והזוכה הוא מי?! 12 טעויות בלתי נסלחות של האקדמיה לקולנוע

פרסי האוסקר שיחולקו בראשון הקרוב בהוליווד נחשבים לפרסים החשובים בתעשיית הקולנוע, האישור האולטימטיבי לאיכותם של סרטים, שחקנים ואנשי מקצוע בשואו-ביזנס. האמנם? לצד פרסים שהוענקו בצדק רב, הטקס הנוצץ ראה גם לא מעט רגעי WTF תמוהים ב-85 שנותיו. רגע לפני שחברי האקדמיה יעניקו את הפסלונים הנוצצים בטקס הקרוב, נזכרנו בכמה מהטעויות הבלתי נסלחות שהם עשו לאורך השנים.

האוסקר שג'יימס גנדולפיני כבר לא יקבל

"דיברנו מספיק" אמנם לא היה סרט הקולנוע האחרון של ג'יימס גנדולפיני, שהלך לעולמו ביוני 2013 במפתיע, אבל זהו סרט הקולנוע האחרון שבו הוא מגלם תפקיד ראשי. זה היה גם תפקיד שונה ומפתיע, הפוך לחלוטין מטייפקאסט הגנגסטר שהודבק לו. רבים ציפו שעל ההופעה בקומדיה הרומנטית לצידה של ג'וליה לואי-דרייפוס יקבל כוכב "הסופרנוס" מועמדות של כבוד לכל הפחות, אבל האקדמיה העדיפה לדלג עליו השנה בחלוקת המועמדויות לפרס השחקן. טוב, אולי בשנה הבאה. אה, אופס.

מה עובר על ליאונרדו דיקפריו?

מועמדותו של ליאו דיקפריו לפרס השחקן הטוב על "הזאב מוול סטריט" היא הרביעית בקריירה שלו – אחרי "מה עובר על גילברט", "הטייס" ו"לגעת ביהלום" - אבל אם יזכה השנה בפרס השחקן הטוב ביותר, או אפילו בקטגוריית הסרט הטוב ביותר (כמפיק), תהיה זו הפתעה גדולה מאוד. דיקפריו מעולם לא לקח הביתה פסלון מוזהב, למרות שכיכב בכמה סרטים עטורי פרסים – ביניהם "טיטאניק", "שתולים" ו"התחלה", עליהם כלל לא היה מועמד. האם תהיה זו השנה של ליאו? הזכייה שלו בגלובוס הזהב היא אולי רמז מטרים שאכן כך, אך בל נשכח שהוא כבר לקח הביתה את הגלובוס ב-2005 על "הטייס" - רק כדי להפסיד את האוסקר לג'יימי פוקס.

"ספרות זולה" ו"חומות של תקווה" מפסידות ל"פורסט גאמפ"

עם כל הכבוד ל"פורסט גאמפ", למשחק המרשים של טום הנקס ולנהרות הדמעות שהזלנו תוך כדי צפייה בו, האוסקר לסרט הטוב ב-1994 ללא ספק הלך לסרט הלא נכון. שני סרטים נוספים שהתמודדו על התואר באותה שנה נשדדו  – "ספרות זולה" של טרנטינו ו"חומות של תקווה" (7 מועמדויות – 0 זכיות) של דרבונט. "ספרות זולה" היה הצלחה מסחרית והפך לאבן דרך קולנועית ששינתה כל מה שידענו על נרטיב, אבל מישהו באקדמיה חשב שיותר נכון להעניק את הפרס לסרט שהצליח להפגיש בין הנקס לג'ון קנדי המנוח.

"הטוב, הרע והמכוער" לא מועמד בכלל. אפילו לא לפרס הפסקול

כן, מה ששמעתם. ממרחק הזמן ברור שמדובר באחד הסרטים החשובים שנעשו, אבל ב-1967 אף אחד לא חשב שמערבון הספגטי של סרג'ו ליאונה הוא הברקה קולנועית שראויה לפרסים, אפילו לא על נעימת הרקע המפורסמת שאתם מהמהמים תוך כדי קריאה עכשיו. ואם כבר מדברים על ליאונה - גם הבמאי האיטלקי מעולם לא היה מועמד לפרס האוסקר על אף אחד מסרטיו המוערכים ("היו זמנים במערב", "היו זמנים באמריקה"). נתנחם בכך שבאותה שנה זכה מייק ניקולס על "הבוגר".

ג'ודי גארלנד חוזרת הביתה בידיים ריקות

היא אולי הצליחה להמיס את המכשפה הרעה מהמערב ולהנחית בית על ראשה של המכשפה מהמזרח, אבל גארלנד בת ה-17 לא הצליחה לקבל מועמדות על תפקידה כדורותי ב"קוסם מארץ עוץ" בשנת 1940. הסרט עצמו זכה בשני פרסים – הפסקול המקורי והשיר המקורי, וגארלנד הסתפקה בשתי מועמדויות מאוחרות יותר, על "כוכב נולד" ו"משפטי נירנברג".

