רובוטים, מפלצות, חייזרים מהחלל וכוחות על – האלמנטים שבדרך כלל מתלווים לסרט מדע בדיוני הופכים אותו, לפחות בראשנו, ליצירה עתירת תקציב שאחראים עליה האולפנים הגדולים אי שם בהוליווד. אבל מתברר שהמד"ב והפנטזיה מתקיימים לא רע גם בתעשיית הקולנוע הישראלית ובשנים האחרונות אף הופכים ללגיטימיים, אחרי שנים שנחשבו לסוגה קולנועית נידחת מחוץ למיינסטרים. ללא משאבים רבים אבל עם הרבה דמיון, הנה הסרטים שנעשו קרוב לבית וישאבו אתכם למציאות רחוקה-רחוקה. 

1. הגלולה (1972)

דוד פרלוב, גדול הדוקומנטריסטים בישראל, הציג בתחילת שנות ה-70 סרט עלילתי שונה לחלוטין מהז'אנר התיעודי - אסקפיזם גמור, שלא לומר טריפ, בריחה מהמציאות. סרט הפנטזיה של פרלוב עוסק בהמצאה קסומה של גלולה המספקת נעורים ויכולת לעוף, המחזאי ניסים אלוני כתב את התסריט ומשחק בו יוסי בנאי הבלתי נשכח. פרלוב החל לעבוד על הסרט ב-1967 אך הוא הוקרן לראשונה רק כעבור חמש שנים מאוחר יותר. סרט עם ניחוח של משהו אחר, אירופאי וניסיוני, שטרם נראה בארץ.

קרן פרלוב
יצר את סרט הפנטזיה הראשון בישראל. דוד פרלוב

2. שדר מן העתיד (1981)

בתחילת שנות ה-80 יצא אחד הסרטים המושמצים והפחות מצליחים בקולנוע הישראלי - סרט הזוי ותמוה, אך בהחלט מכונן. את "שדר מן העתיד" יצר המשורר הנודע דוד אבידן (אישיות מרתקת בפני עצמה), והוא מספר על נוסע בזמן משנת 3005 שמגיע לשנת 1985, עם מסר לעולם: יש לפתוח במלחמה גרעינית על מנת לטהר את העולם. זהירות, ספויילר: בסיום הסרט מתברר שכל הסיפור היה פרסומת של תאגיד יפני מתקדם. באופן לא מפתיע, הקהל התקשה לעכל את העניין והסרט הפך במהירה לכישלון, אך כיום זוכה להכרה ונחשב לאחד מאבני הדרך של המדע הבדיוני בארץ – בדרכו הביזארית והחד-פעמית.

דוד אבידן
הזוי ותמוה, אך בהחלט מכונן. דוד אבידן

3. הדרך לעין חרוד (1989)

הסרט המבוסס על ספרו האפוקליפטי של עמוס קינן בבימויו של דורון ערן מתאר עתיד בו משתלטת על ישראל, לאחר מלחמה, חונטה צבאית. מתל אביב הנתונה בסגר יוצא בחור אל המוקד האחרון שנותר חופשי – קיבוץ עין חרוד. בסרט דובר האנגלית מככב כוכב הקולנוע המפורסם טוני פק וכן אלכסנדרה מוסוליני, נכדתו של הרודן הידוע ומי שהפכה במרוצת השנים לאחת ממנהיגות המפלגה הפשיסטית באיטליה. אולי היא שאבה השראה מהסרט.

גרגורי פק (צילום: ויקיפדיה)
כיכב יחד עם ביתו של מוסולוני על פי סרט של עמוס קינן. גרגורי פק|צילום: ויקיפדיה

4. נקמתו של איציק פינקלשטיין (1993)

משה איבגי מגלם את איציק פינקלשטיין, סוג של לוזר לא יוצלח, שמפגש עם דמות דמיונית – בובת נזיר קטנה שהופכת ל"אמיתית" - גורמת לו לצאת למסע נקמה באנשים האחראים לכל הרע בחייו. הסרט זכה לשבחים רבים והשתתף בפסטיבלי קולנוע בעולם.

משה איבגי  (צילום: רפי דלויה)
גילם לא יוצלח שיוצא למסע נקמה. משה איבגי|צילום: רפי דלויה

5. קלרה הקדושה (1996)

סרטם של ארי פולמן ואורי סיוון מתרחש לקראת סוף המילניום. נערה בשם קלרה (לוסי דובינצ'ק) מגלה כי יש לה כוחות על-טבעיים, והסובבים אותה בעיירה הקטנה בה היא גרה מנסים לנצל את כוחה למטרותיהם. למרות שהסרט מתקיים בישראל בעתיד הקרוב של אותם ימים (שלוש שנים מיציאת הסרט), המקור שלו בספר "רעיונותיה של קלרה הקדושה" של פאוול קוהוט משנות ה-80, סאטירה על המשטר הצ'כי הקומוניסטי. האווירה, הדמויות והפסקול של ברי סחרוף, הופכים את הסרט לקאלט עבור הנוער של שנות התשעים, שלא לגמרי הבין שהביקורת הנוקבת היא בעצם עליו.

