את השם שיינה היידי אתם אולי לא מכירים, אבל אין איש במדינה שלא יזהה את הפוני הורוד עמו פיזזה על במת האירוויזיון. שיינה עבדה כרקדנית עצמאית שנים רבות, אבל הפריצה הגדולה הגיעה כשהשתתפה בריאליטי "רק רוצים לרקוד". אחרי הפרסום הראשוני היא השתתפה במספר קליפים, ואף הופיעה עם שרית חדד, ואז הגיע הקליפ של "TOY", שהפך אותה מפרצוף קצת מוכר לאחת שצריך לעצור ברחוב.
אחרי הניצחון באירוויזיון, שיינה ממשיכה לשתף פעולה עם יוצרים שונים, והיום התפרסם הקליפ השנתי של אריסה לכבוד שבוע הגאווה (המסורת שהביאה לנו את "תל אביב" עם עומר אדם), בשיתוף הזמר מוטי טקה, ונחשו איזה פוני מככב שם? נכון, של שיינה.
בקליפ התזזיתי והמרים מככבת שיינה, עם הפוני הורוד, הבעות הפנים והשיק המיוחד שלה. דיברנו עם שיינה לשמוע על ההצלחה הפתאומית, על ההתמודדות עם הזכייה וכמובן על השיער המפורסם.
הי שיינה! נו, נרגעת קצת מההיי של הזכייה באירוויזיון?
"האמת היא שרק השבוע התחיל לרדת לי ההיי. זה היה... המשיך המשיך המשיך, והשבוע הרגשתי שאני חוזרת לשגרה, והכל בסדר".
השנה נראה שממש פרצת, לא רק בעולם המחול, הפכת כמעט לאייקון בקהל הרחב, ילדים מתים עליך. הרגשת את השינוי הזה?
"באמת הרגשתי שזאת הייתה מין שנה כזאת מיוחדת. הכל התחיל מהתכנית ואז התחילו לזהות אותי, התחילו להכיר אותי, הצעות עבודה התחילו לבוא יותר בקלות. ואז עשיתי מלא קליפים, ואז זה המשיך להיות בתודעה של הילדים, עשיתי דברים עם נועה קירל, סטפן וכל מיני כאלה. ואז הופעתי עם שרית חדד, ואז זה המשיך, הסתובבתי במקומות והתחילו לצעוק לי, 'הרקדנית של שרית'. עכשיו צועקים לי, 'היי, זאת הרקדנית של נטע'. אז זאת שנה כזאת מתפתחת".
ואת אוהבת את תשומת הלב ברחוב?
"כן, זה ממש נחמד. אני חושבת שרקדנים כמעט ולא חווים הכרה כזאת בציבור הרחב, רק על היותם רקדנים. ואני גאה בזה, שזה המקצוע שלי, ושזה מצליח למשוך תשומת לב".
מה עשית לפני התכנית?
"לפני התכנית הייתי רקדנית פרילנסית. כשהייתי צעירה יותר הייתי בלהקה בשם 'נדין אנימטו', שזה תיאטרון מחול, ושם ביססתי את רוב הידע שלי בתור רקדנית".
ובתור רקדנית פרילנסית, היה קשה למצוא עבודה?
"זה רקדן, בתכלס. אתה לא יודע מתי ואיך ומה יגיע. ובהחלט התכנית עשתה את שלה".
את אוהבת לעשות דברים יותר פופולריים? כמו שרית, הופעה בקליפים, איך את מרגישה עם הכיוון הזה שהקריירה שלך הולכת אליו?
"כן. אני חושבת שבמקצוע הזה כן צריך לבחור, עם מי אתה רוצה לעבוד ואיך, ומה מתאים לאופי שלך. אבל כל דבר שבחרתי עד היום היה חוויה מדהימה, ואני פוגשת אנשים וכל דבר גם פותח עוד דלתות, זה ממש מגניב לראות".
חייבים לדבר על השיער. אמרת פעם שאת כל הזמן מחליפה סגנונות, אבל עכשיו נראה שהתקבעת על הפוני הורוד, זה הפך לתו היכר.
"זה בדיוק זה. לפני התכנית ("רק רוצים לרקוד") הייתי כל הזמן משנה, מלא צבעים בשיער, ואחר כך רק עם כחול בשיער. מה שהיה לי בתכנית, שזה הפוני, זה התחיל בערך חצי שנה לפני התכנית, והייתי בטוחה שזה ישתנה, אבל איכשהו זה נהיה ממש סימן היכר, כולם מדברים על הפוני, מדברים על הצבע. גם הכחול היה כבר סימן היכר בזמנו, ואז זה היה בשבילי ממש ביג דיל לשנות לוורוד, כי כל הזמן אמרו לי 'זאת עם השיער הכחול'. וכשעברתי לוורוד, הבנתי שזה בכלל לא הצבע, זה התספורת והפוני שמושכים את תשומת הלב".
את אוהבת את העובדה שמכירים אותך גם בזכות השיער?
"אני אוהבת את זה, זה יצא לטובתי. אני חולה על השיער, זה לא התחיל מזה שרציתי שיזהו אותי. אבל עצם זה שזה מה שקרה, אז כנראה שזה מה שצריך להיות. אני אוהבת את זה ככה, זה יפה. הדבר היחיד שאני חושבת זה אולי לחזור לכחול, הוורוד קצת מרגיש לי מיוחס לאירוויזיון ולתקופה הזאת.
"זה באמת עניין של הבנה, גם כשיצאה תכנית הריאליטי, הייתה הבנה שמנסים לעשות משהו שישים את הריקוד בפרונט. ואנחנו בתור רקדנים רוצים את זה תמיד. יש הרבה רקדנים שלא מצליחים להתבסס רק מריקוד, אז עושים גם משחק או גם שרים. רקדנים זה עם נורא חזק, אנחנו עובדים נורא קשה, ואם פעם אין פוקוס רק על הרקדנים, וכשיש פוקוס כזה, אז זה נורא מגניב. לא רק אני, כל הרקדניות של נטע, כולם דיברו עלינו, וזה מהמם לראות. לכאורה בסך הכל רקדנו מאחורי זמרת, אבל הוספנו משהו לתמונה".
ועוצרים אותך ברחוב?
"כן, מלא...".
וזה עדיין כיף?
"כן, זה בקטע נורא מפרגן, זה נורא כיף שכולם אומרים כל הזמן 'כל הכבוד, אנחנו גאים בכן'. זה מרגיש כאילו באמת שירתנו מטרה נורא יפה".
ומה עם תכניות להמשך? רעיונות, חלומות?
"אני רק מקווה שהשנה שמגיעה תהיה כמו השנה הזאת, אם לא יותר. הייתה שנה כל כך מדהימה, רק שתמשיך".