התקפלו: הביקורת של הגרדיאן לסרט "יום אחד באוקטובר" (One day in October), אשר עוררה זעם של יהודים ופרו-ישראלים לאחר שנטען בה כי הדוקו "עושה דמוניזציה לעזתים", הוסרה הערב (חמישי) מהאתר של העיתון הבריטי.
הדוקו, בבימויו של הדוקומנטריסט דן ריד ("לעזוב את נוורלנד"), שודר השבוע בערוץ הטלוויזיה הבריטי Cannel 4 במלאת שנה לטבח 7 באוקטובר, והוא מביא את סיפורם של כמה מהניצולים של בוקר השבת השחורה, דרך עדויות ותיעודים ממצלמות האבטחה שקלטו את המחבלים בשטח קיבוץ בארי. כמו כן, מובאת עדותה של אמילי הנד בת ה-9, הילדה שנחטפה לשבי מביתה של חברתה והוחזקה בעזה 50 ימים.
המבקר של הגרדיאן, סטיוארט ג'פריז, כתב תחילה כי הריאיונות בסרט "קורעי לב" וכי הצילומים "מטרידים", ודירג אותו בארבעה כוכבים. בהמשך, הוסיף כי "אם אתם רוצים להבין למה ישראל עושה את מה שהיא עושה בעזה ובלבנון, הסרט הזה עשוי לעזור. הוא מדגים בבירור שצה"ל והמוסד נתפסו מנמנמים ב-7 באוקטובר אשתקד, כאשר אלה שהם נועדו להגן עליהם נטבחו".
ואולם, בשלב מסוים בביקורת, מגיעות כמה אמירות מקוממות: "אם אתם רוצים להבין מדוע חמאס רצח אזרחים, 'יום אחד באוקטובר' לא יעזור. הוא עושה עבודה טובה בעשיית דמוניזציה של עזתים, תחילה כרוצחי חמאס מלאי טסטוסטרון, אחר כך כבוזזים אזרחיים חסרי בושה, כשהם מרוקנים את הקיבוץ בעוד גופות מוטלות ברחוב, ואלו שבחיים הסתתרו מבועתים".
המבקר ציין כי למרות "הרוע הברור כל כך", בצפייה בסרט הוא נזכר בסרט "זולו" מ-2013, "עם המוני לוחמים אפריקאים חסרי שם, מול גיבורים בריטים שעמם עודדו אותנו להזדהות. נרטיבים של טלוויזיה וקולנוע פועלים לעתים קרובות כמכונות להפיכת האחר לזר בדרך זו. במקרה הגרוע ביותר, 'יום אחד באוקטובר', אם כי בלי משים, עוקב אחר אותו דפוס".
הערה נוספת שציין המבקר היא באשר למשפט שאמרה מרואיינת בשם עינת, אם לארבעה מהעוטף, שמחלון ביתה הביטה לעבר עזה - ובמקום בניינים ראתה רק עשן שחור. "אז הבנתי מה זו מלחמה", אמרה עינת בדוקו. "זה הרגיז אותי לרגע, אבל כשאני חושבת על מה שהם עשו לנו - התחושה הזו נעלמת". על כך, כתב המבקר: "הערה הרסנית, כאילו כל אמפתיה מהבהבת נמחקה במהירות".
רבים הזדעזעו מהביקורת, ומילאו את הרשת בתגובות נגד ג'פריז. "כשמבקר טלוויזיה שואל מדוע חמאס והעזתים שנכנסו לישראל כדי להרוג ולבזוז, נראים כמו הרעים בסרט תיעודי - זו בדיחה לא מצחיקה", כתבה העיתונאית היהודייה ניקול למפרט. גם הסופר והעיתונאי דיוויד קולייר, עורך הג'ואיש כרוניקל, כתב על הביקורת שהיא "מחליאה, אפילו בשביל הגרדיאן, מפיצי אנטישמיות במשך עשרות שנים. מעביר ביקורת על סרט הזוועות מקיבוץ בארי. הסמרטוט הזה לא יכול להיכשל מספיק מהר".