הידיעה על מערכת היחסים החדשה של הכוכב הקודם לאירוויזיון, נדב גדג', הכתה אותי בחוסר תדהמה מוחלט. "מי זה נדב גדג' ולמה זה אמור לעניין אותי?" שאלתי ברוגז. הסבירו לי שהיא מבוגרת ממנו באחת עשרה שנים ומשכתי בכתפי. מערכת היחסים הקודמת שלי הייתה עם אישה שגדולה ממני בשלוש שנים, אז אני לא מבין את הדרמה הגדולה (גם אם עשר שנים זה הפרש משמעותי בהרבה). "אתה לא מבין, הוא ילד בן 19, עוד בצבא, ועכשיו הוא יוצא עם בחורה בת 30. מה יש לה לחפש עם ילד בן 19?". פה עצרתי לרגע. מעבר לכל הדיבורים הנאורים, לאינספור הדוגמאות על גברים מבוגרים שיוצאים עם נשים בתחילת שנות העשרים לחייהן (היי לכם יהודה ושלומית), משהו בידיעה שהוא גבר בן 19 הכניס ספק בלבי. אני רוצה להיות נאור ומתקדם, באמת. אני לא רוצה לשפוט. אבל בינינו, בואו נהיה כנים, יש דבר יותר נוראי מגבר סטרייט בן 19?
בתור מי שהיה פעם חבר בקבוצה הדמוגרפית האמורה, אני מרשה לעצמי לקבוע שמדובר בשילוב גיל-מגדר-נטייה מינית הכי גרוע שאפשר למצוא. גברים בגיל הזה הם טיפשים ורועשים, מתקבצים בחבורות ומפגינים האון שלהם בכל צורה שאפשר להעלות על הדעת. הם תמיד מזכירים לי את הענק הירוק באמצע המהפך מברוס באנר הצנום למפלצת הענקית. הכול אצלם צומח, רועד, מתפקע מעודף אנרגיה והורמונים בגוף שעוד לא יכול להכיל את הסערה. שלב המעבר מנערות לגבריות גורם להקצנה של כל תכונה שנתפסת כ"גברית", הם קשוחים יותר, שריריים יותר, טווסיים יותר. הם מעלים מופע בלתי פוסק של גבריות קריקטורית, שנעצר רק כשגלי המודעות העצמית והמבוכה של גיל הנעורים שוטפים אותם לרגע קצר, עד שהחבר'ה ממשיכים בצחוקים והנער הצנום שב במהרה לדמותו המנופחת.
גם יאיר נתניהו, שקטן מבת זוגו החדשה בכשש שנים, וכבר הגיע לגיל 26 המופלג, הולם באופן מושלם את התיאור לעיל. אני לא מכיר את יאיר עצמו, אבל אני בהחלט מכיר חבורות של בנים שהולכות ב-2 לפנות בוקר לבנדיקט להציק למלצריות. לא ניכנס לערכן החדשותי או האתי של ההקלטות המפורסמות, אבל כל מי ששמע אותם יכול להעיד שלא מדובר בחבורת גברים בוגרים ומנוסים אלא בילדי עשירים חסרי מושג. זה לא יכול לשמש ככתב הגנה על הדברים שנאמרו, אבל ברור שמדובר בחבורת נערים מביכה למדי, ולא בגברים מרשימים ו'ראויים לשידוך'.
אז מה הסלידה הגורפת שלי לגברים צעירים אומרת על הזוגיות הטרייה של נדב גדג' ועל העשור וקצת שמפריד בינו לבין בת זוגו? שום דבר למעשה. אפשר אולי לתהות על מה בדיוק יש להם לדבר, איזה נושאי שיחה משותפים ימצאו שני אנשים עם הבדל כה גדול בניסיון ובבגרות. ברור כמובן שאין לנו מושג עד כמה גדג' בעצמו בוגר יותר או פחות, אנחנו לא מכירים אותו או את חברתו. אבל גם אם היינו מניחים שהוא ילדותי וטמבלול כמו מרבית בני גילו, השאלה החשובה היא מדוע אנחנו מניחים שהם צריכים בכלל לדבר. למה נדב גדג', בחור נאה לכל הדעות, לא יכול להיות פשוט יפה ולשתוק?
