למרות שהוא לא מכריז על כך בקול רם, שי אגסי כבר עובד על הפרוייקט הבא שלו. השבוע, כשפירוקה של חברת "בטר פלייס" הפך לעובדה מוגמרת ומנכ"ל החברה, דן כהן, הודה כי מדובר ב"אחד הרגעים הקשים בחייו" – ישב אגסי, מייסד החברה, במשרד הביתי שלו והיה שקוע בקידום פרוייקט חדש.
על פירוקה של "בטר פלייס" למד אגסי מהפייסבוק. ביום שישי האחרון הבחינה עוזרתו האישית לשעבר, דבי קיי, בסטטוס יוצא דופן שפורסם בפייסבוק על ידי אחד מחברי דירקטוריון החברה, ורמז על ההחלטה לפרק אותה. קיי, שכבר הפכה לחברה טובה של המנכ"ל לשעבר, הפנתה מיד את תשומת ליבו של אגסי, והוא החל להרים כמה טלפונים ולברר את העניין. כך נודע לאגסי שהבייבי שלו, החזון שאותו יצר ולו הקדיש את שש השנים האחרונות בחייו – קרס סופית.
בחצי השנה שחלפה מאז פוטר מתפקידו כמנכ"ל בטר פלייס, שומר אגסי על שתיקה רועמת. הוא ובני משפחתו ממשיכים לנסוע במכונית החשמלית, שאמורה הייתה לשנות את עתידנו וכנראה כבר לא תעשה זאת בקרוב, אך אגסי מביט קדימה, נחוש שלא לנבור בעבר. "בחודש-חודשיים הראשונים אחרי פיטוריו, שי בעיקר הסתגר בבית וחיכה שהרוחות יירגעו", מסבירה חברת משפחה המקורבת לאגסי, "הוא בחן אופציות, עיכל מה קרה, ובעיקר השתדל לא לצאת כדי שלא יצלמו אותו והעדיף לא לקרוא עיתונים. אבל הוא לא אדם שיישב בבית לאורך זמן, כך שדי מהר הוא כבר התחיל לחשוב על הדבר הבא. הוא אמנם לא מכריז עליו כרגע, אבל הוא כבר עובד עליו".
האם הוא שמע את הביקורת, ההשמצות והכעס שהופנו כלפיו בעקבות כשלון החברה? "הרוחות היום מתחלקות לשני סוגים", מוסיפה אותה מקורבת, "אלה שטוענים נגדו שהיה יהיר ויומרני ואלה שאומרים שנורא חבל ושזה ייכל להצליח. הוא מעדיף להסתכל על הסוג השני".
מיד בבוקר שלאחר פיטוריו קיבלה העוזרת האישית של אגסי טלפון ישיר מעידן עופר, הבעלים של החברה לישראל, מספרים מקורבים, ובו נשאלה מדוע חפציו של המנכ"ל עדיין לא פונו מחדרו. העזיבה נעשתה במהירות כה גדולה וברגשות כל כך צורמים, מסבירים עובדים ב"בטר פלייס", עד שלא התקיימה שום פרידה רשמית. על רקע הנסיבות, אגסי העדיף שלא לשאת נאומי תודה לדירקטוריון החברה במסיבת פרידה חייכנית והסתפק במחווה של העובדים, שתלו שלטי פרידה מחוץ לביתו בכפר שמריהו. הוא הסתפק בלצלם אותם ולפרסם בגאווה בעמוד הפייסבוק שלו.
למרות כל המשקעים, עד היום בחר אגסי שלא לצאת נגד מי שהדיחו אותו. "שי הוא אדם נורא טוב ואופטימי, אפילו טוב מדי לפעמים", מסכמת המקורבת, "הוא לא רוצה להגיד דברים רעים ולהכפיש, לא אוהב את משחקי הכוחות. הוא ניסה לגמור את זה כמה שיותר יפה והיה מאוד שמח ש'בטר פלייס' תמשיך לפעול בלעדיו, גם ברמה הרגשית וגם ברמה הכלכלית, כי יש לו אחוזים בחברה. צריך לזכור שהוא יוזם והוגה הרעיון. לא היה לו אינטרס להרוג את הסיכוי הקטן שהחברה תצליח גם בלעדיו. האם הוא נפגע? בוודאי. אבל כולם נפגעים, קמים וממשיכים הלאה".
"מבחינת שי – הסיפור של בטר פלייס נגמר, במובנים רבים, לפני חצי שנה", היא אומרת, "אז הוא קיבל את המכה החזקה באמת. ברור שעם סגירת החברה באופן רשמי הוא עובר ימים מאוד לא קלים. אתה רואה את הבייבי שלך נגמר וזה קשה מאוד, אבל קשה לומר שהוא מופתע. שי הוא הדמות שייצגה את המותג, וברגע שהטילו בו רפש, הרסו גם את המותג. אני חושבת שעד שאדם לא עובר את זה על בשרו, הוא לא יודע איך זה מרגיש כשהשם והתמונות שלך כל היום מופיעים בכלי התקשורת בצמוד למילה 'כישלון'".
