סרט העוסק בחייו של יגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה יצחק רבין, יוקרן במסגרת התחרות הרשמית של פסטיבל הקולנוע בירושלים.
הסרט, "על סף הפחד", משלב ראיונות עם בני משפחתו של עמיר, ובהם אשתו לריסה ואמו גאולה עמיר, ומציג פנים אנושיים בחייו, ובהם, בין היתר, שיחות שהוא עורך מתאו בכלא עם בנו. בין היתר נראה עמיר כשהוא מקריא מדי ערב באמצעות שיחת טלפון סיפור לבנו לפני השינה.
מדובר בסרט רוסי-לטבי, דובר רוסית בעיקרו, הממומן על-ידי משרד התרבות הרוסי. יוצרי הסרט הם הבמאי הלטבי-ישראלי הרץ פרנק, שנפטר במהלך הכנת הסרט, ומריה קרבצ'נקו, שהשלימה אותו.
פרנק התמקד בסרטו בלריסה טרימבובלר-עמיר וניהל ראיונות איתה, עם בעלה לשעבר, עם בתה ועם קרובים אחרים שלה.
במהלך הסרט אומרת לריסה טרימובבלר-עמיר על בעלה: "אני מאלה שראיתי אותו כגיבור. ראיתי אותו כילד שעשה זאת מתוך ייאוש. אידיאליסט, שנראה אנושי והונע למעשיו מתוך ייאוש, שעשה מעשה נואש והקריב את עצמו". טרימובבלר מכנה את מעשהו, "נאיבי".
בין הקטעים הנדירים בסרט נשמע עמיר כשהוא מקריא דרך הטלפון לבנו, ינון, סיפורים לפני השינה. אחד מסיפוריו של עמיר עוסק בחוני המעגל, ואחר בגדעון בן יואש ובמלחמתו במדיינים. הרוצח הכלוא מספר לבנו, שנראה בברור בפנים גלויות בסרט, כיצד הנחה אלוהים את גדעון להושיע את עם ישראל. "השם אמר לו אל תפחד", מספר עמיר, "אתה לא תמות, אתה תלך להושיע את כל עם ישראל". סצנת הסיפור נמשכת מספר דקות, במהלכה מתמקדת המצלמה בילד הרך.
הסרט, המשלב קטעי ארכיון מתוך התקשורת מתקופת הרצח ומהמשפט שהתנהל נגדו באותם ימים, כמו גם מימי הפיגועים הקשים לאחר הסכמי אוסלו, מתמקד כמעט אך ורק בצד של משפחת טרימובבלר-עמיר ובמאבק המשפטי שהם מנהלים וניהלו נגד המדינה, על תנאי כליאתו.
עורך דינם, ארי שמאי, אומר ליוצר הסרט במהלכו: "יגאל עמיר רצח את רבין כי הוא חשב שאם הוא לא יעשה את זה, מדינת ישראל תלך קפוט".
פסטיבל הקולנוע בירושלים, שיתקיים במהלך חודש יולי השנה בבירה, מקרין סרטים נחשבים מרחבי העולם ומחלק פרס שנחשב יוקרתי. בין היתר ממומן הפסטיבל מכספי הקרן לירושלים וקרנות כמו ון ליר ואוסטרובסקי. גם משרד התרבות בראשותה של השרה מירי רגב, באמצעות המועצה הישראלית לקולנוע, תומך בפסטיבל.
התמקדות בילדים
בשנים שעברו מאז הרצח התקיים דיון ציבורי ער סביב סוגיית הראיונות עם עמיר או עם טרימבובלר עצמה. למרות ששיחות איתה, סמוך למועד נישואיה לעמיר, התקיימו, הן הפכו ברבות השנים לעניין נדיר. גורמים בשוק הסרטים הדוקומנטריים אמרו ל"גלובס" כי יוצרים רבים פנו אליה במהלך השנים בבקשה לקבל הצצה לחייה, אולם הם נדחו על הסף. טרימובבלר העניקה לפרנק כניסה נדירה לחיי היומיום שלה והוא ליווה אותה גם כשחגגה בבית את חגי ישראל והתמקד לא אחת בילדיה.
