ב-1973, בית המשפט העליון בארה"ב הכריע במשפט "רו נגד ווייד" בפסיקה ששינתה את ההיסטוריה. נורמה מקורבי, אישה צעירה מטקסס שכונתה אז "ג'יין רו" על מנת להגן על פרטיותה, נכנסה להריון בפעם השלישית ורצתה לעשות הפלה, רק שזו לא הייתה חוקית בטקסס - אלא במקרה בו ההריון מסכן את חיי האם. הצוות המשפטי של מקורבי הגיש תביעה נגד התובע הכללי של טקסס, הנרי ווייד, בטענה שחוקי ההפלות סותרים את הזכות החוקתית לפרטיות. בית המשפט פסק לטובתה של רו והגן על זכות הבחירה של נשים, אבל עד גבול מסוים - כאשר רק בשליש הראשון של ההריון הממשלה לא הייתה זכאית להתערב בבחירה להפלה.
ההחלטה ההיא מלווה עד היום את הדיון הסוער בנושא הפלות בארה"ב, כשאנשי ימין ודת פועלים ללא הרף לנסות לבטל את החקיקה של בית המשפט העליון. מקורבי עצמה הפכה לדמות שנויה במחלוקת: שנים לאחר ההחלטה ההיסטורית היא שינתה את דעתה והצהירה שהיא דווקא תומכת במתנגדי ההפלות. והסיפור לא נגמר כאן - בהמשך היא הודתה שאמרה זאת רק בגלל ששילמו לה סכום כסף משמעותי, והתמיכה שלה במתנגדי ההפלות הייתה שקרית.
המקרה של "רו נגד ווייד" כבר זכה לכמה אזכורים בטלוויזיה ובקולנוע: הוא עלה לדיון במיני-סדרה המוערכת "גברת אמריקה", וב-2018 יצא בנטפליקס סרט תיעודי בשם "זכותן" ("Reversing Roe"), שסקר את המאבק הפוליטי והמשפטי מאז אותו פסק דין ועד לימינו. ולא רק זה: עוד ב-1989, שודר סרט טלוויזיה בשם "רו נגד ווייד" בכיכובה של הולי האנטר.
בימים אלה, סרט קולנוע חדש באותו השם מעורר סערה בארה"ב, כשרבים מתארים אותו בתור סרט תעמולה נגד הפלות. את הסרט כתבו וביימו קאת'י אלין וניק לוב (שנגיע בהמשך למערכת היחסים הסבוכה שלו עם זכויות נשים ומערכת הרבייה) ומככבים בו לא מעט שמות מוכרים - חלקם שמרנים שכבר הסתכסכו עם האליטה הליברלית של הוליווד - דוגמת סטייסי דאש ("קלולס", שכבר הגנה על דונלד טראמפ כשהואשם בגזענות), ג'ון ווייט (אבא של אנג'לינה ג'ולי וידיד ישראל נלהב) והמגישה טומי להרן. ועדיין, יש הטוענים כי למרות שברור היכן מצוי הלב הפוליטי של הסרט, "רו נגד ווייד" החדש - על הסצנות המגוחכות שבו - יכול היה גם להיות מוגש כיצירה חתרנית שבאה בהפוך על הפוך. בביקורת הסרט של מגזין וראייטי נכתב כי "אנשים מסוימים עשוים למצוא את עצמם תוהים אם 'רו נגד ווייד', שיכול להיות משעשע לפעמים, מיועד להיות סאטירה פוליטית בסגנון 'בוראט'". יש בו, למשל, סצנה שבה הגיבור רופא ההפלות ברנרד נתנזון (שהופך למתנגד הפלות) פוצח בשירת "יש הון בהפלות" (There’s a fortune/In abortion).
הקומיקאי ג'יימי קנדי, שמחשיב את עצמו כמשתייך למרכז מבחינה פוליטית ותומך בזכות הבחירה של נשים לבצע הפלה, מככב גם הוא בסרט והתראיין על ההחלטה למגזין ה-Daily Beast, שם נכתב כי "למרות שהסרט טוען להיות מבוסס על סיפור מקורי, הוא מלא בתיאוריות קונספירציה ושקרים". קנדי מגלם את דמותו של לארי ליידר, אקטיביסט שמתנגד להפלות, ולדבריו - הוא דווקא נמשך לעובדה שהסרט שנוי במחלוקת, אבל גם מפחד מההשלכות האפשריות של התפקיד על המשך הקריירה שלו.
