הבמאי הצרפתי מישל גונדרי התארח הערב (חמישי) בהקרנה מיוחדת של סרטו החדש "האם האיש הגבוה מאושר? שיחת מאוירת עם נועם חומסקי", שנערכה בסינמטק תל אביב במסגרת פסטיבל דוקאביב. בואו של גונדרי לישראל התאפשר בזכות שיתוף פעולה השגרירות הצרפתית, המכון הצרפתי וערוץ 8. הסרט החדש מבוסס על שיחה שערך גונדרי עם הבלשן, ההוגה והאקטיביסט היהודי נועם חומסקי, פרופסור אמריטוס במכון הטכנולוגי במסצ'וסטס (MIT). את השיחה הנפיש גונדרי בעזרת ציורים פרי עטו, שהפכו הסרט לדוקו-אנימציה.
בעוד שחומסקי מוכר באזורנו בעיקר כפעיל שמאל רדיקלי בעל דעות שנויות במחלוקת, ונחשב לפרסונה נון גרטה בישראל בעקבות פגישותיו עם בכירי חיזבאללה, סרטו של גונדרי מתמקד דווקא בהגותו הבלשנית של חומסקי, שבזכותה קנה את שמו באקדמיה. "חומסקי הוא הוגה דגול, אחד החשובים במאה ה-20", אומר גונדרי. "הוא שינה את פני הבלשנות, והפך אותה מתחום אנתרופולוגי לביולוגי. הוא גם אקטיביסט גדול שפועל למען שלום. למרות מה שאומרים עליו, הוא רחוק מלהיות אנטישמי, אנטי-ציוני או אנטי-ישראלי. יש לו הרבה ביקורת על ישראל, אבל זה לא סותר. גם לי יש ביקורת על המדיניות של צרפת אבל זה לא הופך אותי לאנטי-צרפתי".
חומסקי עצמו, שלא קיבל אישור להיכנס מירדן לישראל דרך גשר אלנבי ב-2010, אף הצהיר על עצמו בעבר כציוני: "תמיד תמכתי במולדת אתנית יהודית בארץ ישראל, והדבר שונה ממדינה יהודית. יש טיעונים טובים בזכות מולדת אתנית, אך באשר לשאלה האם צריכה להיות מדינה יהודית, או מדינה מוסלמית, או מדינה נוצרית, או מדינה של לבנים - זו כבר שאלה אחרת לגמרי", אמר בעבר בראיון טלוויזיוני.
לדברי גונדרי, לא היו לו לבטים לגבי ביקורו בארץ. "רציתי לבוא לישראל, הייתי מוכן לזה שיאתגרו אותי", הוא אומר. "אתמול הייתי ברמאללה ואחד הסטודנטים התלונן שחומסקי יותר מדי פרו-ציוני, ככה שפתאום הייתי צריך להגן עליו מהצד השני. בסרט התמקדתי יותר בהיסטוריה האישית של חומסקי ובהיבט המדעי של עבודתו. את הדברים הפוליטיים כל אחד יכול למצוא ביוטיוב. אני חושב שחומסקי הוא בסך הכל פציפיסט, ומשום מה הדבר הזה מעצבן הרבה מאוד אנשים. כשאמרתי לו שאני בא לישראל הוא צחק ואמר: 'תתכונן להרים את המגן שלך'".
במהלך מסיבת העיתונאים שוחח גונדרי על ההחלטה לייצר דווקא סרט תעודי מונפש. "יש לכאורה סתירה בין העשייה הדוקומנטרית לאנימציה, כי קולנוע תיעודי הוא מאוד חופשי ואנימציה זה תחום מאוד נשלט", הוא הסביר. "חומסקי מדבר על השפה כעניין ביולוגי-גנטי, ולכן בחרתי להשתמש בסגנון ציור שמדמה גדילת תאים, משהו שצומח בצורה אורגנית. אני לא חושב שיכולתי להציג את השיחה שלנו בלי אנימציה, כי אז זה היה יוצא אקדמי מדי, והאנימציה מוסיפה נופח אישי ואקספרסיבי לדברים המאוד מדעיים שחומסקי אומר".
במהלך ביקורו בישראל התארח גונדרי בביה"ס סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה בירושלים, והעביר כיתת אמן נוספת במרכז התרבות הצרפתי-גרמני ברמאללה. "צילמתי הרבה תמונות בביקור שלי פה, ואני רוצה לעשות קולאז' שמשווה בין רמאללה לתל אביב", הוא מספר. "גדר ההפרדה והמחסומים מעניינים אותי ומלחיצים אותי בו זמנית. יצא לי לראות מקרוב את הבעיות שהפלסטינים עוברים מדי יום במחסומים. הייתי רוצה לעשות על זה סרט אבל זה היה לוקח לי שנים. תמיד הייתי גרוע בעובדות היסטוריות. אני יותר טוב ברגשות וחלומות ודברים כאלה".
גונדרי גם נגע בפרויקטים האחרונים עליהם יצא לו לעבוד: "בדיוק סיימתי וידאו-קליפ למטרונומי (להקה אלקטרונית מאנגליה), וכתבתי תסריט לפיצ'ר שאני מקווה לצלם בדצמבר. הסיפור הוא על רוד טריפ של שני טינאייג'רים בצרפת, זה תסריט די משוגע".
כשנשאל אם יצא לו לראות סרטים ישראלים לאחרונה, פניו האדימו. "יוצא לי לטוס הרבה ממדינה למדינה ותמיד שואלים אותי את השאלה הזאת", אומר גונדרי. "לצערי התשובה היא לא, אני לא רואה כיום הרבה סרטים. אני צריך להתחיל לעשות שיעורי בית".