בגיל 65 ורגע אחרי שהייתה מועמדת בפעם החמישית בקריירה לפרס האוסקר על תפקידה בדרמת הספורט הביוגרפית "ניאד" - אנט בנינג הולכת בעקבותיהן של שחקניות קולנוע מובילות שחצו את הקווים דוגמת מריל סטריפ, גלן קלוז וג'וליה רוברטס, ומככבת לראשונה בסדרת טלוויזיה.
בנינג, שהייתה מועמדת ארבע פעמים לאוסקר מבלי שעדיין קטפה את הפסלון הנחשק, מובילה את צוות השחקנים במיני-סדרה החדשה "תפוחים לעולם לא נופלים", שתשודר ב-yes וב-HOT החל מיום שני (18 במרץ). מדובר בעיבוד לרב-המכר מאת הסופרת האוסטרלית המצליחה ליאן מוריארטי, שחתומה גם על הרומן "שקרים קטנים גדולים", שכזכור הפך לסדרה עטורת פרסים בכיכובן של ניקול קידמן וריס ווית'רספון, שעשו גם הן את המעבר לטלוויזיה. קידמן כיכבה גם ב"תשעה זרים מושלמים", שגם כן מבוססת על רומן של מוריארטי.
ב"תפוחים לעולם לא נופלים" מגלמת בנינג את ג'וי, הדמות המטריארכלית המובילה במשפחה מיוחסת שבבעלותה אקדמיה מצליחה לטניס. היא ובעלה סטן (סם ניל, "פארק היורה") מחליטים למכור את האקדמיה ולצאת לגמלאות בשלווה. יום בהיר אחד מגיעה לסף דלתם אישה צעירה וחבולה והם נחלצים לעזרתה, אך העלילה מסתבכת כאשר ג'וי נעלמת כלא הייתה. מיד לאחר פתיחת חקירה משטרתית ארבעת ילדיה הבוגרים, שנודעים בקהילה בזכות כישורי הטניס שרכשו מהוריהם, מעלים את החשדות שלהם וחושפים מה באמת נעשה בבית המשפחה.
"סדרה כזו היא דוגמה לפרויקט שמשנה את הסטריאוטיפים שבאו לידי ביטוי בתפקידים של נשים", מסבירה בנינג בשיחה עם mako. "לא רק נשים מבוגרות, אלא גם נשים צעירות יותר, דבר שלא היה קיים כשהתחלתי במקצוע. זה מגיע קודם כל הודות לנשים כמו ליאן והדמיון שלה, היא כותבת סיפורים עסיסיים ותפקידים מלאי בשר. ואז נכנסת לתמונה יוצרת הסדרה מלאני מרניץ', שבאמת השתלטה על הפרויקט".
"אני בספק אם גברים בני 65 נשאלים שאלות על היותם גברים מבוגרים. זה שיח שעולה בכלל?"
"נפגשנו אחרי שקראתי את התסריט והשתכנעתי לקבל את התפקיד כשראיתי במו עיניי את המסירות העמוקה והאובססיה לחזון שלה, מרניץ' הלהיבה אותי", נזכרת בנינג. "זיהיתי את ההזדמנות עבורי כי מעולם לא גילמתי דמות בפרויקט שנפרש על פני כמה פרקים ובטח לא באווירה כה שיתופית, מלאני הקימה מעין חממה ובה כולנו עבדנו יחד והיינו מעורבים, אפילו העלינו רעיונות באמצע הלילה או פשוט ניגשנו אליה כשמשהו נראה לא נכון וחשבנו שאולי כדאי לשנות. זאת חוויה מאוד כיפית ויוצאת דופן".
בשלב זה ולאור הניסיון שצברת, בהכרח נלווית למקצוע תחושת אחריות?
"אני מאמינה שהאופן שבו אנחנו רואות את עצמנו במציאות הוא לעתים קרובות מקביל לאיך נראינו כדמויות על המסך. לכן צריך תמיד להרחיב את הנרטיב, כפי שזה בא לידי ביטוי בחיים. נשים כיום חיות חיים מעניינים בגיל 60, 70, 80, ועושות דברים מגוונים, אבל כמה באמת אנחנו רואים את זה על המסך? אני לא בטוחה שזה קורה. אני מוצאת בכך עניין רב, מניסיוני האישי עם החברות שלי, יש סוג כזה של פרק חדש בחיים, במיוחד עבור אנשים שיש להם ילדים, אבל גם מי שאינם הורים עושים דברים שונים ומעניינים".
בנינג ממשיכה: "אני בספק אם גברים בני 65 נשאלים שאלות על היותם גברים מבוגרים. זה שיח שעולה בכלל? או שיש דרכים מסוימות שבהן אנחנו התרגלנו לראות נשים, בצורה לא נאמנה למציאות ושמצמצמת את עולמן? בסופו של דבר כולנו בהחלט עדיין חיים בעולם שנשען על מבנה פטריארכלי. דברים משתנים, זאת דרכו של העולם, אבל יש הרבה דעות קדומות. בפועל נשים הן הרבה מעבר למה שאנחנו מכירים וזה מתרחב ככל שהן מתבגרות, ורואים את זה בכתיבה אצל הנשים שעבדו על הסדרה הזאת למשל. גם דמויות של נשים חזקות הן סוג של קלישאה, לא? כאן אני מגלמת דמות נשית חזקה אמיתית ומלאת ניואנסים, שיש לה פגמים, שעושה טעויות, קצת משוגעת או אקסצנטרית באיזשהו אופן. כאלו הם אנשים - מכלול של צבעים. ככל שהדמות פגיעה ומורכבת, ככה היא קוסמת לנו יותר".
לצד המעמד המוערך של בנינג בהוליווד, היא גם נחשבת כמי שעשתה את הבלתי ייאמן והפילה ברשתה את וורן בייטי, שהיה רווק הולל וידוע לשמצה בתעשייה במשך שנים, עם רזומה רומנטי שכולל את גולדי הון, ג'יין פונדה, דיאנס רוס ועוד.
בייטי נכנס לחייה של בנינג בזמן צילומי הסרט "באגסי", שבו גילם את המאפיונר היהודי-אמריקאי באגסי סיגל. הוא ובנינג היו יחד, ושנה לפני שנישאו הפכו להורים לבנם הבכור סטיבן, טרנסג'נדר שהחל בתהליך האישי שלו בגיל 14 בתמיכת הוריו. בנוסף יש להם בן ושתי בנות, שהמשיכו כולם בתחום המשחק. בתם אלה מככבת בימים אלה בסדרה "אויבות: קפוטה נגד הנשים" של ראיין מרפי.
בייטי, שיחגוג בשבוע הבא יום הולדת 78, הוריד הילוך בקריירה והפעם האחרונה שהפציע על המסך הייתה בסרט הכושל "יוצא מן הכלל", כשאותו ביים אחרי היעדרות של 15 שנים מהקולנוע ובו שיחק לצד אשתו. "זאת הייתה הפעם היחידה שיצא לי לעבוד עם בעלי מאז 'באגסי' ושהוא ביים אותי", נזכרת בנינג. "הסגנון שלו היה זהה בשני הסרטים. האנרגיה והכישרון הייחודי שלו – זכיתי לחוות על בשרי את כל מה ששמעתי במחמאות שהגיעו לאוזניי עד אותה עת. הוא אדם שמאוד ערני לפרטים קטנים, שדואג לעצור ולתקן כשצצה בעיה; במאי שהוא גם שחקן, בעל יכולת דואלית וכנות שמאוד עוזרת על הסט. אחרי הכל, הוא התחנך על ברכי מובילת שיטת המשחק של סטניסלבסקי, סטלה אדלר בכבודה ובעצמה. התאהבתי בו מחדש כשעבדנו על אותו סרט".
"החיים קצרים מכדי לעשות דברים שאני לא רוצה ואני לא חייבת"
יש לך מחשבות להמעיט בעבודה כמו וורן?
