בחיי, אי השפיות הוירטואלית הזו שאנו חיים בה; אני הולכת עמוק עמוק מתחת לאדמה, העיר הזאת גדושה בבהלה; אוקיי! בוקר טוב לכם, עכשיו תשע ורבע בגל"צ, נורית קנטי! – ועוד שירים מהמיטב של ג'מירוקוואי. האיש והמצנפת שלט בלוח השידורים של MTV בשנות התשעים, וזכה למפעל הנצחה משוכלל כשזנבות של שיריו שובצו כאותות בלוח השידורים של הרדיו הישראלי. אבל את עיקר תהילתו קיבל הודות לקליפ של "Virtual Insanity", בו ריקד בין ספות נוסעות כשהוא עטוף בג'קט פליז, כיאה לעידן של פלורליזם תרבותי ואופנתי. עכשיו משחק מחשב חדש מאפשר לנו לקפץ בין הספות הקטלניות ולגלות שכישורי הריקוד שלו הם קשים לחיקוי אפילו באמצעות מקלדת. למעלה תוכלו לראות הדגמה קצרה של המשחק, וכאן תוכלו להוריד אותו ולנסות בעצמכם.

לינדזי לוהאן טופלס
מבחינתנו היא גם יכולה להיות שרת התרבות

הורים בגן ילדים בברוקלין מודאגים. מערכת המשפט האמריקאית דאגה להדביק לילדים שלהם סייעת עם היסטוריה מעט בעייתית, והם לא משוכנעים שזה הדבר הנכון עבורם. נכון, הצמדת הביטוי "דמות מחנכת" ללינדזי לוהן עשוי להיראות כאקט קצת פזיז, במיוחד כשהדבר נעשה כחלק מעבודות השירות שלה. ואמנם העובדה שמאז הפעם הקודמת שבילתה עם ילדיהם, מול מצלמות הריאליטי ממוטט-הדימוי-הציבורי מבית אופרה, היא התעקשה לעבוד רק במשרד של הגן והעדיפה לבלות את ימיה בחברת שדכנים, מעוררת מעט ספק בדבר חיבתה לילדים רכים. אבל זאת לינדזי, והיא רוצה להשתקם, ואם נפסיק לתת לה הזדמנויות שניות כנראה שזו תהיה ההוכחה שהלב שלנו קפא באופן סופי. אז אולי כדאי שהנהלת הגן לא תוציא חוזר להורים שמסביר את הנסיבות ומבטיח להם שהשחקנית לעולם לא תשהה עם הילדים בלי השגחה, ויכול להיות שזה קצת אכזרי מצדם להזמין אותם לבוא ולהתבונן בה משחקת עם הילדים בשעת ריכוז. פלא שהיא לא מתייצבת למילוי גזר הדין? אנשי גן "דאפילד", שחררו, תנו לה לשבת עם הילדים עם דפי ציור וצבעי גואש, ולכו תדעו, אולי נזכה לקבל גרסא מאוירת לרשימת הפרטנרים המפוארת שלה.

מאז שדיברנו על פרשת אלישיה-קלינדה, אנשי "האישה טובה" שקדו על בניית מקפצה במימדים של מגדל בבל, טיפסו בזהירות עד אליה ודאגו לקפוץ את הכריש באופן סופי. אחרי שהסתפקו בקווי עלילה נפרדים או בצילום שיחות טלפון כך שהדיאלוג בין השחקניות בחללים שונים לא צורם לעין, החליטו המפיקים להתעלל בצופים עם שני פרקים שכולם אחיזת עיניים וזריזות ידיים (ספוילרים לפניכם, דה). בפרק הלפני אחרון של העונה שודרה סצנת פלאשבק שמראה את אלישיה וקלינדה יושבות יחד בבר, אך הדיאלוג ביניהן צולם כולו בשוטים של אחת השחקניות מדברת למצלמה. לשם האמינות, נשתל גם שוט קטן של אינטראקציה ביניהן מעונה מוקדמת. בפרק האחרון של העונה נשברו כל השיאים כשהפעם סצנה משותפת של השתיים צולמה ככל הנראה באמצעות מסך ירוק ומסך מפוצל. אמנם אין הוכחה חותכת לכך שאכן מדובר בטריק הזול ששמור לטלנובלות עם תאומים מרושעים, ובהחלט יכול להיות שמה שאנחנו רואים הוא פשוט משחק גרוע ומתח שנבנה במשך מעל לשנתיים, שלא מאפשר לשתיים להסתכל אחת על השניה. אבל האינטרנט מצביע ברובו על אופציה א'. הסיבה: הן כלל לא מכוונות לאותו קו עין, הטיימינג של התגובות נראה כאילו הוא מפספס במאית-שניה, ובניגוד לכל אינסטינקט הרגע בו הן משיקות כוסות ל"לחיים" לא מראה את שתיהן יחד. צרפו את הראיות לעובדה שגם יתר הפרק הרגיש כאילו הוטלא בפרטעץ' תסריטאי, ונראה שיש מעט מאוד סיבות לצפות לעונה השביעית.

וגם:

כך תדעו בדיוק מתי הריאליטי עובד עליכם: הטמבלר שמאגד את כל בעיות ההמשכיוּת של הקרדשיאנז, כדי שאתם לא תצטרכו.

סמנו אדם כחשוד ברצח נתעב, זרקו אותו לערב קריוקי, ותתבוננו מהצד כשכל בחירת שיר וביצוע רגשני גורמים לו להיראות אשם ושפל, או בקיצור: אמנדה נוקס (פעם אסירה, היום עיתונאית שזוכתה) שרה את "זומבי". שינה ערבה!

מד מן עוזבת אותנו. הנה הרגעים האהובים על כמה משחקני הסדרה וגם שחקנים אחרים ואנשים מהתעשייה. חכו שתשמעו מה הסצנה האהובה על דריל דיקסון מ"המתים המהלכים" (נורמן רידוס), איש של דקויות.

ביג לבובסקי, סמול לבובסקי ואף טיני טייני לבובסקי – הכל אפשרי עם בבושקת ביג לבובסקי!

הראיון עם המאייר של ספרי "צמרמורת" יעשה לכם... ובכן.

ווס אנדרסון עיצב בית קפה במילאנו. כי באמת חסרים מקומות יפים באיטליה.

לידיעת עדי ברקן: יקירת המדור קירסטן שאל מסבירה למה "גוף של אבא" הוא המהפכה הכי מעפנה של השנה

וואו אוון וילסון, וואו.

עוד ב-mako תרבות: