בבילון
"בבילון" לא הייתה הפעם הראשונה שבה דמיאן שאזל ביים סצנת מסיבה של אנשי הוליווד, אבל אם ב"לה לה לנד" הוא ביים אותה כמסיבה מוזיקלית מתוקה - ב"בבילון" מדובר בתופת. הסרט נפתח במסיבה שמארגן מפיק-על אליה הוא מזמין את מיטב הכוכבים של הוליווד לשנת 1927 (ולשם כך, כמובן, לוהקו מיטב הכוכבים של הוליווד 2022, בדמות מרגו רובי ובראד פיט), וזו לא עוד מסיבה. זאת ה-מסיבה. אם חשבתם שילדות בת מצווה שיוצאות מצדפה זה מוגזם, חכו עד שתראו את הפיל שהוזמן למסיבה הבבילונית. בתזמור וירטואוזי ועוצר נשימה, "בבילון" מציג לנו חצי מסיבת-תעשייה שהיא גם חצי-אורגיה, כשבמרכזה הנוכחות המחשמלת של רובי והמחול האומנותי והסקסי שלה והפסקול המשגע של ג'סטין הורוויץ. מוות, קוקאין, מוזיקה והוליווד משמשים כערבוביה ואנחנו לא יכולים שלא להניח שמדובר בגיהינום הכי מעורר-קנאה שראינו אי פעם.
ברוכים הבאים להוליווד (2022)מולן רוז'
יש מסיבות פרועות יותר, אבל אין הזויה ומרגשת יותר מהמסיבה שאיתה נכנסנו לראשונה למועדון המולן רוז' במחזמר של באז לורמן. זה מתחיל מפיה ירוקה בגילום קיילי מינוג שמזמינה את המשורר הרומנטיקן והחתיך כריסטיאן (יואן מקגרגור) למועדון הכי חזק בפריז של 1900. וכשאנחנו נכנסים למועדון, עולה השאלה: אם הסרט הזה מתרחש לפני 120 שנה, למה כולם שרים נירוונה? אבל זהו "מולן רוז'" - סיפור קלאסי, מיושן ודי דבילי, שמועבר בצילום ועריכה קליפיים אה-לה-MTV של 2001, שבמהלכו משובצים מיטב הלהיטים של 1950-1990. המסיבה נפתחת בלהיט הגדול של הסרט, הקאבר של כריסטינה אגילרה ושות' ל"ליידי מרמלד", אבל גולת הכותרת היא סאטין הטראגית בגילומה של ניקול קידמן, והמאש-אפ המטריף בביצועה ל"Diamonds are a Girl's Best Friend" ו"Material Girl". וחייבים לתת קרדיט לג'ים ברודבנט הנפלא בתפקיד זידלר, המנחה המוגזם של כל האופרציה. לונה פארק קולנועי שנע על הקו שבין מדונה ומרילין מונרו.
ליידי מרמלדה קריאולית (2001)הזאב מוול סטריט
הבעיה האמיתית עם "הזאב מוול סטריט" היא שאי אפשר באמת לבחור סצנת מסיבה אחת מתוכו. זהו "האזרח קיין" של סרטי הסטלנים. ג'ורדן בלפורט, סוחר המניות חסר העכבות שמגולם על ידי ליאונרדו דיקפריו, נכנס לעסק בשביל הכסף ונשאר בשביל הלייפסטייל - הפירמה של בלפורט אינה רק מקום שבו כסף הופך לעוד כסף, אלא מועדון סליזי שבו יש יותר קוקאין וחשפניות מדוחות רבעוניים. המסיבה האינטנסיבית ביותר בסרט מתחילה כשאחת מעובדות המשרד מגלחת את ראשה אחרי שבלפורט מציע לה עשרת אלפים דולר בתמורה לכך (העובדת, אגב, מבטיחה להשקיע את הכסף בהגדלת חזה), וכשהגילוח מתחיל נכנסת למשרד תזמורת מארש שכל נגניה לבושים רק בכובעם החגיגי ובתחתונים; מהצד השני – להק חשפניות. עובדי המשרד חוגגים, חלקם עם החשפניות, חלקם מחליטים ללכת מכות משום מה, והעובדת גלוחת הראש חובקת את הפרס הכספי שלה משל היה בנה הבכור. ובאמצעות מוזיקה, עריכה נכונה וכמה חשפניות וחצוצרנים עירומים למחצה, הבמאי מרטין סקורסזה בונה מסיבה מבחילה ומעוררת קנאה בו זמנית.
ביקור התזמורת (2013)לילות בוגי
חיי המסיבות הם חלק בלתי נפרד מ"לילות בוגי" - החל מהשם שלו, דרך שוט הפתיחה המפואר שמדהיר את המצלמה לתוך מסיבת סבנטיז נוצצת, ועד לסצנת הסיום הבלתי נשכחת (שכוללת את מארק וולברג ופין פרוסתטי גדול ומבריק). הסרט מספר את סיפורו של דירק דיגלר, כוכב פורנו צעיר בשנות השבעים והשמונים, וחבורת הקולנוענים והבדרנים שנקרית בדרכו. ובמחצית הסרט: מסיבת סילבסטר אחת שמשתבשת בכל הדרכים הכי כיפיות ומחרידות שעולות על הדעת. דירק מגלה קוקאין מהו ושוכב עם עמיתתו למקצוע (ג'וליאן מור), לא בשביל המצלמות אלא רק בשביל הכיף. זוגות מתאהבים, סאונדמן מבולבל יוצא בפני דירק מהארון ומנסה לפתות אותו במגושמות, ובשניות האחרונות של הסבנטיז עוזר הבמאי תופס את אשתו בוגדת בו. רגע לפני שכולם אמורים להתנשק לכבוד כניסתה של 1980, הוא יורה בשניהם - ואז בעצמו. שנאמר: כן, אדוני, אני יכולה לרקוד את הבוגי כל הלילה. אבל לעיתים כדאי גם פשוט לשבת בבית.
הלילה האחרון של שנות השבעים (1997)מישהו יאהב מישהו
אי אפשר בלי נציגות מקומית, ועוד אחת טרייה יחסית. "מישהו יאהב מישהו" של הדס בן-ארויה נפתח בסצנה ארוכה שבה גברת אחת מחפשת את האקס שלה כדי להודיע לו שהיא בהיריון ממנו ומתכננת לעשות הפלה, והיא עושה את זה במהלך מסיבה עמוסה בקוקאין ובאנשים שמתלוננים על צרות כמו "התינוק שאני עושה לו בייביסיטר שמן מדי". באמת, אין חדר במסיבה שפותחת את "מישהו יאהב מישהו" שאין בו לפחות אדם אחד שצורך איזשהו סם מסוג זה או אחר. פרועה? אין ספק שהמסיבה הזאת פרועה, ואנשים מקפידים לשתות בה (ולעשות בה עוד דברים) עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. אבל זה לא אומר שהתל אביביים שמופיעים בה נראים כמו אנשים נסבלים במיוחד.
לחפש את האקס כשאת בהיריון (2021)ילדות רעות
כולנו היינו שם, כמארחים או כחוגגים: ההורים נסעו, מוכרז נוהל בית ריק, ומה שהיה אמור להיות רק כמה חבר'ה וכמה בירות סוררות הופך לחגיגה של אלכוהול זול וסקס בתולי. ב"ילדות רעות", המסיבה הזאת לא רק מעוררת הזדהות - היא יריית הפתיחה למערכה השלישית והמפוארת של יצירת המופת. קיידי הרון שזה עתה הגיעה מאפריקה חשבה שזה יהיה הערב שלה, אחרי שהדיחה מכס מלכותה את רג'ינה ג'ורג', מלכת הכיתה המרושעת. היא רק רוצה לחמוד לעצמה את האקס היפיוף של רג'ינה, אהרון סמיואלס, אבל כשהשניים מתייחדים אהרון מגלה את שקיידי צריכה לגלות בעצמה - היא הפכה לכל מה שהתכוונה להילחם נגדו. כשקיידי השיכורה מקיאה על אהרון במקום לנשק אותו, רג'ינה מגיעה למסיבה, מגלה שקיידי ניסתה להפיל אותה כל הזמן הזה, ומחליטה לנקום. וכשג'ניס, החברה-הכי-טובה-לשעבר של קיידי, מגלה שלא הוזמנה למסיבה, היא באה ונוזפת בה בנאום תוכחה לפנתיאון: "את לא ילדה תמימה שהגיעה מאפריקה עם כל הציפורים והקופיפים. את ילדה רעה!". יש פרועות ממנה, אבל אין זכורות כמוה.
