6. קזבלן – הקולנוע הישראלי בדרך כלל לא עסק בזוגיות , אבל אם כבר היו חייבים, הזוגיות שימשה פלטפורמה בעיקר לפורקן המתחים העדתיים ששררו בחברה הישראלית. "קזבלן", משנת 1973, עומד בדיוק על המשבצת. סרטו של מנחם גולן מתאר את יהורם גאון הצעיר בתפקיד קזבלן, עולה ממרוקו וראש חבורת בריונים מיפו. קזבלן הקשוח מתאהב באשכנזיה מיוחסת (לא פחות מביתו של ראש השיכון!) ונאלץ לעבור דרך ייסורים כדי להוכיח לאביה הגזען שהוא ראוי לביתו. הסרט הוא אחד הנצפים בהיסטוריה של הקולנוע הישראלי, עם מעל מיליון כרטיסי קולנוע שנמכרו לאוכלוסיית המדינה שמנתה מעט פחות משלושה מיליון.
5. חתונה מאוחרת – אם המתח העדתי מגיע לפורקן ב"קזבלן", ב"חתונה מאוחרת" של דובר קוסאשווילי הוא רק עוד נדבך בפאזל מדכא במיוחד של אהבה בלתי אפשרית. בסרט משנת 2001 מככבים ליאור אשכנזי ורונית אלקבץ בתפקיד זאזא ויהודית, המנהלים רומן שימיו קצרים בבירור לאור להיטות משפחתו של זאזא למצוא לו כלה. המשפחה הגרוזינית המסורתית לא מוכנה לשמוע על אהבתו לבת עדה אחרת, ובמיוחד לכזו המבוגרת ממנו במספר שנים, ועוד חד הורית. הלחץ המשפחתי דוחק את השניים עוד ועוד לפינה עד לפיצוץ הבלתי נמנע. הסרט היה מהרווחיים בקולנוע הישראלי והוקרן בפסטיבלים ברחבי העולם כולל קאן, ניו אורלינס והונג קונג.
4. דיזנגוף 99 – אמנם לא מדובר בזוג פר סה, אבל המשולש הרומנטי הקולנועי זכור לרוב צופי הקולנוע הישראליים אז והיום ולו רק בשל סצינת הסקס הנועזת למקום ולזמן. סרטו של אבי נשר יצא בשנת 79' ועסק בצעירים אבודים שמנסים לעשות את זה בעיר הגדולה, כלומר תל אביב. גידי גוב, מאיר סוויסה וענת עצמון משחקים שלושה שותפים לדירה בדיזנגוף 99, פקידים ביום ובליינים בלילה. לצרכי המשולש הרומנטי הוחלף סוויסה בגלי עטרי, המגלמת את חברתו לשעבר של נתי (גידי גוב) המופיעה ומערערת את היחסים הרומנטיים הנרקמים בינו לבין אוסי (ענת עצמון). הסרט סיפק כמה מהלהיטים הישראליים הזכורים עד היום, כמו "דרך ארוכה" של עטרי, "לגור איתו" של ריקי גל ו"יום שישי" של צביקה פיק.
3. סוף העולם שמאלה – ונמשיך עם עוד זוג יוצא דופן בחסות אבי נשר: הרי אי אפשר להכחיש שיחסיהן המורכבים של שרה (לירז צ'רכי) וניקול (נטע גרטי) גולשים לפסים רומנטיים, ששיאם בסצינת הנשיקה שעוררה באזז גדול אי אז ב-2004. סרטו של אבי נשר מגולל את סיפורה של עיירת פיתוח עניה ועמוסת עולים בדרום הארץ של 1968. העיירה, המאוכלסת בעיקר בעולים קשי יום ממרוקו, קולטת אליה מספר משפחות הודיות שפוגשות לראשונה את החלום הציוני ושברו. בין שתי הקבוצות נוצרת במהרה יריבות תרבותית מרה (המבוססת, למרבה האירוניה, בעיקר על היריבות העתיקה בין התרבות הצרפתית לזו האנגלית) אך שתי הנערות הצעירות מתחברות ונקשרות זו לזו, בעיקר בשל שאיפתן לחיים טובים מאלו שעיירת הפיתוח יכולה להציע.
2. יוסי וג'אגר – באורח פלא לחברה הישראלית השמרנית בדרך כלל, אחד מהזוגות האהובים והמצוטטים ביותר בקולנוע הישראלי הוא זוג הומוסקסואלי ועוד בצה"ל. יוסי הוא מ"פ קשוח בארון וג'אגר הוא מ"מ שתי אצבעות מאוחצ'ה שרצה הגורל ואבנר ברנהיימר ונפגשו במוצב בצפון הארץ. הסרט מכיל בעיקר את לבטיו המייסרים של יוסי לגבי חיים פתוחים כהומו ויציאה לאור כבן זוגו של ג'אגר, שמצידו היה מודיע על זוגיותם בכריזת הבסיס לו רק היה יכול. התרככותו של יוסי מגיעה בנסיבות טרגיות, עם פציעתו האנושה של ג'אגר בפעולה. הוא מבטיח לו עתיד זוגי אם רק יצליח להחזיק מעמד אך הדברים נופלים בקטגוריית "מעט מדי, מאוחר מדי", וג'אגר אינו שורד את פציעתו: מדובר בסצינה שלא הותירה עין יבשה בקהל.
1. הוא הלך בשדות – הקלאסיקה הישראלית משנת 1967 הייתה שובר קופות רציני במונחים של אותה תקופה: פחות או יותר כל מי שיכול היה, פקד את הקולנוע הקרוב למקום ביתו כדי לצפות בסרט מבוסס על רומן בן אותו שם מאת משה שמיר. הכוכב הצעיר בשמי הקולנוע היה אז אסי דיין הצעיר והיפה עד כאב. הוא כיכב בתפקיד אורי, הפלמ"חניק מושלם-הבלורית ועז הרוח. הגיבור הצבר, הפטריוט ומלא הביטחון מתאהב במיקה (איריס יוטבת), עולה חדשה וחסרת כל מפולין שהגיעה לארץ ככל הנראה מיד אחרי השואה (שאיננה מוזכרת במפורש בסרט, בכל זאת שנות השישים) ומנסה להשתלב בקיבוץ. אהבתם של השניים, וברקע התפתחותו של הקיבוץ, שבתה את לבבות הישראלים של סוף שנות השישים, וסופה הטרגי רק חיזק את מעמדו המיתי של הזוג הקולנועי.