"נהג מונית" וסקורסזה חוטפים נוק-אאוט מסילבסטר סטאלון

בשנת 1977 זכה "רוקי", שגם נכתב על ידי הכוכב שלו סטאלון, בפרס הסרט הטוב ביותר והביס את "נהג מונית", "כל אנשי הנשיא" ו"רשת שידור". מרטין סקורסזה אפילו לא היה מועמד באותה שנה לפרס הבמאי, ובכלל – מתוך תשע המועמדויות שלו לאוסקר (כולל זו של השנה על "הזאב מוול סטריט") סקורסזה לקח הביתה פסלון אחד בלבד – על "השתולים".

"רוקד עם זאבים" רוקד על הקבר של "החבר'ה הטובים"

הפיאסקו ב-1977 לא היה המסמר האחרון שתקעו חברי האקדמיה בארונו של סקורסזה. ב-1991 הם העניקו את פרס הסרט הטוב ביותר ופרס הבמאי ל"רוקד עם זאבים" וקווין קוסטנר, וששדו אותם מכנופיית המאפיונרים של סקורסזה, ריי ליוטה ורוברט דה נירו ב"החבר'ה הטובים". הסרט, שהיה מועמד לשישה פרסים באותה שנה, זכה רק באחד – פרס שחקן המשנה לג'ו פשי.

פרנסיס פורד קופולה לא מקבל אוסקר על "הסנדק"

בניגוד לסרט המאפיה של סקורסזה, "הסנדק" דווקא גרף לא מעט פרסים בטקס האוסקר ב-1973. מתוך 10 מועמדויות מכובדות זכה הסרט בפרס השחקן הטוב (מרלון ברנדו), התסריט המעובד (קופולה ומריו פוזו) וכמובן בפרס הסרט הטוב ביותר. פרס הבמאי, לעומת זאת, נשדד מקופולה והוענק לבוב פוסי על "קברט". בשנה שלאחר מכן הצליחו חברי האקדמי לתקן את הטעות והעניקו לקופולה את הפרס על "הסנדק 2", וכך, בדיוק כשחשב שהוא בחוץ – הם משכו אותו חזרה פנימה.

המקרה המוזר של "נאום המלך" ו"ברבור שחור"

ב-2011 החליטו באקדמיה להעניק את פרס הסרט הטוב ל"נאום המלך" – סרט שאולי היה יכול להיחשב כטוב ביותר בכל שנה אחרת, שבה לא מועמדים לפרס גם "ברבור שחור", "התחלה", "פייטר", "הרשת החברתית" ו"קר עד העצם". אין ספק שכל אחד מהסרטים הללו היה מהווה בחירה יותר מתבקשת מסרטו הבינוני של טום הופר, שספק אם ייכנס לפנתיאון. ואם כבר ב"ברבור שחור" עסקינן – נטלי פורטמן אמנם גרפה את כל הפרסים האפשריים באותה שנה, אך שותפתה לסרט מילה קוניס זכתה לכתף קרה מצד האקדמיה, שלא העניקה לה אפילו מועמדות לפרס שחקנית המשנה.

היצ'קוק בלי ציפור אחת ביד

קובריק, לינץ', פקינפה, אלטמן, דה פאלמה – רשימת הבמאים הדגולים שמעולם לא קיבלו את פרס הבמאי הטוב ביותר ארוכה ומבישה, אבל השם הבולט ביותר בה הוא כנראה אלפרד היצ'קוק. אמן המתח היה מועמד חמש פעמים לפרס היוקרתי, אבל אף פעם לא לקח הביתה פסלון. אם זה לא מספיק, סרטיו "פסיכו", "ורטיגו", "מזימות בינלאומיות" ו"נודעת" אפילו לא היו מועמדים לפרסים החשובים. 

"האביר האפל" משנה את כללי המשחק

בשנת 2009 הודיעה האקדמיה על שינוי מהותי במועמדויות לפרס הסרט הטוב – במקום חמש מועמדויות כפי שהיה נהוג עד אותה שנה, הוגדל מספר הסרטים המועמדים לעשרה. נשיא האקדמיה דאז, סידני גאניס, הודה כי השינוי הגיע בין השאר בשל העובדה ש"האביר האפל" של כריסטופר נולאן נדחק מחוץ לחמישייה הסופית לטובת סרטים כמו "סיפורו של בנג'מין באטן", "נער קריאה" והזוכה המפתיע "נער החידות ממומביי". "האביר", אגב, הוא אחד הסרטים עם מספר המועמדויות הרב ביותר (שמונה בסך הכל), שלא היה מועמד בקטגוריית הסרט הטוב ביותר. הוא גרף שני פרסים – פרס שחקן המשנה להית' לדג'ר המנוח, ופרס על עריכת סאונד.

הסרט הטוב ביותר לא זוכה בפרס הסרט הטוב ביותר

אולי הטעות הגדולה ביותר בהיסטוריה של פרסי האוסקר. "האזרח קיין", הסרט שנחשב לסרט הטוב ביותר שנעשה מעולם, הפסיד את הפרס הראשי ב-1942 ל"מה יפית עמק נוי" של ג'ון פורד. מתוך תשע מועמדויות, ביניהן מועמדות לפרס הסרט הטוב, הבמאי, השחקן, הצילום והעריכה, "קיין" לקח הביתה פרס אוסקר אחד בלבד – על התסריט המקורי. ההפסד של אורסון וויילס ו"האזרח קיין" לעד יהיו, ככל הנראה, נחמתם של כל מי שהפסידו את הפסלון הנחשק ושל אלה שעוד יפסידו אותו בעתיד.