כששלמה בראבא נכנס לחדר, כל חדר, משהו קורה. גם כשזה למרתף בדרום תל אביב, שם מתקיימים צילומי הפוסטר לסרט החדש בכיכובו, "זינוק בעלייה". זה לא רק הטירוף הבראבאי הכובש, זו יראת הכבוד שרוחשים לו כולם, מצוות השחקנים, דרך הבמאי ועד אנשי יחסי הציבור.
זה לא מובן מאליו שבראבא מופיע בקולנוע. רק לפני שלוש שנים הוא שבר בצורת של 23 שנים עם "הערת שוליים", עליו זכה בפרס אופיר ונסע עם הסרט לפסטיבל קאן ולטקס האוסקר. ההצלחה הגדולה של הסרט וההכרה הבינלאומית, מודה בראבא, פתחו לו את התיאבון. "זה פשוט הפך את הכל", הוא אומר, "זה חירמן אותי מאוד. אני הרי בתיאטרון הרבה זמן ואני אוהב את הקשר הישיר עם הקהל, אבל בקולנוע הווליום הוא אחר, הרבה יותר גדול".
עוד בסרט יוסף סווייד שמתאהב במלי לוי ואף מתנשק איתה ("זו חוויה"), יוסי מרשק שמשחק מורה לספורט שנמצא בכיסא גלגלים ("דווקא היה נחמד להיות נכה"), ורותם זיסמן כהן בתפקיד חוקרת פרטית ("עשו לי בדיקה ביטחונית בתחקיר").
נראה שעידית טפרסון מתרגשת יותר מכולם מהאיחוד המשפחתי ופגישת המחזור הזו. היא מבקשת לצלם סלפי עם השחקנים, קוראת לבראבא "בעלי", ולמלי לוי ואיתי טיראן "הילדים שלי". "היה סוג של קסם בסרט הזה", היא מסבירה על האווירה המשפחתית, "פשוט באמת הרגשנו כמו משפחה".
"אני לא כל הסרט בתרדמת, רק חלק ממנו, אבל בוא נגיד שישנתי לא רע על הסט".
בראבא, אגב, משחק כאן מנתח פלסטי. במסגרת ההכנות לתפקיד הוא נחשף לכמה מסודות המקצוע. "הם רוחצים ידיים בצורה מסויימת, מורידים כפפות בצורה מסוימת, יש להם שפה מאוד מסוימת שהם קנאים לה בצורה שאי אפשר לתאר", הוא מגלה, "אז לקח אותי פרופסור וינקלר, ראש המחלקה הפלסטית בתל השומר, והעביר אותי קורס מזורז רציני. אני גידלתי שדיים, הקטנתי תחת, עשיתי דברים. אפילו היה לי שחזור פטמה אחד מאוד מעניין. ברצינות".
בנו בסרט, איתי טיראן, משחק גם הוא מנתח פלסטי, שחי בצילו של אביו. טיראן, שידוע כשחקן טוטאלי בכל פלטפורמה שהוא מופיע בה, לא חסך מעצמו תחקיר מעמיק. "גם לא כשחקן טוטאלי הייתי עושה את זה", הוא מחייך, "זה נחמד ומאוד מעניין. אני יכול להביא לך המון אנשים לא טוטאליים שברגע שתגיד להם שהם צריכים לשחק מנתח פלסטי הם פתאום יהפכו להכי טוטאליים, כי הדברים שאפשר לראות מאחורי הפרגוד הם מאוד מעניינים ומרתקים.
"הצמידו אותי לאורי שולמן שהוא מנתח פלסטי, ולמדתי המון על התעשייה הזאת שהיא אחת התעשיות הגדולות והמכניסות בעידננו. זה גם מאוד משעשע בהרבה מובנים, האופן שבו אנחנו כבני אדם מוכנים לעשות לעצמנו דברים".
היית עושה לעצמך משהו?
"כרגע אני עדיין חף מניתוחים, אבל לעולם אל תגיד לעולם לא"
תפקידים קודמים שלו בקולנוע, בהם הוא גילם חיילים, זכו לביקורות שהתרעמו על כך שטיראן לא עשה צבא. כאילו שיש קשר בין הדברים.
תגיד, ואיך אתה לא מתבייש לשחק מנתח פלסטי כשלא למדת רפואה?
"זו שאלה טובה שצריך להפנות אותה לכמה גופים. יש מצב שצריך להגיש קובלנה על הסיפור הזה, או לפחות איזו עצומה. אני משוכנע שהיא תעשה עשרת אלפים חתימות כמו כלום".
יאללה זרקי משפט
"וואי אני לא זוכרת צילמנו מזמן... יואו איזו פאדיחה. שכחתי. איפתח איל באב תופס?".
לוי, דוגמנית שצירפה לרזומה לפני כעשור את הטייטל "שחקנית", ומאז לא מפסיקה לעבוד על הבמות, על המסך הקטן, ובשנים הקרובות תראו אותה לא מעט גם על המסך הגדול, לא מוותרת בקלות, ואחרי 10 דקות היא חוזרת: "נזכרתי במשפט מהסרט: מין ווארה א-שובאכי זריר, אנא ארא נור".
שזה?
"מתאי הקטן אני רואה את האור".
עמוק.
"נכון?"