בחודש שעבר התקיים בריביירה הצרפתית פסטיבל קאן היוקרתי, שדווקא השנה לא כלל סרטים ישראליים כלשהם. כן נרשמה בו נוכחות של כמה נציגים בולטים, בהם המפיקה ההוליוודית לי ברודה, שפתחה חזית עם לא אחר מאשר נשיא ארה"ב לשעבר - ואולי גם לעתיד - דונלד טראמפ.
ברודה היא בין המפיקים של "המתמחה", הסרט המדובר ביותר מהפסטיבל אודות טראמפ בתקופת עלייתו למעמד טייקון נדל"ן במנהטן של שנות ה-80. הביקורות, חיוביות ברובן, שיבחו את הופעתו של כוכב מארוול סבסטיאן סטאן בתור טראמפ, לצד ג'רמי סטרונג ("יורשים") בתפקיד יועצו המשפטי ואיש סודו, רוי כהן, והתייחסו לסצנת אונס שנויה במחלוקת. את הסרט ביים הבמאי האיראני-דני עלי עבאסי, שהיה חתום בעבר גם על "עכביש קדוש" המהולל.
בתוך כך, ימים אחדים לפני הרשעתו ההיסטורית במשפט דמי השתיקה לכוכבת הפורנו סטורמי דניאלס, בכל 34 הסעיפים שבהם הואשם - עורכי דינו העסוקים ממילא של טראמפ שלחו לברודה ומפיקי הסרט מכתב הפסקת פעילות לצמיתות, במטרה למנוע את שחרור והפצת הסרט. לטענתם, "הסרט הוא השמצה זדונית טהורה שאינו ראוי לראות אור ואפילו לא בסלסילת המבצעים של סרטי DVD בחנות מציאות שעומדת בפני סגירה, אלא להיזרק למדורה במזבלה". בתגובת המפיקים הרשמית נכתב כי מדובר ב"דיוקן הוגן ומאוזן של הנשיא לשעבר ואנחנו רוצים שכולם יצפו ויחליטו בעצמם".
וניחשתם נכון: התוכנית היא להוציא לאור את "המתמחה" בסתיו, ערב הבחירות לנשיאות בנובמבר. בזמן שהסרט כבר נמכר במהרה בקאן להפצה בשווקים גדולים בעולם, בארצות הברית טרם הושלמה עסקה שכזו - ככל הנראה בעקבות החשש של האולפנים לקדם את הסרט מעורר המחלוקת, במיוחד בצל האקלים הסוער לקראת הכרזת גזר הדין של טראמפ בחודש הבא.
"הסרט עוקב אחרי דונלד טראמפ בתחילת הקריירה והחברות עם רוי כהן, ואיך עם הזמן הוא מכר את נשמתו לשטן", אומרת ברודה בריאיון ל-mako, "בגלל המכתב שהוא הוציא לנו, ועוד איום בתביעה ממטה קמפיין הבחירות שלו, יש רגישות משפטית עבור מי שיהיה מוכן לקחת אחריות ולקנות את הסרט. וזה אגב חלק מהדמות בסרט, האופן התקיף שבו הוא מתנהל. עכשיו הוא תוקף אותנו, אבל הוא גם עושה לנו פרסום. לא עשיתי סרט שדיברו עליו כל כך הרבה לפני שבכלל יצא. ולחשוב שרק סיימנו לצלם אותו בינואר והוא כבר הוקרן בקאן, זה די נס".
תעשיית הקולנוע מתקשה להתאושש כלכלית אחרי הקורונה והשביתות.
"אני כל יום אומרת תודה על כמות הסרטים שאני עושה, כי זה ממש לא ברור מאליו. התעשייה במצב מאוד קשה. פעם ראשונה שסיימנו את קאן בלי מכירה של אף סרט גדול. פרנסיס פורד קופולה וקווין קוסטנר הגיעו עם סרטים חדשים שהם מימנו מכיסם ויצאו בידיים ריקות. אז אם הם לא השיגו הפצה, מה הסיכוי של אחרים?".
"אני עובדת סביב השעון אבל נהנית ממה שאני עושה", היא מסבירה, "ובשנה האחרונה קיבלתי קפיצה בקריירה, עבדתי עם במאים יותר גדולים, תמכתי ביוצרים ושחקנים שאני רוצה בטובתם, וזה משהו שלא יכולתי לעשות כמה שנים קודם לכן. אני מנסה לספר יותר סיפורים של נשים, ו-40 אחוזים מהפרויקטים שלי עכשיו הם על נשים. סיימנו עכשיו לצלם סרט עם בנדיקט קמברבאץ' שנמצא בפוסט-פרודקשן, היה מרגש לעבוד איתו, ואני מתחילה בדיוק סרט חדש עם איימי אדמס. לעבוד עם השמות הטובים ביותר זו הסיבה שבגללה באתי להוליווד, כמה שזה נשמע קלישאה. ואני מאמינה שעם 'המתמחה' נגיע שוב לעונת הפרסים הבאה".
את חושבת שטראמפ יאהב את הסרט?
"הוא כל כך אוהב את עצמו, אז לדעתי הוא יאהב כל מה שקשור בו. הסרט גם מחמיא לו במקומות מסוימים, אתה רואה איך הוא הופך לאיש עסקים ממולח שלקח המון סיכונים. זה מסביר איך הוא הפך למי שהוא, אדם שרבים לא מסכימים עם אופן ההתנהלות שלו כבן אדם. את הסרט הזה ניסו להרים שמונה שנים ויצא שהמומנטום הגיע בשנה הזאת, שנת בחירות. זה לא היה מכוון מההתחלה אבל זה יצא מדויק. כי זה הזמן לדבר על הנושא. זה לא סרט פוליטי, אין בו אג'נדה משמעותית. הוא מדבר על אמריקאיות ופטריוטיות, אבל זה סיפור על מערכת יחסים בין שני אנשים".
לדעתך מצבן של ישראל והמלחמה היו נראים אחרת אם הוא היה עכשיו נשיא?
"לא, יש לנו ראש ממשלה שמוביל את המדינה בדרך משלו ומתחשב בקולות חיצוניים, לטוב ולרע. אני לא חושבת שיש אף אדם בעולם שיכול להשפיע עליו ולשנות את דעתו".
כשמדברים על הצבא שלנו זה מוציא אותי מדעתי
ברודה, בת העיר נס ציונה, הגיעה ללוס אנג'לס לפני 17 שנים מטעם הסוכנות היהודית, עבדה כמדריכת ריקוד, נשארה באמריקה ללמוד משחק ולבסוף החלה לעבוד בתור מלהקת ומפיקה עד שהקימה חברה משלה. רזומה ההפקות המכובד שלה כולל את העיבוד האמריקאי ל"הגננת" הישראלי של נדב לפיד עם מגי ג'ילנהול, "מלחמה פרטית" שסידר לרוזמונד פייק מועמדות לפרס גלובוס הזהב, "תתקשרי לג'יין" עם אליזבת' בנקס וסיגורני וויבר והדרמות הביוגרפיות "לנסקי" בכיכובם של הארווי קייטל ואלון אבוטבול ו"טסלה" עם אית'ן הוק, שזכה בפרס מיוחד בפסטיבל סאנדנס. בשנה החולפת הייתה לברודה נוכחות ערה בעונת הטקסים הודות לסרט מדובר שהפיקה, "הצצה ליחסים" עם נטלי פורטמן וג'וליאן מור, שהיה מועמד לאוסקר בקטגוריית התסריט המקורי ולארבעה פרסי גלובוס הזהב, כולל הסרט הקומי הטוב ביותר.
"השנה היה חשוב להיות בקאן בתור ישראלית", היא מספרת, "לבשתי שמלה של מעצבת ישראלית בשם ורד וקנין, ענדתי שרשרת כסף של מטה משפחות החטופים ואת הסיכה. הסתובבתי עם מפיקים יהודים והבאתי לכולם סיכות ואף אחד לא פחד לענוד אותן. שמחתי לראות שהגיעה לקאן ניצולת נובה עם השמלה של תמונות החטופים. חשוב שנהיה שם כדי ליצור מודעות, לתמוך ולהרים את המורל. כי יש הרגשה שרוצים לגרום לנו לפחד, אבל דווקא המצב גורם לנו לגאווה ביהדות ובישראליות שלנו יותר. חששתי כשדיברתי בפאנלים בקאן, אני תמיד מציגה את עצמי כישראלית, אבל לא היו תקריות מדאיגות".
כמה באמת המלחמה נמצאת על סדר היום בהוליווד?
"יש לי פגישות שבהן הנושא עולה, שואלים אותי על המשפחה והמצב בארץ, אומרים שהם מצטערים ולא מצליחים להבין מה עובר עלינו. אני מקבלת תגובות באינסטגרם כי אני מאוד פעילה ומפרסמת הרבה. להגיד לך אם יש מישהו שלא עובד איתי בגלל שאני ישראלית? לא אמרו לי בפנים. הייתי בברלין, לונדון וניו יורק, ערים לוהטות בהפגנות נגד ישראל, ואנשים כותבים לי גם דברים לא נעימים. יש סיכון שפתאום משקיעים לא ירצו לעבוד יחד על פרויקט שלך כי הדעות שלך לא דומות לשלהם, אבל אין לנו יותר את הפריבילגיה לא לדבר או לא להיות פוליטיים. גם אנשים שלא תופסים צד פוליטי צריכים למצוא את מקומם ולדבר על ישראל ועל הזכות שלנו להיות קיימים כי אנחנו הולכים לאיבוד, לא שומעים את הקולות שלנו מספיק. אני לא יכולה לומר לאף אחד מה לעשות או לסכן את הקריירה שלו".
עובר בראש החשש איך זה ישפיע מבחינה מקצועית?
"אותי זה לרגע לא עוצר. ראיתי ישראלים שהיו מפרסמים ברשתות ועם הזמן הורידו הילוך. אני לא יכולה לשפוט, זאת פרנסה של אנשים. מבחינתי, מי שלא ירצה לעבוד איתי, אני לא צריכה לעבוד איתו. יש לי חברים שהולכים לאיבוד, מאפרת שעבדתי איתה פרסמה דברים קשים והבנתי שאי אפשר להעסיק אותה יותר. כשמדברים על הצבא שלנו וכמה הוא 'לא הומני' זה מוציא אותי מדעתי, כמי ששירתה בעצמה ויש לי אחים וחברים שמשרתים. מחובתנו לתמוך בקהילה שלנו ולחזק אותה. אני מנסה לייצר יותר שיח של תקווה, מה הצעד הבא בקשר לחטופים וגם על מה שקורה בצד השני. אחרי הכל היה לי ארגון במשך שש שנים שקירב בין יוצרות קולנוע ישראליות וערביות שלא שרד את 7 באוקטובר. הקהילה שהקמנו התערערה. הרבה מהערביות קיבלו איומים בגלל שהן חוברות לישראליות. הורדנו את האתר. הקולות השפויים מושתקים משני הצדדים".
בפעם הקודמת נפגשנו על השטיח האדום של טקס גלובוס הזהב, היית בין הבודדים שענדו סיכות.
"וכמה דקות אחרי ששוחחנו שם נתקלתי באליזבת' בנקס, שאיתה עבדתי בזמנו על הסרט 'תתקשרי לג'יין', והיא אמרה לי 'תודה שאת עונדת את הסיכה'. היא ובעלה שניהם יהודים, ועניתי לה מיד שיש לי סיכה נוספת עבורה ואז בעלה התערב בשיחה ואמר, 'תודה אבל לא היום'. אני בטוחה שיש הרבה רחשים מסביב מצד מנהלים ואנשי יחסי ציבור, מה מומלץ לעשות ומה לא. אפילו בסביבתה של נטלי פורטמן שהייתה שם".
אני ניגשתי לנטלי והיא רק אמרה "שלום" בעברית. כשהיא קלטה שאני עונד סיכה היא ברחה ממני.
"לא ניהלתי איתה שיחה על המצב. כשהייתי על הסט של 'הצצה ליחסים' דיברנו קצת בעברית והיא הייתה נחמדה. אבל לא היו בינינו שיחות יוצאות דופן בגלל ששתינו ישראליות. זכותו של כל אדם להביע את קולו בדרך שהוא חושב לנכון, ואני חושבת שהיא קיבלה פידבקים מאוד שליליים בארץ כשהיא יצאה נגד הממשלה. לפעמים עדיף לשתוק, מה שהבמאי ג'ונתן גלייזר עשה בנאום שלו באוסקר רק הוסיף שמן למדורה. לדעתי מי שמקבל במה צריך לדבר על פתרונות ואיך להתאחד כבני אדם. לעשות יותר פילוג זה עוול לכולם. יש ממילא המון תעמולה שקרית וסילוף עובדות, מורים למשחק שלמדתי אצלם מפרסמים שקרים והם לא יודעים אחרת. הם לא יודעים על חיילים הרוגים או תושבים שפונו. המלחמה מערערת מערכות יחסים שבנית לאורך עשרות שנים, יש לי חברים פלסטינים עם בני משפחה בעזה ובשטחים, אני מבינה מה הם עוברים, הם קול שפוי ולא מאלו שמבטלים את קיומה של מדינת ישראל. הם דווקא תמיד פתוחים לשיחות על אלטרנטיבות ודו-קיום. בסופו של דבר שני הצדדים נהרגים וסובלים".
מי הפתיע אותך לטובה בהקשר ההסברתי?
