אז מה אוכל את ביטר (חחח)? כרגע, אין לדעת. עם זאת, זה לא ממש משנה, כיוון שנראה שכל רגע נתון הוא רק קנבס ריק שעליו נוטה הזמר הנוגה לשפוך את רגשותיו המתפרצים לכל עבר. גם סקירה שטחית ביותר (הדרך היחדה שאני מכירה!) של סרטיו מעלה מסקנה ברורה: אבי ביטר הוא איש של רגשות.
אם היה לכם ספק, שתי הפסקאות הקודמות הובילו אתכם לפי השאול, כלומר: לסקירה רדודה של כמה רגעים ביצירתו הפילמאית של ביטר. לפני שאתחיל, וידוי: כמו רבים, גם אני משוכנעת שאהבתי את הסרטים של ביטר לפני כולם. את עותק הוי-אייץ'-אס של הסרט "חבר ואח" קיבלתי מחבר ליום הולדתי לפני כ-12 שנה והשאר היסטוריה. לכן חשתי צורך להתייעץ עמו לפני שניגשתי למשימה. "תחלקי את זה לתקופות. מהאשפתות ועד למתי שאיתי שגב התחיל לנצל אותו", הוא אמר. יוצאים לדרך.
חבר ואח
תקציר הסרט כפי שהוא מופיע באתר "הפקות המזרח" הוא גם תקציר כל שאר סרטיו האחרים של ביטר. אפשר לומר שמדובר בנוסחה מנצחת (הגדרת המלה "ניצחון" נתונה לדיון):
"אבי מאוהב בבחורה בשם שרית, חברו הטוב של אבי יוצא בסתר עם שרית חברתו של אבי. כאשר אבי מגלה את הקשר ביניהם הוא נפגע, עוזב את שרית ופוגש אמרגן שהופך אותו לזמר מפורסם. לימים אבי פוגש את שרית כנערת ליווי שהתדרדרה לאחר שחברו של אבי נטש אותה. אבי עדיין מאוהב בשרית ומנסה להחזיר את הקשר אך גורם שלישי מפריע לקשר בניהם".
מלבד העלילה, ביטר הניח בסרט זה את היסודות המנחים ליצירתו בשנים הבאות:
1. האשכנזים הם רעים
2. הטובים סובלים
3. העשיריםהם רעים
4. צפוניות אשכנזיות ועשירות ישאירו אותך עם לב שבור וביצים כחולות
"אתה יש לך אמא, אבא, אוטו, כסף", אומר ביטר לחברו שיבגוד בו במהלך הסרט, "אני מה יש לי, סבתא מסכנה ובית בשכונת עוני". למרבה המזל, את הזבל שהחיים זורקים עליו מתעל ביטר לכדי הבעת הסבל הכי האופראית שנראתה על המסך הישראלי. יש גם שירים. עצובים.
קורבן האהבה
אבי מתאהב באשכנזיה צפונית אך גורם שלישי (אשכנזי) מפריע לקשר ביניהם. בגלל שהוא בחור רגשן ואימפולסיבי, וגם קצת בגלל הממסד, אבי נכנס לכלא. חברו הטוב ביותר (ירמי קדושי המופלא) נותר להתמודד לבדו עם החיים הקשים בשכונה. שלא במתכוון, הגבולות בסרט בין אשכנזים ומזרחים מיטשטשים, בין היתר מכיוון שאת כל האשכנזים מגלמים מזרחים. קשה לקבוע אם יש לקשור את תפיסתו המשונה של ביטר את המושג "צפוניות (עם שורוק)" במחסור בתקציב או דווקא במחסור בכושר הבחנה. מה שבטוח, בתום הנאמבר של אניטה פלאלי ב"דיסקו" כבר לא יהיה לכם אכפת.
בכבוד שלי
ביטר מתחיל לחשוב בגדול. לאחר שהוא מתאהב בבחורה שמסבכת את העניינים בגלל שהיא צפונית וגורם שלישי מפריע לקשר ביניהם, הוא מתייאש ונוסע לאמריקה. למרבה הפלא, באמריקה יש שלטים בעברית והיא נמצאת למרגלות גני הבאהיים. כמו בחלומות, אבי חוזר ארצה כשהוא מפורסם ומראה לכולם מאיפה משתין הדג. את הכבוד האבוד שלו הוא מציל באופן סופי בסצינת השיא של הסרט: משחק פוקר קשוח עם חפיסת קלפים שככל הנראה כוללת יותר משבעה אסים. על אריזת הדי-וי-די של הסרט מוסבר: "הסרט 'בכבוד שלי בא להוות מוסר השכל לכל רודפי הבצע שערך הכבוד ועניין המזל, הוא רק עניין של זמן!". אכן.
חבר ואח 2
פסגת היצירה של ביטר. באתי לזלזל ועף לי התוחעס. האם ייתכן שביטר נטל פיוטה במדבר לפני שהוא ביים את הסרט הזה, וגילה שהספיריט אנימל שלו הוא שאול "הנמוך" אליאס? כמו כן, מישהו צפה בדייויד לינץ'! הפעם ויתר ביטר על רגעים אופראיים לטובת רגעים קטנים, שלאט לאט רוקמים בד עשיר וסוריאליסטי. היפה מבניהם: אבי מבקר את אליאס בבית החולים ומאכיל אותו ב"גמדים". ללא ספק, ביטר התבגר.