בתקופה האחרונה הוליווד מתמודדת עם לא מעט תגובות חריפות סביב ליהוקים של שחקנים לא-יהודים לתפקידים של יהודים: קיליאן מרפי ב"אופנהיימר", הלן מירן ב"גולדה", או סערת בראדלי קופר – שעורר סערה סביב סרטו החדש "מאסטרו": בטריילר לסרט הביוגרפי על המלחין הנודע לאונרד ברנשטיין, קופר, שמגלם אותו, מרכיב אף תותב - מה שגרם לרבים להאשים אותו ב-Jewface (על משקל בלאק פייס, שנודע מתקופות חשוכות יותר בהיסטוריה של הקולנוע). אבל בזמן שהוליווד מסתבכת עם ייצוג יהודים על המסך הגדול, מגיע אדם סנדלר עם סרט חדש - שמוכיח לכולם שהוא היה ונשאר אחד היהודים הכי גאים ובולטים בהוליווד, ומלמד את כולם שם בהוליווד דבר או שניים על ייצוג נכון.

"את מה-זה לא מוזמנת לבת מצווה שלי", שעלה בסוף השבוע האחרון לנטפליקס, הופק על ידי סנדלר, שדאג ללהק קאסט שהוא כמעט כולו שחקניות ושחקנים יהודים - וכולל את אישתו ג׳קי ושתי בנותיו, סיידי וסאני. מדובר בסרט התבגרות על חוויית חטיבת הביניים והוא פונה לכל בני הנוער באשר הם, אבל לא רק זה: "את מה-זה לא מוזמנת לבת מצווה שלי" הוא גם סיפור יהודי על יהודים שמסופר על ידי יהודים, והוא עושה את זה בצורה המרעננת ביותר שנראתה על המסך לאחרונה. אדם סנדלר אמנם מעולם לא הסתיר את יהדותו, והשתדל להראות בסרטיו ייצוגים של יהדות, אבל הפעם הוא עושה זאת אולי בצורה השלמה ביותר, וזאת למרות שהוא רק הפיק אותו ושיחק בו - אבל לא היה מעורב בכתיבת התסריט.

במרכז הסרט עומדות שתי חברות טובות - סטייסי (סאני סנדלר) ולידיה (סמנתה לוריין) - תלמידות בחטיבת הביניים שמתקרבות בצעדי ענק אל עבר אירוע הבת מצווה, אותו הן מתכננות מאז שהן זוכרות את עצמן. אבל הידלקות משותפת על מלך הכיתה מערערת את החברות ארוכת השנים, ומאיימת להרוס את התוכניות שלהן לבת המצווה.

"את מה-זה לא מוזמנת לבת מצווה שלי" מבוסס על ספר נוער של הסופרת פיונה רוזנבלום, שיצא ב-2005. הבמאית היא סמי כהן, שמנוסה בסרטי התבגרות (דוגמת "קראש" מהשנה שעברה). את התסריט כתבה אליסון פק, ועל ההפקה אחראית חברת ההפקות של סנדלר, שחתמה על חוזה הפקות שמן עם נטפליקס. כאמור, סנדלר דאג הפעם לתת את הבמה לבנותיו, אבל מה שיכול היה להיראות כמו עוד ביטוי של נפוטיזם הוליוודי מאוס מתגלה כהברקה, שגם עתידה לשנות את מסלול חייה של בתו הקטנה סאני. הבנות של סנדלר אמנם הופיעו לא פעם בסרטים שלו בעבר, אבל כאן הן מככבות לראשונה בתפקידים משמעותיים יותר - בעיקר סאני, שמובילה את הסרט בהצלחה רבה, בהתחשב בגילה ובכך שמעולם לא כיכבה בתפקיד ראשי. נראה שבהחלט יש כאן פוטנציאל לדור המשך מוצלח.

חשוב להבהיר: "את מה-זה לא מוזמנת לבת מצווה שלי" הוא לא קומדיה אדם סנדלרית טיפוסית. קודם כל, סנדלר מופיע כאן בתפקיד שולי בתור אביה של סטייסי, ולא מככב כהרגלו. אבל ההבדל בין הסרט הזה לבין סרטיו האחרים לא מסתכם רק בכמות זמן המסך של סנדלר, אלא מתבטא גם בז'אנר: "את לא מוזמנת לבת מצווה שלי" הוא סרט התבגרות, והוא אמנם מספק כמה רגעים משעשעים, אבל לא מדובר בקומדיה פר סה.

"את מה-זה לא מוזמנת לבת מצווה שלי" הוא כאמור סרט יהודי מאוד, ובפרט, הוא סרט על חוויית יהדות התפוצות, בעיקר הרפורמית. ככזה, הוא מציג תמונה די נאמנה של החיים בקהילה יהודית רפורמית - ומי שגדל וחי בסביבה כזו (כמו כותבת שורות אלו) יוכל להזדהות עם לא מעט מהאלמנטים שמוצגים בו, מהרבנית "הקולית" שמקפידה לקרוא לסטייסי בשמה העברי - סימה, דרך הקהילתיות והיחסים הקרובים בין חברי הקהילה, ועד למקום המרכזי שתופסת הדת והחשיבות של שמירה על המסורת, לצד קיום אורח חיים שהוא עדיין חילוני ברובו. במובן הזה, "את מה-זה לא מוזמנת לבת מצווה שלי" יכול היה להיות עוד סרט התבגרות סטנדרטי, אבל הוא "ניצל" מליפול לקטגוריה הזו בעיקר כי הוא מוצא את ייחודיותו בייצוג של קהילה יהודית רפורמית כפי שאולי טרם ראינו על המסך.

מתוך
מתוך "את מה-זה לא מוזמנת לבת מצווה שלי"|צילום: יח"צ באדיבות Netflix

ראוי להתעכב עוד קצת על צוות השחקנים ה-99% יהודי, שכולל בין היתר את אידינה מנזל ("לשבור את הקרח"), ג׳קי הופמן, הקומיקאית שרה שרמן (שמגלמת בחן רב את רבקה הרבנית ההיפסטרית, שמספקת גם כמה מהרגעים המשעשעים יותר בסרט), וגם עידו מוסרי - שחוזר לעבוד עם סנדלר ועושה עבודה מצוינת בתור דיג׳יי שמולי. גם אם הוא דמות שולית, מוסרי מופיע לכל אורך הסרט וניכר שסנדלר מעריך אותו, וזה הישג לא מבוטל וראוי לשחקן מוכשר כמו מוסרי. 

גם אם זה לא הפרמיס הכי מקורי לסרט התבגרות (הפסקנו לספור את כמות הפעמים שראינו שתי נערות שרבות על בן, כשכל מי שעבר/ה את גיל ההתבגרות יודע/ת שהבעיות בתקופה הזו ממש לא מסתכמות רק בזה), הסרט מצליח לבלוט בנוף בעיקר בזכות הייצוג היהודי שנעשה בצורה ייחודית ונאמנה ככל הניתן, ולא פחות בגלל השחקנית הראשית שמובילה אותו. ובכלל, ניכר שהייתה כאן כוונה אמיתית וכנה לעשות סרט התבגרות קצת אחר, וחייבים להעריך את זה. "את מה-זה לא מוזמנת לבת מצווה שלי" אמנם מתקשה להגיע לתובנות מעמיקות שסרטי התבגרות יכולים להגיע אליהם, אבל הוא עדיין מצליח להעביר מסר חשוב על חברות והתבגרות, והוא עושה זאת בצורה מהנה וכובשת לב, כך שהתוצאה היא סרט מהנה לכל המשפחה, שקשה שלא ליפול בקסמיו.