6. סימה וקנין מכשפה (2003)

סרטו הקליל והמשעשע של דרור שאול מעמיד במרכזו את סימה וקנין, אלמנה עם סיפור חיים לא קל, שבמריבה עם השכן שלה מקללת אותו שלל קללות קשות. מתברר שהקללות מתגשמות אחת אחרי השניה, סימה מגלה את כוחותיה והופכת ל"מכשפה להשכרה" – עם 15 דקות של תהילה. קומדיית הפנטזיה הזו הואשמה לא אחת בחד-ממדיות, בבדיחות הבורקס ובדמויות המיושנות, אך מאידך יש בה אלמנטים של סאטירה והיא מייצרת סוג של תמונת מראה של החברה הישראלית. נחמד, אבל "מבצע סבתא" זה לא.

7. כנס העתידנים (2013)

יוצא דופן ברשימה הוא "כנס העתידנים", שביים ארי פולמן והופק על ידי האחים וורנר בשנת 2013 כקופורודוקציה ישראלית-צרפתית-בלגית-פולנית-גרמנית-לוקסמבורגית. בדומה ל"ואלס עם באשיר" של פולמן, גם הסרט הזה משלב בין צילום שחקנים חיים לאנימציה. העלילה מבוססת בחופשיות על ספרו של סופר המד"ב הנערץ סטניסלב לם מ-1971. רובין רייט, בתפקיד המבוסס על דמותה האמיתית, היא שחקנית בעלת קריירה מדשדשת המקבלת הצעה מאולפן גדול: לסרוק את דמותה למחשב כך שיהיה אפשר להשתמש בה לסרטים, גם בלי הסכמתה. רובין מסכימה. המשך הסרט מתרחש עשרים שנה מאוחר יותר ומתחיל באירוע גדול של האולפנים. המשתתפים נוטלים סם מיוחד, ומכאן ואילך - הכל באנימציה. 

8. גאליס: המסע לאסטרה (2014)

סדרת טלוויזיה מצליחה לנוער שעובדה לסרט קולנוע. העלילה מתרחשת באסטרה – מעין יקום מקביל של עולם פוסט אפוקליפטי הנשלט בידי רודן אכזר. גיבור הסרט, יונתן, נקלע לעולם זה והוא יוצא להציל את אסטרה מידי השליט. יש קהל של מעריצים נלהבים ומולם כוכבי ילדים, סיפור מרגש ונופי ים המלח שלחלוטין עוברים כשממה של אחרי חורבן – ויש לנו להיט.

9. אני לא מאמין, אני רובוט?! (2015)

קומדיית מדע בדיוני שכתבו וביימו טל גולדברג וגל זלזניאק. הסרט מספר על בחור רגיש המגלה שיש לו כוחות-על ושהוא למעשה רובוט, ואם זה לא מספיק – מתברר שחברתו נחטפה. הוא יוצא לפעולה ובדרך להצילה הוא נתקל באתגרים רווי אקשן, ככל הנראה לא פחות מהקשיים בהם נתקלו במאי הסרט בעת הפקתו. הסרט החל כהפקה דלת-תקציב שרבים ממשתתפיה עבדו מתוך התשוקה לז'אנר ובהמשך קיבל מימון, אך כמובן עדיין נותרה בו ארומת "סרט אינדי לגיקים חובבי הז'אנר".

10. אבוללה (2015)

המילה הירושלמית "אבוללה" מייצגת מפלצת אגדית מקומית, אשר עומדת במרכז הסרט שיצא בסוף השבוע האחרון לאקרנים. סרט הילדים החמוד הזה מציג ילד בן עשר, שקט ופיקח, שאיבד את אחיו הגדול שהיה גם חברו הטוב ביותר. יום אחד הוא פוגש במקלט מתחת לבית את אותה מפלצת, וכמיטב המסורת בסרטי הילדים – הלא יאומן מתרחש ובין השניים נרקמת חברות. במקביל, יחידה משטרתית מיוחדת מנסה ללכוד את המפלצת והסרט המתוק הופך להרפתקה מותחת שתגרום לילדים באולם הקולנוע לשבת דבוקים לכיסאות.