"הוא מכר להם חלום, הם שרפו על זה כסף"
הדחתו של אגסי מ"בטר פלייס", מספרים מקורבים, התקבלה בהפתעה גמורה על ידי מי שנחשב כילד הפלא של ההייטק הישראלי. כבר בגיל ההתבגרות הוא סומן כנער מבריק – סיים לימודי תיכון בגיל 15 בבית הספר הבינלאומי "לינקולן" בבואנוס איירס, לשם עקר עם משפחתו בעקבות עבודתו של אביו, אלוף משנה (במיל') ראובן אגסי. בטרם מלאו לו 16, עזב את ארגנטינה וחזר לישראל ללימודי תואר ראשון במדעי המחשב בטכניון בחיפה. אלא ששנתיים מאוחר יותר, בהיותו בן 18, שלושה שבועות בלבד לפני שסיים את לימודיו והצטרף למסלול ישיר ללימודי דוקטורט – נקלע לתאונת אופנוע קשה. רכב מסחרי פגע בו, ריסק את רגלו ואישפז אותו בבית חולים למשך חודשים ארוכים.
התאונה הפכה לאירוע מכונן בחייו של אגסי. "הוא שכב חודשים ארוכים בבית חולים", סיפר אודי זיו, שותפו לחדר בטכניון בראיון לתוכנית "אנשים" לפני כשנתיים, "זה נדיר שמישהו מקבל כזה זמן לחשוב, ואני חושב שזה נתן לו ראייה שהכל באמת שביר, ואולי דרייב יותר גדול לעשות דברים משמעותיים".
בעקבות שתי ההצלחות המסחררות האלו, עבר אגסי להתגורר בעמק הסיליקון ביחד עם רעייתו נילי ושני הבנים יונתן ואדם, והשתלב בדירקטוריון חברת SAP כחבר הראשון שאינו גרמני. בשנת 2003, בהיותו בן 36 בלבד, הופיע ברשימת 20 האנשים המשפיעים ביותר על הכלכלה העולמית של המגזין Time והיה מועמד לתפקיד היוקרתי של מנכ"ל החברה.
הגרעין הרעיוני להקמתה של "בטר פלייס" נבט באגסי כשהשתתף בפורום מנהיגים צעירים בדאבוס שבשווייץ, שבמהלכו התבקש לרקוח מיזם שיהפוך את כדור הארץ למקום טוב יותר. את הרעיון החדש המשיך לפתח בארצות הברית, ובהמשך חזר איתו לישראל. התלהבותו וכושר השכנוע שלו סייעו לאגסי לגייס את השקעתם המיידית האחים עופר ו"החברה לישראל" ואפילו את נשיא המדינה, שמעון פרס, שהכריז על פרוייקט בטר פלייס כגאווה לאומית ירוקה.
"זה לא היה עוד סטארט אפ", מספר עובד לשעבר בבטר פלייס, "עבור כולנו זה היה הרבה יותר מזה. זה היה כל עולמו של שי וגם כל עולמנו. עזבנו מקומות עבודה, אנשים שעבדו בתפקידים בכירים יותר במקומות אחרים ירדו בדרגות ולפעמים גם בשכר – מנכ"ל סונול הפך לסמנכ"ל כספים, והיו עוד דוגמאות. שי הפך את הפרויקט הזה לחזון מטורף שחיינו בתוכו, והאמנו בו בכל ליבנו. כשהוא הלך, זה היה משבר גדול מאוד לא רק עבור שי אלא גם עבור כולנו".
