-
-
כשמעלעלים, קשה להאמין שהסופר עתיד להתאבד
"דיוקן עצמי" דחוס ויבש, אבל מפעיל את הנפש
-
ג'ורדן פיטרסון כמעט מת - וחזר אותו אדם בדיוק
הגורו של הגברים עדיין רוצה שיתנו לו להתגזען
-
למאיה ערד חשוב שתדעו שהיא חכמה יותר מכם
"קנאת סופרות": ספר מורכב, רגיש וכן, די שחצני
-
תודה רבה, אבל זה לא מה שרצינו לשמוע מריטה
הספר הראשון של הזמרת לקהל בוגר הוא בלגן חביב
-
כל כותב, לא משנה מי, צריך לקרוא את "נשמות"
ספרו של רועי חן מבריק בלי להזניח את הרגש
-
אין אמא (או בת) שלא תזהה את עצמה בסיפור הזה
"איך לאהוב את בתך": ספר מתעתע, אך יפה ורגיש
-
יש רגעים שהספר של גליה עוז פשוט מזעזע
ובכל זאת, "דבר שמתחפש לאהבה" היה יכול יותר
-
"מנהרות" לא רק יפה - הוא גם קורע מצחוק
הספר החדש ימיר אתכם סופית לאוהבי קומיקס
-
חוץ מסצנת השפלה ביזארית, אין פה ממה להתרגש
הספרים של אדוארד סנט אובין פוצעים ולא מנחמים
-
החדש של פרנטה הוא לא החברה הגאונה. אז מה
"חיי השקר של המבוגרים" עומד יפה ברף הציפיות
-
איך נפרדים כמו שצריך מאגדה ישראלית? ממש ככה
יעל טבת נפרדת מאביה, שבתי, בספר חכם ומרגש
-
"משחקי הרעב" החדש לא מתקרב לטרילוגיה המקורית
"בלדה לנחשים וציפורי שיר": ספר קריא אך מפוזר
-
יש ב"מה ששייך לך" סצנות שלא יצאו לכם מהראש
חכם ופיוטי: הספר החדש הוא לא פחות מחבית נפץ
-
"החיה בבטן" מלא בסטיות בדיוק כמו שציפינו
ערן צור כתב ספר מהנה, רכילותי ולגמרי מחרמן
-
ההמשך ל"סיפורה של שפחה" טוב כמו המקור, ויותר
"העדויות": ספר חכם ומורכב שקשה להפסיק לקרוא
-
לא תצליחו להניח את הספר הזה מהידיים שלכם
"הנוסעת האחרונה" של טל ניצן הוא מותחן מצוין