"אנשים עזבו את הסט באמצע צילומים ואמרו 'לא ידעתי שזה מה שזה הולך להיות', וזה לא טוב", אמר קנדי ואישר את הדיווחים לפיהם עשרות אנשי צוות - ביניהם בעלי תפקידים מרכזיים כמו הבמאי המקורי, עוזר הבמאי, מעצבת התלבושות ומנהל הלוקיישנים - עזבו כולם את הסרט באמצע הפקתו לאחר שהבינו שמדובר בסרט בעל אג'נדה פוליטית ברורה. "ובטח אתה שואל 'היי ג'יימי, למה לא עזבת גם?' ואני מניח שפשוט רציתי ללכת עם זה עד הסוף ולראות איך התוצר הסופי יוצא. אני לא ימני בטירוף, אבל אני גם לא שמאלני בטירוף. אני בן אדם שצריך לרכוש עוד השכלה לגבי פוליטיקה. אני לא איזה בחור שיושב בהוליווד ומתנהג כאילו הוא מומחה לפוליטיקה, ואתה יכול לכתוב את זה. נמאס לי מהתופעה הזאת".
קנדי המשיך והסביר כי הוא לקח על עצמו את התפקיד מסיבה מאוד פשוטה - הוא שחקן, והוא קיבל הצעה להשתתף בסרט, בתעשייה שלא בדיוק זורקת לכיוונו הצעות בשפע. "בכל מקום אחר אני צריך לעשות אודישנים ואודישנים ואודישנים", הוא אמר. לדבריו, הוא למד הרבה על מקרה "רו נגד ווייד" מיוצרי הסרט: "הם הראו לי בספרים מה הם מצטטים בתסריט, ואמרו שכל מה שיש בסרט נלקח מספרים. אולי הם לקחו יד חופשית עם חלק מהדברים, אני לא יודע, לא בדקתי את כל העובדות בסרט".
"יש הרבה יד חופשית בסרט", ענה לו המראיין, והציג בפניו עובדות שסותרות כמה מהסיפורים שמוצגים בסרט, כולל המעורבות של הדמות שלו בקונספירציות: בין השאר, הסרט מציג את ליידר זומם נגד הכנסייה הקתולית יחד עם רבנים. בביקורת ב"ניו יורק טיימס" תיארו את הסצנה בה מופיעים הרבנים כ"קריקטורית" וב"גרדיאן" הבריטי ציינו גם שבית כנסת שהיה אמור לשמש לצילומים החליט לסגור את שעריו בפני ההפקה לאחר שגילה במה עוסק הסרט ובאיזה אופן.
מתנגד ההפלות והעוברים הקפואים של סופיה ורגרה
כאמור, לניק לוב (שכתב, ביים, הפיק ושיחק בסרט) - יש עבר מעניין בכל הקשור לסוגיית זכויות הרבייה. לוב הוא בעל ניסיון קולנועי דל יחסית, ובמקור הוא נודע כאיש עסקים, ועבד בין השאר בקמפיין של רודי ג'וליאני לנשיאות ב-2008. ולמרות שכרגע הוא מתרכז בהפצת דעתו בכל הנוגע להפלות, הוא בכלל מוכר מפרשייה משפטית אחרת. מ-2010 ועד 2014 הוא היה בזוגיות עם סופיה ורגרה ("משפחה מודרנית"), ולאחר הפרידה השניים פצחו במאבק משפטי מסוקר מאוד. בזמן שהיו ביחד, בחרו השניים להקפיא עוברים שהופרו בתהליך IVF, ולמרות שחתמו על הסכם משפטי בו נכתב ששני הצדדים צריכים להסכים לשימוש בעוברים, לוב ניסה להילחם על זכותו להפשיר אותם ללא הסכמתה של ורגרה - והפסיד.
המראיין הזכיר את הסוגייה המשפטית המפורסמת הזאת. "הדמות של ניק לוב בסרט אומרת 'אנחנו לא יכולים להפוך גוף של אישה למשא ומתן עסקי'. זה נראה לי די אירוני בהתחשב בכך שזה מה שהוא עשה עם סופיה ורגרה", אמר המראיין, וקנדי השיב במה שהפכה להיות התשובה הקבועה שלו באותו ראיון מאתגר: "אני לא יודע מספיק לגבי זה, אני אצטרך להשכיל בנושא". את אותה התשובה ענה לוב בנושא הליהוק של מיילו ינופולוס לסרט, לאחר שהמראיין יידע אותו שיינופולוס "הגן בעבר על פדופיליה, הניע קמפיין גזעני נגד לזלי ג'ונס על השתתפותה ב'מכסחי השדים' וכתב כתבה שנשאה את הכותרת 'אמצעי מניעה הופכים נשים ללא מושכות ומשוגעות'".