"אני מוכרחה להודות שהמשחק בער בי עוד מגיל צעיר. מאז שאני זוכרת את עצמי דמיינתי את עצמי שחקנית, ובכל שלב בהתבגרות שעברתי זה רק התעצם. הערצתי שחקניות בוגרות, צפיתי מהצד בהערצה כשהן התבגרו ועדיין המשיכו לשחק. אני אוהבת את עבודת התחקיר המקדימה ולעצב את הדמויות כי כשיוצאים לדרך בצילומים אין כבר זמן לזה. אני נהנית ממשחק אבל היו פעמים שפחות נהניתי".
מתי פחות נהנית?
"כשהיו פרויקטים קשוחים, זה גם חלק מהמשוואה. אבל בשלב הזה בחיי אני מרגישה מאוד משוחררת, אולי בגלל שהיה לי מזל וקיבלתי הרבה הזדמנויות מעבר למה שאי-פעם יכולתי לחשוב. אני גם אוהבת את החיים הפרטיים שלי, כל מה שאינו עבודה, אבל כשאני על סט ומשחקת, זה המקום היחידי שאני רוצה להיות בו. בסדרה החדשה הייתה הרמוניה, לא היה מישהו אחד שלא היה מאושר בחלקו ונהנינו יחד. ההחיים קצרים מכדי לעשות דברים שאני לא רוצה ואני לא חייבת לעשות. אמא שלי בת 95, אישה מדהימה שמעוררת בי השראה".
מה למדת מאמך?
"היא עד היום כל הזמן מלמדת אותי להביט קדימה ולהתקדם הלאה. הוריי הגיעו לשיבה טובה עם המון חן, אני מרגישה שזו מורשת שהם העבירו גם אליי, והכל עם המון אהבה סביב. סבא שלי נפטר בגיל 100, כלומר למזלנו יש היסטוריה של אריכות ימים במשפחה, וגם לגדול במחיצת הקרובים המבוגרים לאורך שנים רבות זו מתנה. אני נזכרת בצעירותי בערגה, אבל זה לא משהו שמעסיק אותי במיוחד ואני מרגישה שהתפיסה שלנו של העבר משתנה לאורך השנים, ככל שמתרחקים, כך אנחנו יותר זוכרים אותו לטובה ובעיניי זה נפלא. מעל הכל אני אוהבת להיות בגילי, אני מקבלת את ההתבגרות בשמחה וטוב לי שאני בטוחה בעצמי ומשוחררת יותר מתמיד. אני מטבעי אופטימיסטית, גם בשנים האחרונות עם כל הנעשה בעולם, בפוליטיקה ובתעשייה שאני חלק ממנה. זה טוב שהרבה נושאים עולים לדיון, כי גם אם המציאות עגומה ומייאשת לפרקים, אני מעדיפה להתמקד במה שנוכל להרוויח וללמוד ממה שאנחנו עוברים. אני תמיד מלאת תקווה שדברים ישתפרו ולכולנו יהיה טוב יותר".
מה העצה שלך לילדייך שנכנסו למקצוע ולשחקנים צעירים בכלל?
"אני בראש ובראשונה מפצירה בהם לשמור על פרטיותם. בימינו זה נהיה כל כך קריטי עם כל הרשתות החברתיות, כשכולם ממהרים לפרסם כל דבר קטן שקורה להם ביום-יום. יכול להיות שמתישהו המטוטלת תעבור אל הצד השני ואז המצב יהיה הפוך לגמרי. אני זוכרת את התקופה שכולם היו חרדים לפרטיותם. זה מקצוע שבוחרים בו עם הקרבה מסוימת ומסירים את כל המסכות. אבל החיים הפרטיים צריכים להישאר רק עבורנו, זה חשוב מאוד לאיזון הנפשי. זה טיפ לכל אדם - לא משנה באיזה מקצוע הוא עובד - לא בהכרח שחקנים, פשוט לעשות את ההפרדה. זה הסוד שלי".