עונת אוסקרים בלי לפחות סקנדל עסיסי אחד לא באמת יכולה להתרחש. בשנה שעברה זה היה ברט רטנר, מפיק הטקס, שנתפס בהערה הומופובית ונזרק ממנו בבושת פנים, כשמיד אחריו עוזב גם מי שהיה מועמד להנחות את הערב: אדי מרפי. "נאום המלך", זוכה האוסקר לפני שנתיים, הואשם בתמיכה באנטישמיות ואפילו בעידוד נאציזם, וכעת מגיע גם תורו של המרוץ לפסלון המוזהב של 2013 עם האשמה על לא פחות מתמיכה בעינויים.
זוהי לא הסצנה הקשה היחידה בסרט. פרנק ברוני, מבקר הקולנוע של הניו יורק טיימס, העלה לראשונה את הטענה של התמיכה בצעדים הקיצוניים: "הסרט מציג שימוש באמצעי חקירה קיצוניים", טען ברוני, "בין היתר של אסירים כפותים מרגליהם ומטה, התעללות מינית, מניעת שינה, חשמול ודחיסה שלהם לתוך קופסאות קטנות יותר מארון מתים. העובדה שהאמצעים הללו מובילים לתוצאות מהווה טיעון בעד היעילות שלהם"
"הסרט הזה היה מטרה קלה לפוליטיקאים מהרגע הראשון", מסביר בואל. "בהתחלה טענו שאנחנו סרט תדמית לאובמה, עכשיו אומרים שאנחנו תומכים בהתעללות. זה מגוחך. זאת פרשנות מוטעית לחלוטין לטעון שהמודיעין למבצע כולו הגיע מהאיש המעונה הספציפי הזה. אני מבין שהסצנות גרפיות וקשות לצפייה, אבל זאת רק דרך אחת מתוך מגוון רחב של דרכים להשגת אינפורמציה שמוצגים בסרט". ביגלו טוענת כי המטרה היא בסך הכל להכניס את הצופה אל תוך האירוע מבלי להעניק לו פרשנות כלשהי. "המטרה היא להציג את ההיסטוריה בדיוק כפי שהתרחשה. האם היה קשה לצלם את זה? כן, האם הייתי רוצה שזה לא יהיה חלק מהעניין? כן, אבל המחשבות שלנו בסרט הזה היו על האנשים שהשתתפו במבצע ולא על האיש שנלכד. זה הסיפור שלהם".
כוננות עם שחר זכה לשבחי הביקורות בארצות הברית ובעולם וצפוי גם לבתי הקולנוע בישראל ב-31 לינואר.