לעומת ההערצה ששררה בתוך בטר פלייס כלפי המנכ"ל, יחסיו של אגסי עם חלק מחברי הדירקטוריון מטעם החברה לישראל היו הרבה פחות הרמוניים. "היחסים בין שי לבין שאר חברי הדירקטוריון – ביניהם מנכ"ל 'החברה לישראל' ניר גלעד והיו"ר אמיר אלשטיין היו רעועים", מספר עובד אחר לשעבר, "אבל שי ידע במשך כל השנים שיש לו את הגב של עידן, שאהב אותו כמו בן, וכל זמן שיש לך את עידן אתה לא צריך אף אחד אחר. אבל בהדרגה החלו להיווצר סדקים ביחסים ביניהם. היו מעט דיבורים על כל מיני סכסוכים אישיים, אבל בסופו של דבר זה נפל על הנושא המקצועי: בטר פלייס בזבזה הרבה מאוד כסף, ובהנהלה הבינו שהמודל העסקי לא עובד ושצריך לשנות גישה. כאן התחילו חילוקי הדיעות בין שי לעידן: עידן רצה להגדיל מכירות, לפנות לשווקים נוספים, במיוחד לשוק הסיני. שי רצה כנראה לפנות לשווקים אחרים. להערכתי שי מאוד האמין שמה שהוא עושה הוא מה שנכון, ולא קיבל ביקורת מעידן, והתחילו מאבקי כוח ביניהם. באוקטובר, כשההשקעה הראשונית בסך 750 מליון דולר בחברה נגמרה – שי חזר לדירקטוריון וביקש 100 מליון דולר נוספים כדי לשלם לעובדים. עידן לא הסכים. הוא דרש למנות מנכ"ל אחר ושאגסי יקבל תפקיד חלופי. שי הודיע שהוא שומר על תפקיד המנכ"ל או הולך הביתה. ואז זה התפוצץ".
בחברה לישראל, טוענים גורמים בבטר פלייס, ראו את פיטוריו של אגסי באופן רציונלי בלבד. החברה שמה את מיטב כספה על הפרוייקט בתקווה שיצליח ואולי גם 'ינקה' את תדמיתה בקרב הציבור הישראלי. עידן עופר התאהב בשי והאמין בחזון העצום. אבל הכסף נגמר, הסטארטאפ כשל ואיתו ירדו לטמיון גם כל התקוות העצומות.
אבל לטענת מקורביו של אגסי, הסיטואציה מורכבת יותר. דווקא פיטוריו של אגסי והדיווחים על "כישלונו", לטענתם, הם אלו שתרמו לקריסה. "לפני ששי פוטר, הייתה אמורה להגיע לבטר פלייס השקעה התחלתית של 50 מיליון דולר, עם אופציה להמשך, מה- EIBE– בנק ההשקעות הגדול באירופה, והשקעה נוספת מקליפורניה", מספרת מקורבת לאגסי, "אבל אחרי ששי עזב שתיהן נפלו".
"לא נראה לי הגיוני שמנהלים מנוסים כאלה סונוורו עד כדי כך מהכריזמה של שי, שהם לא ראו את המציאות", מוסיף עובד לשעבר בחברה, "אי אפשר לבוא יום אחד ולהגיד: 'לא ידענו ויום אחד נעלמו 700 מיליון דולר. בבטר פלייס התקיימה ישיבת דירקטוריון בכל חודש. מדובר במנהלי חברות מנוסים, שיודעים בדיוק אילו נתונים צריך לבדוק. אומרים שהמודל העסקי לא עבד? מישהו באמת חושב שמי שהשקיע כל כך הרבה כסף לא בחן את המודל מכל היבט אפשרי?".
גאון עם חזון או מגלומן יהיר?
למרות שקשה להניח את האצבע על סיבה מרכזית אחת שהביאה לפיטוריו של אגסי – נדמה שהיא קשורה להשקפות העולם השונות שלו ושל עידן עופר. עופר רצה להאמין שאגסי יעניק לו את חלום המכונית החשמלית על מגש, אבל לא הייתה לו הסבלנות או הכסף להמתין עד שיקצור את הפירות. בינתיים, הוא צפה בחרדה איך אגסי מפזר, לטענת רבים, את הכספים הרבים שגייס, ללא תוצאות, והחל לחוש מרומה ולבסוף גם החליט להדיח את המנכ"ל שהאמין בו כל כך.
"לוקח המון שנים להעמיד חברה כמו בטר פלייס על הרגליים", מסביר עובד לשעבר, "היו מדינות יעד שעדיין לא התחלנו לשווק בהן ולכן עוד לא היה ניתן לומר אם המודל נכשל, כמו שטוענים, או לא. ואז שי פוטר בפתאומיות והתחילה תקופה הזויה לחלוטין. כל יום התפרסמו דברים מסולפים, ורבים האמינו שההדלפות הגיעו מהחברה לישראל. ביום אחד נתונים כספיים על החברה יצאו לתקשורת, לצד דיווחים על כך ששי נכשל כביכול בעבודתו. ואני הבטתי בהשתאות בדבר הזה, ולא הבנתי איך שופכים את התינוק עם המים? למה עושים הכל כדי להרוס את החברה? גם מה שקרה אחרי ששי פוטר היה מוזר: הביאו מנכ"ל מאוסטרליה, שהביא את כל ההנהלה שלו משם, ומידרו את העובדים. מי שמנסה להציל חברה לא מכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ, אלא רותם את העובדים כדי להציל את המצב. איזה אינטרס יש להם לפגוע בחברה שלהם? זה אני כבר לא יודע לומר".
