פחד אמיתי: הסיפורים האמיתיים שמאחורי סרטי האימה

אנאבל (2014)

סיפור העלילה: ג'ון פורם מעניק לאשתו ההריונית מיה בובת וינטג' קריפית למדי שיוצרה בשנות השבעים, כדי שתוסיף אותה לאוסף הבובות שלה. זמן קצר לאחר מכן פולשת לביתם של בני הזוג כת שטנית שתוקפת אותם, וכשדמה של אחת מחברות הכת, אנאבל, מגיע לבובה – היא מתחילה לרדוף את בני הזוג ואת התינוק שברחמה של מיה.

הסיפור האמיתי: הבובה אנאבל כבר הופיעה בסרט אימה אחר שיצא לפני כשנה – "לזמן את הרוע", ולא בכדי. הסיפור של אנאבל ושל סרטי אימה נוספים אחרים מבוסס על קורותיהם של זוג החוקרים לוריין ואד וורן, שחקרו ופתרו מקרים רבים של גירושי שדים ורוחות רפאים. אחד המקרים הללו מצמרר במיוחד – אנאבל היתה בובה שנרכשה בשנות השבעים עבור אספנית צעירה, שהתחילה לקבל מסרים מהבובה בלילות וטענה שהבובה אף תקפה וניסתה לחנוק את חברה. כשבני הזוג לא הצליחו לבצע בה גירוש שדים, הם נעלו את אנאבל בתיבת זכוכית שמוצגת במוזיאון בביתם. אגב, כל מי שביקר בבית וניסה להתגרות בבובה, מצא את מותו בתאונה מחרידה לאחר מכן.

פסיכו (1960)

סיפור העלילה: נורמן בייטס, צעיר שסובל מבעיות פסיכולוגיות מנהל מוטל נידח כשלמקום מגיעה מריון הנמלטת מהחוק. נורמן, שאימץ את האישיות של אמו המתה, מתחפש ורוצח את מריון בסצנת המקלחת המפורסמת. ארוסה של מריון חובר לאחותה ויחד הם יוצאים לגלות מה עלה בגורלה.

הסיפור האמיתי: דמותו של נורמן בייטס – כמו גם דמויותיהם של באפלו ביל ב"שתיקת הכבשים" ופני-עור ב"המנסרים מטקסס" – התבססה על הרוצח הסדרתי המפורסם אד גין, שפעל בשנות החמישים. גין רצח שתי נשים והוציא גופות רבות אחרות מקברן, רק כי הזכירו לו את אמו המתה. הוא נהג לפשוט את עורן ולהכין ממנו אהילים, גרביים וחליפות גוף שלבש בניסיון "להפוך לאישה". הוא אמנם לא נחשב לקניבל, אבל היו יסודות להאמין שאכל כמה מאיבריהן הפנימיים של קורבנותיו. גין נתפס, נשפט ובילה את שארית חייו במוסד לחולי נפש.

מגרש השדים (1973)

סיפור העלילה: שני כמרים מגיעים לבצע גירוש שדים בילדה בת 12 שחיה בעיירה קטנה בוושינגטון, וסובלת מתופעות פסיכוטיות קשות שאיש אינו מצליח להסביר הכוללת דיבור בשפות זרות ומשונות בקול אחר, עיוותים גופניים וכוח על טבעי.

הסיפור האמיתי: הסופר והתסריטאי מאחורי הספר "מגרש השדים", וויליאם פיטר בלאטי, כתב את העלילה המחרידה לאחר שקרא על גירוש שדים שביצע כומר קתולי בילד בין 13 ממרילנד ב-1949. הסיפור המקורי, אגב, עובד לסרט טלוויזיה ב"שואוטיים" ב-2000.

גבעת הפחד (1977, 2006)

סיפור העלילה: משפחה שנוסעת לטיול בקרוואן בדרום, פוגשת בדרכה משפחת קניבלים אלימה ומעוותת שחיה במערות בגבעות (במקור נקרא הסרט "לגבעות יש עיניים"). הסרט של ווס קרייבן משנות השבעים זכה לחידוש ואף לסרטי המשך מחרידים לא פחות.

הסיפור האמיתי: העלילה מתבססת על אגדה סקוטית ידועה על אשם בשם אלכסנדר "סווני" בין, אדם שחי במאה ה-15 וה-16 ועל פי הדיווחים עמד בראשו של שבט קניבלים. השבט, שמנה ארבעים איש, חי במערות במשך 25 שנה, רצח ואכל יותר מאלף קורבנות עד שנתפס ונידון למוות. למרות שהיסטוריונים רבים מטילים ספק בקיומו של בין, דמותו היוותה השראה לסרטי אימה רבים שיהרסו לכם את התיאבון.

מלתעות (1975)

סיפור העלילה: תושבים ומבקרים בעיירת חוף שלווה נופלים קורבן לכריש לבן ענק ורצחני שתוקף את כל מי שנכנס למים. בעוד שמועצת העיר מסרבת לסגור את מקור ההכנסה שלה – החוף התיירותי – נאלץ השריף המקומי להתמודד בעצמו מול החיה הקטלנית.

הסיפור האמיתי: פיטר בנצ'לי, שכתב את התסריט ואת הספר עליו הוא מבוסס, שאב השראה ממקרה מזעזע שאירע בניו ג'רזי ביולי 1916. במשך תקופה של שבועיים הותקפו כחמישה בני אדם במים, ארבעה מהם מתו. ב-14 ביולי נלכד כריש באורך שני מטר באזור החוף ובנתיחת הגופה שלו התגלו בבטנו שיירי אדם. התקיפות הסתיימו אחרי תפיסת הכריש, אך עד היום יש מדענים הטוענים שהטורף הימי לא היה האחראי להן.

נבואות איש העש (2002)

סיפור העלילה: העיתונאי ג'ון קליין טועה בדרך ומגיע לפוינט פלזנט שבמערב וירג'יניה, שם הוא פוגש ביצור ענק ומכונף שמכונה "איש העש". הופעותיו של היצור מנבאות אירועים קטלניים ושלל קטסטרופות, בין השאר התמוטטותו של הגשר מעל נהר אוהיו, המוביל לפוינט פלזנט.

הסיפור האמיתי: בין 1966 ל-1967 נרשמו מספר רב של עדויות להופעותיו של יצור ענק ומכונף באזור פוינט פלזנט, שזכה לכינוי המבעית "איש העש". ב-15 בדצמבר 1967 קרס הגשר בין העיר לבין אוהיו וגרם למותם של 46 אנשים.

סיוט ברחוב אלם (1984)

סיפור העלילה: אחד מסרטי האימה הזכורים ביותר, על רוצח מצולק בשם פרדי קרוגר שעוקב אחרי קורבנותיו בחלומותיהם ורוצח אותם בעזרת כלי נשק אכזרי במיוחד – כפפה אליה מחוברות סכינים ארוכות.

הסיפור האמיתי: ווס קרייבן טען כי המקור לסיוט הוא אמיתי לגמרי. לטענתו, הוא נתקל בסדרת כתבות ב"אל.איי טיימס" על גברים שמתו בשנתם במהלך חלום בלהות, כולם ממשפחות מהגרים מדרום-מזרח אסיה. אחד מהם היה רק בן 21, בנו של רופא, שסירב ללכת לישון במשך לילות רבים בגלל סיוטים קשים שחלם. לבסוף ניתנו לו כדורי שינה והוא נרדם, ובאמצע הלילה נשמעו צרחות מחדרו וקולות ריסוק. כשהגיעו לצעיר, הם גילו שהוא מת בשנתו. בנתיחה שלאחר המוות לא נמצאו סיבות למותו - והוא נותר תעלומה עד עצם היום הזה.

תקוע (2007)

סיפור העלילה: ברנדי, עובדת בבית אבות, פוגעת במכוניתה בחסר בית בשם טום אחרי לילה של שתייה וסמים. טום נפצע קשה, ובמקום לקחת אותו לבית החולים ברנדי מחליטה להגן על המוניטין שלה ועל מקום עבודתה וכולאת אותו בחנייה שלה. היא הופכת עד מהרה לנואשת וחולנית, ובין השניים מתחיל קרב לחיים ולמוות.

הסיפור האמיתי: ב-2001 פגעה אישה בשם שאנטי ג'אוון מלארד מטקסס בהומלס בן 37 עם מכוניתה והותירה אותו משופד בתוך השמשה הקדמית ונעול בחנייה שלה. לחסר הבית במקרה הזה לא היה מזל והוא נפטר כעבור כמה שעות מייסרות. מלארד, שנהגה ברכב תחת השפעת סמים ואלכוהול, נתפסה לבסוף ונשפטה לחמישים שנים בכלא.

The Girl Next Door - 2007

סיפור העלילה: הסרט, שמבוסס על רומן באותו שם מאת ג'ק קטשם, מגולל את סיפורה של נערה שנכלאת במרתף של דודתה ועוברת עינויים מזעזעים במיוחד, כולל אונס ושריפת איבריה האינטימיים במבער.

הסיפור האמיתי: ההשראה לסרט הגיעה מסיפור אמיתי של נערה בת 16 בשם סילביה לייקנס, שנכלאה ועונתה ב-1965 על ידי גרטרוד בניזבסקי, ילדיה וכמה מחבריהם. הביוגרף של לייקנס העיד כי למרות שהיא עצמה לא נאנסה, בניגוד לדמות בסרט, היא כן אולצה להחדיר לגופה בקבוק קוקה קולה מול הנערים המשועשעים. הוא ציין גם שהיא נכוותה בברזל מלובן בחזה שלה, אך לא נמצאו סימני כוויות על איברי המין שלה. ובנוסף – בניגוד לנערה בסרט, שסובלת מהתעללות על ידי דודתה הסדיסטית ובני דודיה, לייקנס לא היתה מקורבת לשוביה. לדבריו, סרט הטלוויזיה "פשע באמריקה" בכיכובם של אלן פייג', קתרין קינר וג'יימס פרנקו, מזכיר יותר את המקרה של סילביה לייקנס.