הרץ פרנק, הוא במאי יליד לטביה, שהלך לעולמו בירושלים בשנת 2013. במהלך השנים זכה בפרסים רבים ובהם מדליית ברה"מ היוקרתית שהוענקה ליוצרים. יצירתו נפרסה על פני 5 עשורים ועסקה בנושאים יהודיים, בעיקר לאחר נפילת ברית המועצות, ובפסיכולוגיה האנושית. גם בהגדרה הרשמית של סרטו האחרון, שגם הוצג בפסטיבל הוטדוקס שנערך באחרונה בקנדה, נכתב שמטרתו לבחון כיצד "הטוב והרע מתקיימים יחד באדם אחד".
ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) לשעבר מנכ"לית העמותה להנצחת ראש הממשלה המנוח רבין, אמרה בתגובה לדברים, כי "אנחנו מוצאים את עצמנו כל הזמן משייטים במנעד המורכב הזה של חופש הביטוי. למצער סקרנות לגבי רוצחים יש הרבה מאוד שנים, אין בלבי גרם של סקרנות וההיפך ויש בי שאט נפש נוראית ביחס למשפחה הזו על מרכיביה. במדינה הזו שיש תופעות קשות של פעילי להבה ותג מחיר, אנחנו צריכים לבדוק טוב, טוב איך אנחנו לא הופכים לחברה שבה רוצח של ראש ממשלה הוא גיבור של ציבור מסוים. לי קשה להבין את הבחירה של פסטיבל הקולנוע. הבחירה של חבר השופטים היא מאוד קשה בעיניי".
נועה רוטמן, נכדתו של ראש הממשלה יצחק רבין, אמרה בתגובה: "דעתי כנכדתו של הנרצח, היא ברורה ולא אובייקטיבית. לעשות מהרוצח של סבא שלי סלב? דמות לסיקור? מעניין אותי מה ראש הממשלה חושב על זה, מה חושבים על זה אנשים שמגדלים פה ילדים. מי שרוצה לחיות במקום בו מאדירים רוצחים, שיבין שזה לא בלי מחיר. חשוב לי להגיד שאני לא אחקור בזה ולא אעצור את זה, גם כי אין לי כוח לעסוק בזה ואני עוסקת בחיים. אבל מי שדמוקרטיה יקרה לו צריך לפחד מזה. כי זה שימוש ציני בחופש הביטוי, כדי בסופו של דבר לפגוע בו. אם בשנת העשרים לרצח, זה מה שנכנס לפסטיבל אז אל תתפלאו שעשבים שוטים הופכים לשדות מוריקים".
מסינמטק ירושלים נמסר: "הפרספקטיבה שמנחה את בחירת הסרטים היא בראש ובראשונה קולנועית, כאשר תפקידו של הפסטיבל לספק פלטפורמה לסרטים הטובים והמעניינים ביותר של השנה ולא לשמש כצנזור של סרטים על-פי הנושאים בהם הם עוסקים. בחירת הסרטים המוקרנים בפסטיבל הקולנוע ירושלים אינה מצביעה על הזדהות עם עמדה שמייצג סרט כזה או אחר. יתרה מכך, אנו סבורים שהסרט מזמין פרשנות מורכבת ופתוחה. נקודת המוצא היא שהצפייה בסרט איננה מחייבת הזדהות עם נקודת המבט הקולנועית שלו, אלא דווקא מזמינה התבוננות ביקורתית".
ח"כ שמולי: "חוצפה"
ח"כ איציק שמולי פנה היום (א') באופן דחוף לשרת התרבות, מירי רגב, ולראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, וביקש לבחון את אפשרות הסרת הסרט מהפסטיבל, וכן לוודא כי הסרט לא קיבל מימון ציבורי כלשהו.
לדברי ח"כ שמולי, "זה הזוי ובלתי נתפס שלמישהו הייתה החוצפה לאשר הצגת סרט שמבקש להראות את הרוצח השפל יגאל עמיר באור של גיבור אידיאליסט, ועוד בירושלים. אין שימוש ציני מזה בחופש הביטוי, ואני דורש מהממשלה, שכל-כך עסוקה בימים האלה בחופש הביטוי, להתערב בכך באופן מיידי".
