"לוקה", הסרט החדש של דיסני-פיקסאר, יצא בסוף השבוע האחרון והצית מחדש סוגייה שהעסיקה את האינטרנט כבר מאז שיצאה תמונת הטיזר הראשונה ממנו עם תיאור קצר בדצמבר האחרון - האם זו גרסת האנימציה ל"קרא לי בשמך"?

כאמור, ההשוואות התחילו עוד לפני ששוחרר אפילו הטריילר לסרט. בדצמבר, פיקסאר שיחררו תמונה מהסרט יחד עם תיאור קצרצר, שמבהיר שמדובר ב"סיפור התבגרות של נער צעיר שחווה קיץ מלא בגלידה, פסטה ורכיבות על וספה בעיירה יפהפייה בריביירה האיטלקית. לוקה חולק את ההרפתקאות עם החבר הכי טוב החדש שלו, אבל הכיף מאוים על ידי סוד מוסתר היטב". התיאור הזה הספיק כדי שהקהל הבוגר של פיקסאר ישתולל עם השוואות, וטוויטר הוצף בהן, ובצדק, שכן העלילה נשמעת בדיוק כמו זו של "קרא לי בשמך", הסרט מ-2017 שהציג את טימותי שאלאמה בתור נער בן 17 בעיירה איטלקית שמגלה את המיניות שלו באדיבות ארמי האמר.

כשיצא הטריילר הראשון לסרט בפברואר, הוא רק אישר את ההשוואות האלה. את הדמיון בתפאורה אפשר אמנם להסביר בכך ששני הסרטים מתרחשים בעיירות איטלקיות, אבל הדמיון בין הדמויות עצמן בלתי ניתן להכחשה. לוקה נמוך יותר מחברו החדש אלברטו ושיערו כהה יותר, ממש כמו ההבדלים הפיזיים בין שאלאמה להאמר, ואפילו הבגדים שכל אחת מהדמויות לובשת בסרט האנימציה מזכירים באופן חשוד את אלה של אליו ואוליבר, הדמויות ב"קרא לי בשמך". וכמובן, העובדה שהסרט נקרא "לוקה", ממש כמו שמו הפרטי של במאי "קרא לי בשמך", רק הוסיפה לתיאוריה.

קרא לי בשמך, ביקורת​ סרט (צילום: יחסי ציבור)
טימותי שאלאמה וארמי האמר ב"קרא לי בשמך"|צילום: יחסי ציבור

מריסה מרטינלי מ-Slate כתבה לאחר הצפייה ב"לוקה": "אפילו מעבר לדמיון השטחי בין 'לוקה' לבין 'קרא לי בשמך', אין ספק ש'לוקה' מציע אלגוריה על זהות, תקופת מעבר, והאופן בו אנשים מפחדים מאחרים שאינם כמותם"

באפריל האחרון נשאל במאי הסרט, אנריקו קסרוסה, על הדמיון בין שני הסרטים, ומיד הכחיש שמדובר בסיפור אהבה. "רציתי לדבר על חברוּת לפני שבנות או בני זוג נכנסים לתמונה ומסבכים דברים", הוא אמר, והתעקש שהקשר בין שני הילדים בסרט אפלטוני לחלוטין. אבל גם אם זה נכון, זה ממש לא הפריע למבקרים לקרוא את עלילת הסרט כאלגוריה ליציאה מהארון, ממש כפי שעשו - ובצדק - עם "פרוזן". ב"לוקה", הסוד של לוקה ואלברטו הוא ששניהם מפלצות ים שלובשות צורה של בני אנוש בזמן שהם מהלכים על היבשה, ושניהם מסתירים את העובדה הזאת מתוך חשש שלא יקבלו אותם.

היסטוריה של התחמקות מקוויריות

בעוד לפני שיצא "לוקה" לאקרנים היה אפשר לטעון שהדמיון בין שני הסרטים הוא שטחי בלבד, מבקרים שצפו בסרט מתעקשים שגם אם בפיקסאר עדיין מפחדים להציג דמות קווירית באופן מפורש, אי אפשר להתחמק מהפרשנות הזאת. מריסה מרטינלי מ-Slate כתבה לאחר הצפייה, כתגובה להכחשה של הבמאי שמדובר בסיפור אהבה: "אוקיי, אבל הסרט הוא לא לפחות קצת גיי? אפילו מעבר לדמיון השטחי בינו לבין 'קרא לי בשמך', נראה שלכל הפחות, זה פתוח לפרשנות. אין ספק ש'לוקה' מציע אלגוריה על זהות, תקופת מעבר, והאופן בו אנשים מפחדים מאחרים שאינם כמותם".

היא ממשיכה לתאר את הקשר בין שני הבנים: "יש להם רגעים שבקלות אפשר לפרש כאהבת ילדות, למשל כשהם בוהים בכוכבים עם הזרועות אחד מסביב לשני, והזמן הסודי שלהם ביחד משחרר עבורם. הוא גם אסור. כשאמא של לוקה מגלה עליו, היא לא מבינה, והיא מפחדת עבורו. היא מאיימת לשלוח אותו רחוק יותר למצולות, הרחק מהיבשה, אבל גם הרחק מההשפעה של אלברטו". היא מציינת שהאלגוריה כמובן לא חייבת להיות על מיניות, וייתכן שצופים שונים יקראו אותה כאחת על "גזע, זהות מגדרית, סטטוס של מהגרים או סתם תחושה של חוסר שייכות", אבל באותה נשימה מזכירה את ההיסטוריה של דיסני ופיקסאר עם התחמקות מהצגה של דמויות כקוויריות, למרות שהקהל כולו סבור שהן אכן כאלה. במהלך השנים ספגו בדיסני ופיקסאר הרבה ביקורת על "קוויר קודינג" (הצגה של תכונות קוויריות בדמות שלא מוצגת מפורשות כלהטב"קית) ו"קוויר בייטינג" (פרקטיקה דומה, אבל כמהלך ציני למשוך קהל להטב"קי בלי לספק ייצוג מפורש שיוכלו להזדהות איתו).

קווין פאלון מהדיילי ביסט מסכם את המקבילות הקוויריות באופן הרבה יותר פשוט, כשהוא אומר שהמסע של אלברטו ולוקה מזכיר "גיי מזדקן שלוקח טווינק לגיי בר בפעם הראשונה ופותח עבורו עולם של אפשרויות", וממשיך עם ציטוט מהסרט: "'פעם ראשונה שלך?', אלברטו אומר ללוקה. 'תירגע, תנשום'. הבדיחה על גייז כותבת את עצמה".