בכיר המעוניין ברכישת סטימצקי: "זאת נראית כמו עסקה בעייתית"

האם יש סיכוי ממשי לעסקה למכירת סטימצקי? בהנהלת רשת הספרים מדווחים על משא ומתן מול ארבעה גופים שונים, אך אלה טוענים כי העסקה רחוקה מלהיחתם.

"זה נראה כמו עסקה בעייתית ואנחנו מתקררים. מרקסטון (הקרן שמחזיקה בסטימצקי) מנהלים משא ומתן כמו סוחרי מכוניות. הם אומרים לנו אמירות כמו: 'בוא עכשיו', 'יש כל מיני מתמודדים אבל יש לך קדימות', 'עכשיו אנחנו גמישים' וכדומה", אמר בכיר באחת הקבוצות המנהלת משא ומתן מול קרן מרקסטון בשיחה עם TheMarker. לדבריו, הרוכש יצטרך להזרים לחברה כ–40 מיליון שקל כדי לקיים אותה, ולשלם לקרן סכום שנע בין 0 ל–60 מיליון שקל. "אני חושב שתמורת 30 מיליון שקל הם גומרים עניין ומוכרים את החברה", אמר הבכיר. קרן מרקסטון רכשה את הרשת 
מערי סטימצקי תמורת 55 מיליון דולר לפני תשע שנים.

מנגד, מקורב להנהלת סטימצקי טוען כי מתקיים משא ומתן רציני מול ארבעה מתמודדים, כמו קבוצת ידיעות אחרונות, הוצאת כתר שכבר התעניינה בעבר ברכישת הרשת, קבוצה בראשות מנכ"ל זאפ לשעבר איתן זינגר וקרן קלירמארק, וקבוצה בראשות צחי נוימן, מנכ"ל קבוצת אלון, שהתמודד בעבר על רכישת אי.די.בי כחלק מהקבוצה שגיבש נוחי דנקנר.

חוק הספרים משפיע

לדברי הבכיר באחת הקבוצות המנהלות משא ומתן לרכישת סטימצקי, יש כמה עניינים מהותיים שצריכים להיסגר לפני שהעסקה תצא לפועל, אם בכלל. בין היתר, נטען, כי לסטימצקי חוב של כ–64 מיליון שקל לדויטשה בנק הגרמני, ככל הנראה הלוואה שלקחה קרן מרקסטון ורשמה על שם סטימצקי. "בהתחלה מרקסטון אמרו לנו שהקונה יקבל הנחה על המחיר של סטימצקי ויסגור את זה מול דויטשה בנק. אחרי זה הם אמרו לנו שהם יקחו את ההלוואה על עצמם", מספר הבכיר.

קושי נוסף לדבריו הוא הסכום שמרקסטון דורשת עבור ביצוע בדיקת נאותות לסטימצקי, בסך 5 מיליון שקל. "מרקסטון גם לא מוכנים לתת ביטחונות כנגד הסכום, כמו ערבות בנקאית או נכס נדל"ן מהצד השני. אם הם מפחדים שמתחרים יכנסו להם למספרים הם יכולים לנקוב בסכום נמוך יותר של חצי מיליון שקל עבור בדיקה. 5 מיליון שקל זה סכום עצום עבור דבר כזה".

עוד הוא מציין חוב של כמה מיליוני שקלים שנותר לדבריו לבנק הפועלים ותשלומים שיצטרך הרוכש לשלם לספקים, שעובדים מול הרשת בתנאי תשלום של שוטף פלוס 60 או שוטף פלוס 90, המוערכים בכ–60 מיליון שקל. בנוסף, פורטפוליו החנויות של סטימצקי כולל גם חנויות לא מוצלחות, כמו חנות שמפסידה כסף בנתב"ג שהחוזה שלה מסתיים בסוף 2014.

נושא נוסף שמעיב על סטימצקי הוא חוק הספרים, שנכנס לתוקף בפברואר, ושמיד אחריו סבל ענף הספרים מירידה דרסטית במכירות במארס. "סטימצקי זה עסק שמכר ביותר מ–390 מיליון שקל ב–2013, אבל מו"לים מספרים שבמארס המחזור של סטימצקי היה נמוך משמעותית, ומגלם מחזור שנתי של לא יותר מ-250 עד 300 מיליון שקל. השאלה היא אם זה היה חודש ספציפי קשה או שזה המצב בשוק הספרים בעתיד הנראה לעין". לדברי בכיר בקבוצה אחרת המנהלת משא ומתן לרכישת החברה, "עוד לא החלטנו איך נתקדם. יש חנויות שצריכים לסגור ומשרדים שצריך לצמצם. אין שם הזדמנות מטורפת".