כמובן שתקשורת וחיבור רגשי ומנטלי חשובים בזוגיות, ואין בכוונתי לשפוט את מידת האינטליגנציה והבגרות של גדג' עצמו. הנקודה היא שבמקרים בהם הגבר הוא המבוגר והמנוסה, והאישה היא נערה שרק עכשיו נכנסת לחיים הבוגרים, המבקרים אולי ידברו על ניצול ביחסים, אבל אף אחד לא ישאל 'על מה יש להם לדבר?'. אם איש עסקים או כוכב מצליח נכנס לזוגיות עם דוגמנית צעירה, אף אחד לא יניח שזה מעיד על חוסר בגרות, איש לא יגיד שהוא הולך עם ילדות בגלל שהוא בעצמו ילד קטן. אף אחד לא ידאג לנושאי השיחה המשותפים של הגבר המבוגר והאישה הצעירה, כי אולי לא נעים להגיד את זה, אבל כולם מניחים שהיופי שלה לבדו יספיק לו, שהוא בעיקר מדבר והיא בעיקר מקשיבה, או בקיצור, כולם חושבים שהיא תהיה יפה ותשתוק.
אחרי דמי מור ואשטון קוצ'ר (מדונה וגאי ריצ'י, מריה קארי וניק קאנון וכו') כבר שנים שאנחנו מקבלים במידה רבה של פתיחות זוגות עם פערי גילים לטובת הנשים. כל אייטם על זוג כזה גורר כמה תגובות מצקצקות, אבל רוב הטוקבקים נוטים לכיוון 'איש באמונתו יחיה', תומכים בבחירה החופשית של הזוג, ועונים בתקיפות לכל הקנאים וצרי העין. אבל עם כל הפרגון, חייבים להודות שאנחנו קצת סקרנים. נשים, כך הקפידו ללמד אותנו תמיד, מתאהבות דרך הראש. אישה לא יכולה להימשך לגבר שהיא לא מעריכה, לא יכולה להתאהב בגבר שלא מעניין אותה אינטלקטואלית ורגשית. אישה צריכה מידה של התאמה עם בן זוגה, היא לא יכולה להחזיק צעצוע טיפש ויפה, היא צריכה מישהו שישלים אותה ביותר ממובן אחד, לא רק סמל סטטוס.
אני לא יודע אם יהודה יותר בוגר משלומית, מה קורה בין עדי עזרא לבר ובאופן כללי מה קורה בחדרי המיטות של אנשים שאיני מכיר. אבל עם כל הסייגים, אין מנוס אלא להודות שההבדל הזה בתפיסה עוד נותר. כשגבר מבוגר נמצא בזוגיות עם אישה צעירה, ההנחה היא שמדובר ביחסים לא שוויוניים, שהוא הדומיננטי והמוביל, ולכן פער הגילים לא מעורר שאלות. את האישה קשה לנו הרבה יותר לתפוס כמי ששולטת במערכת היחסים. התקדמנו בתפיסה שלנו עד רמה בה אנחנו מוכנים לקבל שוויון, אבל יותר מזה (שהאישה תהיה הדומיננטית במערכת יחסים, לשם שינוי), כבר פחות קל לנו לעכל. אז למה שאשה מבוגרת ומצליחה לא תמצא לה איזה יפה תואר שינעים את זמנה (שוב, אני לא מדבר ספציפית על גדג'). הגיע הזמן שנשים יכבשו עוד פסגה גברית הכרחית - להיות בזוגיות שטחית ולא מספקת עם מישהו שלא נמצא ברמה שלהן, ושאף אחד לא ירים על זה גבה.