הקרבה ביננו הפכה למשהו חם וגלוי - ומנקודת המבט הזו למדתי להבחין טוב יותר באמנון האיש ואמנון המנהל. אמנון היה מיוחד בדרכו. יהי זכרו ברוך".
נדב איל, עורך חדשות החוץ של ערוץ 10 ועיתונאי מעריב לשעבר, ספד לדנקנר בפייסבוק שלו: