אוקיי חבר'ה, סוגרים את האינטרנט. היה כיף, לא אכחיש, אבל הכיף נגמר כשגילינו שמדשאות הענק של יקומי הטאמבלר מנוטרות, וכל סלטה שאנחנו עושים מתויקת בניילונית עם השם שלנו. כן, הממשל האמריקני עוקב אחרינו, וערבות המרשתת פתאום הרבה פחות פראיות, עכשיו שאנחנו יודעים שהכל רק חלק מהמק"ט שיושב לאובמה בסלון. החדשות הטובות: מסתבר שאפשר לגלות מי מסתכל לך על הפרופיל אחרי הכל! החדשות הרעות: כנראה שכדי להגיע למידע הזה נצטרך להשתלשל למשרדי ה-NSA על רתמה, ואני, לפחות, הרבה פחות גמישה מטום קרוז. אז לפני שסוגרים את הבסטה ומורידים את כל רשומות המסנג'ר באסלה, הנה כמה דברים שנתגעגע אליהם ביום שהפיד ימות:
חתולים
חשבנו שזה כבר לא יקרה, אבל מסתבר שליצורים הפרוותיים האלה אולי יש 9 נשמות, אבל רק 15 דקות תהילה. כשננטוש את הרשת, יוטיוב ישרוץ בחתולים מוזנחים שמשוטטים בלי מעש. אחרי שרוב החתולים יחתמו אצל יריב נתי וילמדו את הפועל "למנף" על הטיותיו, בסופו של דבר יפסיקו להגיע ההזמנות להשקות. גראמפי קאט תישאר בודדה בטירת שדרות הסנסט שלה חמושה במחוך, ותארוב לתסריטאים צעירים כשהיא חולמת על סרט בו תשחק את הספינקס, עד שברגע של חסד תלוהק להנחות תכנית בוקר לצד הילה נחשון. תשאירו להם קערות עם קליקים, קר שם בחוץ.
רץ ברשת
עם סוף העידן הדיגיטלי, לא רק כוכבי הרשת יישארו מיותמים אלא גם אלה שרוכבים על גבה. או יותר נכון, רודפים אחריה, הרחק מאחור, כשהם עוצרים כל כמה רגעים כדי להסדיר את הנשימה. כבר מזמן שהתקשורת הממוסדת כולה פועלת על אדי הדלק של סטטוסים מצייצים, מדווחת כל 4 ימים על "סערה בפייסבוק!" או מביאה מומחה לענייני מם. בהחלט יהיה נחמד לראות מה יקרה לעם שלם של עורכים ברגע שפריבילגיית ה"רץ ברשת" תעלם לה, אבל עדיין, נתגעגע לשמוע את הר' המתגלגלת של ירון לונדון כשהוא דן בפלאי "המרשתת", לראות את עודד בן עמי מסמיק מול שימפנזה וצפרדע ברגע אינטימי, או לצפות בגיא לרר רוכב על שואב אבק.
טוויטר של סלבס
אין ספק שהאינטרנט גילה לנו הרבה יותר מדי על הכוכבים שלנו. לא משנה כמה מומחי רשת חברתית הם יעסיקו, תמיד יגיע הרגע שבו קניה ווסט ייקח את האייפון בידיים ויפצח באגו-טריפ גדול יותר משל גילי מיילי במדי תכלת. בין אם מדובר בריהאנה בפרצי אקסהבציוניזם בלתי נשלטים, בראסל קרואו מפטפט על עורלות, או באמנדה ביינס שמנסה לשכנע צהובונים לפרסם דווקא תמונות מחמיאות שלה, טוויטר סיפק לנו הצצה נדירה לחור השחור שבנפשות המושחתות האלה ב-140 תווים. לוותר על זה יהיה קצת כמו לחתוך לעצמנו יד.
לינצ'טרנט
להתלבש על שעיר לעזאזל זה מנהג די דוחה, ותמיד נוכל לחזור לתקופת הלפידים והקלשונים, אבל משהו בעדריות של הרשת החברתית יחסר לכולנו. כוחם של החנונים הוא במספרים, וכשאין מחשב שיאגד אותנו, בועז טופרובסקי עוד יוכל לשרבב שפתיים באין מפריע מכאן ועד הונלולו.
תעסוקה
הסמארטפונים אולי גורמים לנו ללכת ברחוב ולהיתקע בעצים, אבל אין כמו שריון ההגנה שהם מספקים לנו כשאנחנו מחכים לחברים בבית קפה, או מנסים להתחמק ממכר לשעבר. בלי האינסטגרם וחבריו נאלץ לחזור לימים של משחקי סנייק, או במקרה של משתמשי מוטורולה חסרי מזל כמוני, בהייה בספר הכתובות. אינטרנט, אל תשליכני!
לא נתגעגע:
פרסומות ביוטיוב
את הצורך להבריק כל פעם מחדש בימי הולדת בפייסבוק.
פופ אפים ש"מזהירים" שבאתר שלהם אנו עלולים להיתקל בבחורות שאנחנו מכירים בעירום!