ההבדלים בין ישראל לבין הדודה הצבעונית שלה, ארצות הברית, מודגמים בצורה המובהקת ביותר במילים שאסור או מותר לנו להגיד. וכמו כל תופעה אמריקאית, אפשר ורצוי לדבר על הפער הזה באמצעות בנות משפחת קרדשיאן.
בסוף השבוע נתפסה קלואי קרדשיאן בעברת משמעת רצינית. במהלך סטורי משותף לה ולאחותה, קורטני קרדשיאן, בו חלקו השתיים סודות כושר ואימון (האם נותרו עוד סודות כושר ואימון שטרם נחשפו עלי ידן? מרגיש שלא, אבל אמשיך לעקוב ג'אסט אין קייס), לעגה קלואי לקורטני כשהאחרונה התקשתה לחבר את הטלפון שלה לטלפון של אחותה. "אי אפשר", מחתה קורטני וקלואי השיבה: "כן, אפשר, חתיכת פאקינג מפגרת", ובהמשך השיחה שאלה גם "את פאקינג מפגרת?" פעם נוספת. והשפה הזאת עשויה להישמע לנו אגבית, אולי לא מאוד בוגרת אבל בהחלט לא משהו שקוראים בעקבותיו לחרם, אבל בארצות הברית יש לכך משמעות שונה.
"צפיתי בשידור ה'לייב' שלך באינסטגרם עד שאמרת את מילת ה-מ'", כתבה אחת העוקבות של קלואי בטוויטר, "כדאי לך לשים לב לבחירות המילים שלך כי יש לך עדת עוקבים ענקית, ואת לא יודעת את מי זה יעליב". הגולשת סיימה בעקיצה שהיא גם אזהרה שהיא גם משל תמים ובכלל לא אמצעי רטורי מושחז: "אם לטרו (בתה בת החצי השנה של קלואי - ע"י) היתה נכות, היית משתמש במילה אחרת". הגולשת, שציוצהּ צוטט ברוב הסיקורים של התקרית, לא היתה היחידה לציין את הצרימה של המילה "מפגרת", וקריאות הפוליטיקלי קורקט גרמו לקרדישאן לפרסם התנצלות עוד באותו יום. "איכס, אני שונאת את המילה הזאת!", כתבה, "למה אמרתי את זה? את צודקת במיליון אחוז, ולמען האמת אני מאוד מתנגדת לאנשים שמשתמשים במילה הזאת! אני אשתפר! מצטערת!".
שימו לב להוקעה ולהכאה על חטא. קלואי, שהרגישה מספיק בנוח להשתמש באותה R Word פעמיים באותו סשן, בכלל מזועזעת ממנה ושונאת אנשים שמשתמשים בה. הדחייה פה היא משולשת - קלואי יודעת שזו מילה אסורה, היא כועסת על עצמה שכשלה בלשונה ומגנה גם אחרים שעושים זאת. זה הכוח של המילה "Retarded", היא מצריכה העלמה והתעלמות, הדחקה, השמדה וגינוי.
שזה מעניין, כי בישראל זה לא תפס, נכון? לפני שנה וחצי, אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות את הצעת החוק של חבר הכנסת איציק שמולי לשינוי המונח "מפגר", בכל הטיותיו, בתקנונים ומסמכים רשמיים, ולהחיל במקומה את המונח הרפואי המדויק יותר "בעל מוגבלות שכלית התפתחותית". "לא יכול להיות שמילה אשר משמשת כמילה פוגענית תגדיר אוכלוסיה שלמה", אמרה אז חברת הכנסת מירב בן ארי, וח"כ שמולי אמר "בעולם שלנו, שפה יוצרת מציאות. 'מפגר' היא לשון פוגענית המבליטה בעיקר את חוסר היכולת של האדם", ובהודעה נפרדת חידד :"זו לא סמנטיקה".
מפגר בקטע טוב
אבל מעולם לא היינו חכמים יותר מאשר כאן ועכשיו, לא? זאת אומרת, רק שנה וחצי אחרי שהמילה "מפגר" הוצאה, באופן מילולי למדי, מחוץ לחוק אנחנו יכולים להגיד שהתיקון הזה לא באמת קרה. עם יד על הלב: כמה מכם הפסיקו לכנות אנשים, מצבים או חפצים "מפגרים" בעקבות החקיקה בכנסת? כמה מכם הפסיקו עם זה עוד קודם לכן?
יש הרבה מילים שהיום כבר קשה לנו לכתוב בפומבי. בפייסבוק אסרו, למשל, את השימוש במילה "כושי", וחסמו בבת אחת עשרות גולשים שהשתמשו במילה באופנים תמימים למדי. בהתאם, נפתחו הדיונים התקשורתיים על מקומה שלה המילה, ועל הכתיב החדש, "כ**י". אם נידרש לתמלל מישהו שנמצא בסערת רגשות, נצטרך כנראה להשתמש בלא מעט כוכביות - ז**ה, ח**, כ** - וצופי העונה הנוכחית של "האח הגדול" שמו לב גם להשמטת "פאקינג" ו"תחת" משורות התרגום של התוכנית. אבל אלה מילים שתמיד נמצאות בדיון. לטוב ולרע הן חלק מהשפה שלנו, ואנחנו עוד נושאים ונותנים על הלגיטימציה שלהן בתוך טקסטים מכובדים יותר כמו כתבה עיתונאית. זה לא המקרה של מילת ה-R המאיימת של קלואי, מאותה המשפחה של מילת ה-N ומילת ה-C (קיצורים לשתי מילים שלא תעבורנה שום צנזורה בארצות הברית) של מילים שהן הקרושיאטוס והאבדה קדברה של האמריקאים: פשוט אסור לומר אותן. די בהגייתן כדי להפוך למוקצה, ועצם האמירה שלהן אמורה לעורר איזו אי נוחות כמו שעוררה בקלואי.
וסליחה, אבל עם כל הרצון הטוב, "מפגר" עדיין אינה מביכה אותנו. ההפרדה שביקשו מאיתנו לעשות בכנסת היא הפרדה לוגית יפה וחשובה - תראו באילו נימוקים גבהי מצח השתמשו אז; "שפה יוצרת מציאות" – אבל נראה שהיא לא התעגנה מאז במציאות. כי ברור לנו שאדם בעל מוגבלות שכלית התפתחותית הוא, ובכן, אדם בעל מוגבלות שכלית התפתחותית, אבל רימינו את עצמנו באופן די גורף שהמילה "מפגר" כבר בכלל לא משמשת אותנו לזה. לא, מה פתאום, אנחנו אומרים "מפגר" על דברים מופרכים, על דברים שהטיפשיות שלהם מועצמת כל כך עד שברור לכולם שהם לא באמת מפגרים. תראו כמה אנחנו בסדר, הרי התחלנו להגיד "מפגר" גם על דברים חיוביים - איזה בית מפגר, מכונית מפגרת וכו'. מצאנו דרך לסנן ולקעקע את המילה הגסה הזו בשפה, ושם ניסיון חיצוני להחריג אותה לא צלח. עובדה: לא התחלנו לכתוב "מפ*ר".