בית ריק שמשתבש (2004)בארדו
"בארדו" מתרחש כמעט כולו בתודעת הגיבור, סילבריו: עיתונאי ודוקומנטריסט מקסיקני שמסוכסך עם הזהות הלאומית שלו ועם העבודה שהיא עבורו שליחות דתית. זה מתיש כמעט כמו שזה נשמע, אבל באמצע הסרט ישנה סצנה אחת כמעט מושלמת. לכבוד סילבריו נערכת מסיבה, והוא בעיקר רוצה להשתכר, אבל אשתו מפצירה בו לרקוד איתה וקשה לו לסרב לה. כשהוא רוקד עם אהובת לבו, סילבריו זורח. חבריו רוקדים יחד איתו, בתיאום מושלם, כשלצדו שני ילדיו שרוקדים איתו באהבה ולא מתביישים לנוע בביזאריות או בעיגולי הזיעה שצצים בכל מסיבה קיצית שאינה ממוזגת מספיק. השירים מתחלפים, המצלמה (בשוט רציף אחד) מקיפה את הרחבה, ולרגע נדמה שכל הבליינים האלה יודעים לרקוד כמו רקדני סלסה ותיקים ומנוסים. זו רחבת ריקודים מעוררת קנאה, שבה הריקודים מייצגים את האהבה הגדולה של כל הרקדנים האלה אחד לשני. כזאת שמזכירה שהאושר הוא תמיד הפשע המושלם.
ועכשיו כולם רוקדים (2022)פרוג'קט X
בניגוד לשאר הסרטים ברשימה, המסיבה ב"פרוג'קט X" היא למעשה האירוע שלשמו התכנסנו: יום ההולדת 17 של בחור בשם תומאס, שאותה חבריו מחליטים להפוך לאירוע הגדול של השנה ולהשקות בה את חבריהם עד דלא ידע. אבל המסיבה הופכת לאירוע גדול מזה - כוכבי קולנוע מגיעים, סוחרי סמים גם, טבליות אקסטזי מחולקות כמו לחמניות חמות, אהבת נעורים מלבלבת, ורגע השיא המשעשע והלא-תקין-פוליטית ביותר מגיע כשמשומקום מגיח גמד נטול-שם (בגילומו של מרטין קלבה, מהשחקנים העסוקים בהוליווד שמתמודדים עם התסמונת הזאת), שמתקרחן, מקלל, שובר ביצה על ראשם של אחד הבליינים, ובתגובה מושלך לתוך תנור (כבוי!). כשהגמד הנ"ל יוצא מהתנור הוא מחליט להשתמש ביתרון היחסי שלו, ולהלום עם אגרופיו במפשעות של כל הסובבים אותו. לאחר מכן, הוא מחליט גם לפרוץ לרכב של תומאס, ולנהוג אותו עד לבריכה המשפחתית. רבים מאיתנו התמודדו עם מסיבות יומולדת שיצאו מכלל שליטה, אבל מעטים מאיתנו היו צריכים להסביר לאבא שלהם שהמרצדס נכנסה לבריכה בגלל שגמד ממורמר בחר בנקמה.
הגמד והתנור (2012)
מהגמד הזועם שנדחף לתנור עד הריקוד של מרגו רובי: המסיבות הכי מופרעות שנראו בקולנוע
פורים הוא חג לתחפושות, משלוחי מנות ואוזני המן - אבל גם למסיבות המוניות ושתייה עד דלא ידע. ואיפה תמצאו מסיבות קיצוניות יותר מאשר בקולנוע? מביקור התזמורת של "הזאב מוול סטריט", דרך הנציג התל אביבי ועד הסילבסטר המסוכן של "לילות בוגי", בחרנו עבורכם את המשוגעות מכולן. ואל תדאגו, הסדר אקראי בלבד
זוהר אורבך
|
mako |
פורסם 11:00 07.03.23