שני הבכירים טענו כי הם אולי יחכו למצב שבו רכישת סטימצקי תגיע לבית המשפט. "כך, הרוכש יוכל לקבל ביטול של החובות לבנקים, הסדר נוח מול הספקים, יציאה מנתב"ג בלי חובות והסדרים מאפס מול העובדים. בבית המשפט אני אולי אפגוש עוד מתחרים, אבל לפחות אקנה עסק נקי. זו התלבטות. אנחנו כנראה נחכה לבית המשפט", אמר בכיר באחת הקבוצות שמתמודדות על סטימצקי.

מי יודע מה יהיה עם סטימצקי?

במקביל, ההוצאות לאור שקיבלו לפני החג את הכספים המגיעים להם מהרשת באיחור של כשבוע ימים ממשיכות להיות מוטרדות ממצבה של הרשת. "ב–5 במאי צריך להתקבל התשלום הבא וכולם במתח", אמר ל–TheMarker מו"ל גדול, שכמו רוב המו"לים עובד מול סטימצקי במודל של קונסיגנציה.

לדבריו, יש התלבטות אם להמשיך לספק לסטימצקי את ההזמנות ואם לעצור הוצאה לאור של ספרים חדשים. "זאת התלבטות אמיתית שתוכרע בעוד כמה ימים. מצד אחד, רוב ההוצאה הכספית על הספרים החדשים כבר נעשתה ומצד שני על ספרים שנספק עכשיו אנחנו צריכים לקבל כסף רק ב–5 באוגוסט ומי יודע מה יהיה עם סטימצקי עד אז, בעיקר אחרי יולי שידוע מסורתית כחודש הכי חלש בשנה. יכול להיווצר מצב שנמכור ספרים ולא נקבל עליהם כסף".

המו"לים קיבלו את הכספים שסטימצקי היתה חייבת להם בגין ינואר־פברואר לאחר שבנק הפועלים סיכם עם בכירי קרן מרקסטון כי יעמיד לסטימצקי אשראי חדש בסך 4 מיליון שקל, בכפוף לביצוע הזרמת בעלים מצד קרן מרקסון בהיקף של כ–8 מיליון שקל. הכסף אמור לעזור לסטימצקי להמשיך לפעול כעסק חי במשך כשלושה חודשים, בהתחשב במכירות בפסח ותקופת שבוע הספר שחל ביוני. בתקופה זו אמורה קרן מרקסטון למצוא רוכש לרשת.

סטימצקי מסרה בתגובה: "החברה היא חברה פרטית ואיננו נוהגים להתייחס למאזניה".

ממרקסטון לא נמסרה תגובה.

גילרמן עזב את מרקסטון - המשקיעים לא ידעו על כך // מיכאל רוכוורגר

גילרמן, לשעבר שגריר ישראל באו"ם, לא הטביע חותם מיוחד במרקסטון. הוא מונה לתפקיד לאחר חשיפת שערוריית השוחד של מרקסטון, שבה היה מעורב היו"ר ואחד מהשותפים המייסדים של הקרן, אליוט ברוידי, במתן שוחד לגופים מוסדיים שהשקיעו בקרן. עוד מתברר כי על רקע הפרשה ראשי מרקסטון, רון לובש ואמיר קס ז"ל, לא משכו דמי ניהול שנתיים שמוערכים ב–16 מיליון דולר בשנה (כ-2% מה-800 מיליון דולר שגוייסו) במשך כשלוש שנים.

גילרמן עזב את מרקסטון זמן לא רב לאחר שהקרן הסתבכה עם ההשקעה ברשת הספרים סטימצקי, ולאחר שהתברר כי היא אינה מסוגלת לשלם חוב של כ–100 מיליון שקל למחזיקי האג"ח של חברת פנומנל אחזקות. פנומנל היא החברה שדרכה מחזיקה מרקסטון ב-23.2% מבית ההשקעות הגדול בישראל פסגות, הנמצא בשליטת קרן איפקס (76.8%). מרקסטון שולטת בפנומנל באמצעות חברת AMFIC, שחובותיה מוערכים ב–500–400 מיליון שקל. מתוך סכום זה החוב לבעלי האג"ח מוערך ב-100-90 מיליון שקל והיתר לבנקים - בעיקר לבנק הפועלים ודיסקונט.

מרקסטון ככל הנראה לא עידכנה את המשקיעים לגבי עזיבתו של גילרמן, וצפויה לפרט על כך רק בדו"חות השנתיים שיתפרסמו בקרוב.

הכתבה פורסמה במקור באתר "The Marker"

>> ווטסאפ הגיעה לחצי מיליארד משתמשים: "אנחנו יכולים להמשיך ולהמשיך"

>> 10 חברות בשווי 23 מיליארד שקל עומדות למכירה. מי יקנה אותן?