בראיון לתכנית "הכול דיבורים" ברשת ב', צוטט ד"ר מרדכי קידר, מזרחן ומרצה באוניברסיטת בר-אילן, אומר ש"מחבלים כמו אלה שחטפו את הילדים והרגו אותם - הדבר היחיד שמרתיע אותם זה אם הם ידעו שאחות שלהם או אמא שלהם תיאנס במקרה וייתפסו". הריסת בתים ועונש מוות – אאוט, אונס של קרובות משפחה – אין. ד"ר קידר עדיין לא הציע מי מטובי בנינו יגוייס לטובת היחידה המיוחדת שתאלץ להעניש את אותן נשים המקורבות למחבלים, אולי הוא יוכל להתייעץ עם יואב אליאסי, שלקח לעצמו למטרה להשפיל כול אדם שיוצא נגד פעולות צה"ל. בפוסט שפרסם אליאסי בחשבון הפייסבוק שלו, הוא הפנה את זעמו לאורלי ויינרמן תוך כדי שהוא מקפיד לציין את העובדה שהשניים יצאו בעבר, שהשחקנית "לא אוהבת תחתונים", כינה אותה "אנאלי ויינרמן" והקפיד להזכיר שהיא יצאה עם הבן של מועמר קדאפי.
זוהי לא המתקפה האישית הראשונה של "הצל" וחבריו נגד המתנגדים למבצע. רק בשבוע שעבר רדפו אליאסי וחבריו אחרי גדעון לוי תוך כדי שהם קוראים לו "עוכר ישראל" ו"בוגד". ההפרדה ברורה – גבר שמעז להשמיע ביקורת הוא בוגד, אישה היא סתם שרמוטה. ויינרמן נמדדת לפי הגברים איתם היא ניהלה רומן וכדי להעניש גברים מחבלים יש לאנוס את נשותיהן. אלימות נגד נשים היא ההרתעה הטובה ביותר, והקלה ביותר.
ויינרמן היא לא האישה הראשונה שסופגת קללות שנסובות בעיקר על תקן היותה אישה. הרי חנין זועבי היא קודם כול "רווקה מתוסכלת שלא מקבלת זין" ואת ההתבטאויות של אורנה בנאי ניתן להסביר בכך שהיא "לסבית שאף גבר לא רצה". טוקבקיסטים איכותיים במיוחד הציעו לגילה אלמגור טיפול בוטוקס לאחר שהביעה זעזוע על רצח מוחמד אבו חדיר. לא מעט גברים הביעו ביקורת נגד האווירה האלימה במדינה מאז שהחל המבצע. רביב דרוקר יצא נגד תחושת הקורבנות הישראלית ותומר שרון לא חוסך בסטטוסים בחשבון הפייסבוק שלו, מישהו העז לאחל להם ש"יאנסו אותם סודנים"? כמובן שלא. יותר קל לכעוס על אישה, יותר קל להשפיל אישה ולמצוא ז'רגון שלם כדי לחבוט בה. אנחנו לא המצאנו את ציד המכשפות.
הרבה מילים קשות נשמעות בתקופה האחרונה, לרוע האנושי לא מעט צורות, אבל כל מי שקרא כמה טוקבקים בחייו יסכים שהאונס הוא הפופולרי מביניהם. קשה לחשוב על חוויה כל כך מרסקת, כל כך משפילה שאמנם משאירה אותך בחיים, אבל מצלקת אותך לנצח. האם אותם מגיבים הרהרו פעם בהשלכות הנוראיות של חוויה כזו? הקריאה לאנוס היא לא רק קריאה לא לגיטימית, היא גרועה לא פחות מהקריאה לרצח ונפוצה הרבה יותר ממנה. ובכלל, אם עונש מוות הוא עונש שמעוגן בחוק במדינות שמחשיבות את עצמן למערביות (בלי להכנס לדיון האם בצדק או לא), הרי שאונס היא צורת ענישה שלא מתקבלת על הדעת באף מערכת ענישה מתוקנת, ובכל זאת הקריאות לאנוס הפכו לחלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי המתלהם.
אי אפשר להשתמש במלחמה כתירוץ לרוחות להתבטאויות האחרונות. תרבות האונס תמיד הייתה איתנו, המלחמה רק מוציאה אותה החוצה. נשים הן קודם כול נשים, כלי לסיפוק יצרים, מצטמצמות לכדי וגינה. נשים סוררות צריך לאנוס, לשלוט על המיניות שלהן ודרכה על דעותיהן. נשים שבמקרה קשורות לגברים סוררים, גם הן מותרות לכול אדם. הרי הן רכושם של הגברים סביבם וכדי להעניש את הגברים יש להתעלל ברכוש שלהם, הנשים שלצידן. העזת להתבטא? בגדת? זה כנראה איבר המין שלך שמדבר בשמך, החולשה המרכזית שלך נובעת מאיברי הרבייה איתם נולדת. את מתוסכלת מינית, או שאת מזדיינת עם ערבים, או שניהם ביחד. איזו עוד סיבה יש לך לדבר נגד המלחמה, נגד הקונצנזוס?
נכון, אף אחד לא מרוויח משנאת החינם הזו, ואין הכוונה להמעיט בעוצמת הקללות והכעס שמופנים כלפי שני המינים, מימין ומשמאל. למרות זאת, כשגבר מדבר יש להעליב את האינטליגנציה שלו, את הנאמנות שלו. הרי ברור שחוכמה ונאמנות הן תכונות גבריות ולכן יש לשפוט את האמירות שלו דרך היכולת לעמוד באותן תכונות. מלחמה היא זמן לערכים לגבריות זקופה וישנה. נשים? אין להן תכונות, יש להן את המיניות שלהן, שהיא אפילו לא שלהן. היא של כולנו ולכן הדרך הכי טובה להעניש אותן היא לפגוע בה.