שיילין וודלי במפוצלים
שיילין וודלי במבחן אומץ מתוך "מפוצלים"
דור הספר

החדשות הטובות לגבי העתיד הקרוב של הקולנוע הן שז'אנר ה"מבוססים על" חוזר בגדול. לא רק שהספרות לא מתה בעידן הדיגיטלי, היא מצאה לעצמה קהלים חדשים ואדוקים הרבה יותר מבעבר. החדשות הטובות מעט פחות הן שהפריחה המבורכת הזאת מתרחשת כמעט לחלוטין במה שזכה לכינוי "ספרות YA" (Young Adults), סדרות ספרים ורבי מכר שנכתבים מתוך כוונה לקלוע לטעמם של מתבגרים בעולם, ולהפוך אחריהם ללהיטי קולנוע עמוסי מרשרשים. הוליווד, המשוועת לרעיונות חדשים, קפצה על הטרנד הזה בטירוף ורוכשת כל נובלת מתבגרים אפשרית. חלקן נרכשות עוד לפני שיצאו לאור, חלקן כבר בשלף הבריף, עוד לפני שנכתבה מילה אחת. בדיקה מעמיקה של בלוג Tinyvoices, מצאה שלמעלה מ-60 אדפטציות כאלה נמצאות בשלבי עיבוד בימים אלה.

התמריץ של האולפנים הגדולים ברור לגמרי. הם ראו סדרות כמו "הארי פוטר" ו-"דמדומים" מגלגלות מיליארדים, ורוצים גם את הנתח שלהם מהעוגה. הקהל העיקרי של הקולנוע בעולם כיום הוא בני נוער, כך שכל עיבוד ספרותי מוצלח מבטיח כמעט בוודאות סרט רווחי. הפלוס הגדול הוא שעולם התוכן של ספרי מתבגרים מלא בפוטנציאל גדול מדרקונים וזומבים, דרך מכשפים, מלחמות אפוקליפטיות, ספינאופים אפלים לקלאסיקות ילדות כמו עליסה בארץ הפלאות או רובין הוד ומותחנים פסיכולוגיים. יש כאן את כל מה שצריך כדי לייצר קולנוע מצוין גם עבור מי שעברו מזמן את גיל ההתבגרות. ההבדל הגדול בין "פרסי ג'קסון" ו"משחקי הרעב" הוא בסך הכל עניין של החלטה. זה שהדירוג הוא PG13 לא אומר שהרמה צריכה להתאים רק לבני 13 ומטה.

אלכס פטיפייר ב
ומה שלומך הבוקר, גברת זליבנסקי?
הקלטת הלוהטת

ואם כבר סדרות ספרים שמעוררות ציפייה לקראת הגעתן לקולנוע, הסיפור סביב "50 גוונים של אפור" מתחיל להיות מוגזם בכל קנה מידה. רומן הסאדו-מאזו, שהפך לקטגוריה בפני עצמו בשם "פורנו אימהות", עוד לא קרוב להתחיל בהפקה וכבר נקשרו בשמו שמותיהם של מיטב שחקני ושחקניות הוליווד. אבל אם ספקולציות הם סתם תוצאה של מאבקי יחסי ציבור, מה תגידו על במאי מועמד לשני אוסקרים, שמשגר סצנת סקס לוהטת בבימויו לאולפני יוניברסל (שמחזיקים בזכויות לספר), כדי לנסות ולקבל את המינוי לסרט הראשון. גאס ואן סנט ("סיפורו של וויל האנטינג", "מילק") הסכים לשלם לא מעט כדי שהשחקן אלכס פטיפייר יציג את החזון שלו למפגש הראשון בין כריסטיאן גריי לאנסטסיה סטיל.

אפשר היה להבין את הטירוף כש"50 גוונים" יצא לראשונה. ספרים מהסוג הזה ניתן היה להשיג פעם רק בחנויות מפוקפקות, והשחרור של הדיבור על פנטזיות אפלות במיינסטרים היה מאד מרגש. אבל למה הגרסה הקולנועית ממשיכה את הקו הזה? סצנות גרפיות לוהטות במיוחד אפשר למצוא היום כמעט בכל סרט או סדרה גדולה (ואן סנט בעצמו היה אחראי לכמה מהן ממש לאחרונה, כשהיה המפיק הראשי ואחד מהבמאים של "בוס"), הרף נמצא רק במגמת עלייה בתחום הזה. מעבר לכך מדובר בספר עילג למדי, שלא מייצר אתגר מיוחד לא בסיפור, לא בדיאלוגים ולא במסרים שלו. אז מה גורם גם לקולנוענים בכירים לסרסר באחרים כדי להיות חלק מהסרט שמבוסס עליו? ביוניברסל טוענים שהם מחפשים במאי איכותי שיספק גרסה "בטעם טוב" של הנובלה הפרובוקטיבית, אבל כל הצלחת הספר נוצרה דווקא בגלל היציאה ממסגרת הטעם הטוב. איכשהו לא נראה שהפרויקט הזה ייגמר בתוצאה שנרצה לראות.