"גל גדות עושה עבודה טובה עם ההסברה שלה. הקישור בעמוד הפרופיל שלה באינסטגרם עד היום הוא לעמותה של משפחות החטופים. יש לה 108 מיליון עוקבים, הרבה יותר ממה שמפגינים שצורחים ברחוב על אנשים יכולים לעשות. ויש לה המון מה לאבד. הרי כשיצא 'וונדר וומן' היו מדינות ערביות שהחרימו את הסרט בגללה. אני שמחה שהיא כן מפרסמת וכל פוסט שלה חשוב. גם נועה תשבי, שמוציאה סרטונים עם עובדות וסטטיסטיקות שנותנות כלים איך לדבר על נושא כל כך מסובך ובאנגלית. הלוואי שהמדינה הייתה כזו מאורגנת עם ההסברה. בסופו של דבר מבחינתי הנקמה הכי טובה היא ההצלחה שלנו, להחזיר שפיות, להמשיך ולייצר סרטים טובים ולייצג את ישראל".
אנשים מאוד רוויים מכל הסיפורים בארץ
במישור המקצועי ברודה עסוקה מאי פעם, כשבקנה יש לה 14 פרויקטים בשלבי הפקה שונים. לאחרונה יצא סרט נוסף שהפיקה, "הטיפול האחרון של פרויד", בכיכובו של זוכה האוסקר אנתוני הופקינס, המגלם את אבי הפסיכואנליזה היהודי-אוסטרי זיגמונד פרויד. עלילת הסרט, עיבוד למחזה בריטי מ-2009, מגוללת מפגש מוחות קולח המתקיים ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה בביתו של פרויד בינו לבין הפילוסוף והסופר האירי ק.ס. לואיס (שאותו מגלם מת'יו גוד, "הכתר"), מי שנודע לימים כמחבר סדרת ספרי "דברי ימי נרניה".
"זה סרט אינטלקטואלי שאני מאוד גאה בו ושמדבר בעיקר על אלוהים", מספרת ברודה, "דינמיקה בין שני אנשים שונים שמעבירים זמן רב יחד ומעלים סוגיות עמוקות בשיחה ביניהם, רוב הסרט זה רק הם על המסך".
איך זה מרגיש לעבוד עם אנתוני הופקינס?
"היה מרגש להיות על הסט עם שחקן כה אגדי, 'שתיקת הכבשים', וואו. זה מצחיק, תמיד מחפשים ריכולים אבל דווקא השחקנים המבוגרים הם מאוד נוכחים, מכבדים ומחויבים לעבודה. כמו שעבדתי עם רוברט דה נירו, מאותו דור, אלה שחקנים שתמיד נשארים עם כולם על הסט, לא בורחים לקרוון שלהם כדי לא לשבת ולאכול עם אנשי הצוות. ורואים את זה בהופעת המשחק שלו, הוא כובש. העלילה מתרחשת בכמה מדינות אבל צילמנו הכל בדבלין, אפילו אמא שלי באה מהארץ לבקר על הסט".
מתי תצלמי משהו בישראל?
"האמת שאני מנסה עכשיו לעזור באיזה פרויקט בעקבות 7 באוקטובר, אבל אנשים מאוד רוויים מכל הסיפורים בארץ ובעולם מפחדים לגעת בזה. אפל עצרה את הסדרה 'טהרן', נטפליקס הקפיאו תוכנית על ישראליות פה. בסופו של דבר אתה רוצה לצלם משהו שתוכל להפיץ. ואני מפיקה כמה דברים לטלוויזיה, אבל כאמור - כל המצב של ההפצה מאוד מאתגר. ואני מאוד ספציפית בפרויקטים שאני לוקחת על עצמי. אני מחפשת תשוקה ביוצרים ושחקנים שמרגשים אותי, סיפורים בעלי השפעה שמביאים זוויות לא מוכרות. אין ספר חוקים. ואני מאוד מאמינה בחלומות".
מה הוליווד מחפשת כרגע?
"זאת לגמרי תעשייה של טרנדים, אבל צריך לקרות שינוי כי יש עודף של תוכן וסרטים שלא צריכים להיעשות. מאז עידן האייפון כל אחד מצלם וכאילו מייצר תוכן מתחרה, ונוצר עודף בשוק. קשה למצוא את הסרטים הבאמת טובים. אנחנו צריכים להיות יותר בררנים בצריכה שלנו, גם עבורי כמפיקה. לכן המשקיעים מפחדים להשקיע וחושבים פעמיים. כולם רוצים עכשיו סרטי אימה עם תחכום או קומדיות רומנטיות כמו בניינטיז, אבל ההיצע הקיים בתסריטים שמסתובבים בעיר לא מספיק טוב. אלו לא סרטים שחוזרים וצופים בהם כל פעם מחדש. וכמובן שכולם רוצים את ה'ברבי' הבא, אירוע קולנועי שיביא את הקהל בהמוניו לאולמות. העניין הוא שאם זה היה פשוט, כולם היו עושים סרטים כאלו. כי מי לא אוהב לעשות כסף?".