שוברי קופות

קצת עצוב להיות סרט מוביל בשבוע האחרון בהוליווד. באתרים הגדולים בעולם מוקדשים דפים שלמים להערכות כמות המזומנים שעומד להביא "איירון מן 3" בסופ"ש הקרוב, בעיקר על רקע המספרים המפלצתיים שזורמים מרחבי העולם (שם נפתח הסרט בשבוע שעבר). 195 מיליון הדולר שאסף בחמישה ימים משאירים מאחור אפילו את הפתיחה של "הנוקמים" מהשנה שעברה. הסרט השיג כבר כעת את הפתיחה הטובה בהיסטוריה באמריקה הלטינית ובמרכז אסיה. כל זאת כשמדינות כמו סין (שם הטירוף לקראת הבכורה בשיאו), רוסיה וגרמניה ייכנסו למעגל ההכנסות רק השבוע.

הטירוף הזה מתרחש על רקע המחזור שבועי העלוב למדי בצפון אמריקה, שעומד על 19% פחות מאשר בשנה שעברה (וגם אז לא היה מדובר בשבוע עם שובר קופות בולט). במציאות העגומה למדי הזאת יירשם "רווח וכאב", קומדיית הפשע השרירית בכיכובם של מארק וולברג ודוויין ג'ונסון, כסרט שסיים את הסופ"ש האחרון של אפריל במקום הראשון עם 20 מיליון דולר בקופות.

"אבדון" של טום קרוז, המוביל של השבוע שעבר, מצליח לרדת רק מקום אחד למרות צניחה של כמעט 60 אחוז בהכנסות ו-17.5 מיליון (שמביאים אותו ל-65 בסה"כ עד כה). הקומדיה הרומנטית "החתונה הגדולה", הסרט החדש השני של הסופ"ש האחרון, ראה את הקאסט המרשים שלו (רוברט דה נירו, קת'רין הייגל, דיאן קיטון, סוזן סרנדון, רובין ווליאמס ו והרשימה ממשיכה) מוביל להתרסקות מרשימה לא פחות. 7.5 מיליון הדולרים שאסף (מקום רביעי) קובעים כמעט בוודאות שלא יצליח להחזיר אפילו את ההשקעה המינורית יחסית של 35 מיליון הדולר שהושקעו בו. הקטע הזה עם קתרין הייגל ואסונות קופתיים כנראה חזק יותר מכל פעלול יחצ"ני.

טריילר השבוע: The East

היובש הקולנועי של השבוע נמשך גם ביבול הטריילרים הדל מאד, ובכל זאת מצאנו אחד ששווה מבט. "The East", עוד סרט אינדי עטור שבחים מפסטיבל סאנדנס האחרון, מתמקד בסוכנת של תאגיד מודיעין סודי, שמקבלת עליה את המשימה להסתנן לשורותיו של ארגון אנרכיסטי אלים ומסוכן. אם יש ז'אנר שהחודשים הקרובים בקולנוע יהיו חסרים באופן משמעותי, מדובר במותחני פעולה איכותיים. אלן פייג' הנפלאה ואלכסנדר סקארסגרד המסוקס מייצרים את אבק הכוכבים, בזמן שההבטחה טמונה דווקא בבריט מארלינג, שחקנית שעוד נשמע עליה בעתיד הקרוב.

אין תמונה
די, שמעון פרס באמת בן 90?
הטוב, הרע והמכוער

הטוב: מייקל ביי התנצל על הסיום של "ארמגדון". עכשיו נשארו לו רק: ההתחלה, האמצע והסוף של "פרל הארבור", ונסכים לשקול חנינה.

הרע: סטיבן שפילברג הודיע מי יהיה צוות השופטים שיישב לצידו בפסטיבל קאן השנה: אנג לי, כריסטופר וולץ, עד כאן הכל בסדר, נכון? עכשיו תוסיפו לשם את ניקול קידמן.  

המכוער: עיבוד טלוויזיוני חדש ל"צעקה" אושר ברשת MTV. עכשיו רק צריך לעשות משהו עם הפרצוף המופתע הזה.

>> בואו לעמוד הפייסבוק שלנו