מצידה של החברה לישראל רואים קצת אחרת את הדברים. בסביבת החברה מכחישים כל הדלפה ומעדיפים שלא להיכנס לפרטים. מקורבים לחברה מוסרים: "החברה לישראל מעריכה ומוקירה את תרומתו וחזונו של שי אגסי ואת הדרך שבה ביקש לעשות את העולם טוב יותר, מנותק מהתלות בנפט ונקי יותר מזיהום אוויר".
"שי הוא אכן איש של חזון", מסביר מקורב לחברה לישראל, "הוא איש חכם וסוחף מאוד – אבל כנראה שהוא לא מנהל כזה גדול. צריך היה להגיע לכמויות מטורפות של רכבים שיימכרו כדי לממש את התוכנית העסקית. זה לא קרה, וכבר לא היה ניתן לעמוד בהוצאות".
האם אישיותו הכריזמטית של אגסי הייתה יתרון או חסרון עבור בטר פלייס? תלוי את מי שואלים. כל מי ששמע את אגסי מדבר מסכים שהוא ניחן ביכולת וורבאלית גבוהה מאוד וסוחפת ובחשיבה מהירה, אולם יש גם מי שתפסו את החזון אדיר והדיבור המתוחכם ביהירות, בהתנשאות, אפילו במגלומניה. "החוויה איתו היא נעימה", טוען עובד לשעבר בחברה, "שי הוא באמת גאון בדורו. אבל הוא טיפוס מוזר עם גינונים מוזרים. הוא יכול לראות אותי, לנשק ולחבק, ולמחרת לא להגיד לי שלום, פשוט כי הוא כאילו לא שם לב. הוא לחלוטין יכול לבטל אנשים בפגישות. הוא לא מנהל משפיל, אבל אם תציעי משהו שלא תואם את תפיסתו הוא פשוט יבטל את זה".
עובדים אחרים בבטר פלייס תופסים את אגסי בצורה שונה לגמרי. "הוא אדם שחושב לחלוטין מחוץ לקופסה", אומרת עובדת לשעבר, "חכם מאוד ומהיר מחשבה. הוא לחלוטין לא יהיר, אבל רוב האנשים לא חושבים כמוהו ולא מבינים מה הוא אומר. אולי נוח יותר להגדיר את זה כיהירות".
כך או כך, בקרב מרבית עובדי החברה אין עוררין על כך שאופן הדחתו של אגסי לא היה ראוי, בלשון המעטה, ועם פיטוריו רבים מהעובדים התפטרו או פוטרו גם הם. "זאת הייתה שגיאה חמורה ביותר לסיים ככה את היחסים איתו", אומרת חברת משפחה, "כל מי שקצת היה מעורב והבין מה קורה שם הבין שהם עשו טעות איומה. נגמר שלב התכנון, מתחיל שלב השיווק ואתם מחליטים להחליף מנכ"ל? זה לגיטימי, אבל תעשו את זה יפה. הרי מי שהשיג את כל ההשקעות ממקורות חיצוניים היה שי. ברגע שהוא עזב, גם המשקיעים עזבו והחברה לא הצליחה לגייס יותר כסף. אני חושבת שבישראל אין סבלנות. זה עצוב במיוחד, כי אם היו נותנים עוד שנה לבטר פלייס ולשי, זה היה נראה אחרת לגמרי".
"אם שי היה נשאר, לא היו מגיעים למצב הזה", מסכמת דבי קיי, שהפכה בינתיים לעוזרת האישית של שרת הבריאות יעל גרמן, "ונראה לי ששי חושב כמוני".
חוטובלי והחשמלי
בעוד אגסי עצמו שומר כאמור על חומת שתיקה, מי שדאגה לא פעם לעדכן את הציבור בתחושותיה – ובעקיפין גם בתחושותיו – היא בת הזוג, תמי חוטובלי. בתחילת 2010 התגרש אגסי מאשתו הראשונה, לה היה נשוי כ-15 שנים, ועבר להתגורר עם חוטובלי, אם לשלושה ילדים משתי מערכות נישואים קודמות, יועצת עיסקית שניהלה חברה לשעוני יוקרה בבעלות משפחתה.
כשאגסי בחר להתעלם מהביקורת הרבה שנשמעה לאחר פיטוריו, הייתה זו דווקא חוטובלי שהגיבה ופירסמה בעמוד הפייסבוק שלה פוסט שמתייחס ל"שמחה לאיד":
"אנשים רואים את שי או כל מצליחן אחר ולא יכולים להפנים שהוא שם והוא הצליח לא רק כי יש לו מזל .. גם .. אבל לא רק .. שי הצליח משום שהוא מעז. שהוא עבד יום ולילה... השקיע את כל הנשמה שלו... הוא שם בגלל שהוא מבריק .. והוא לא נותן לטוקבקיסטים לנהל אותו .. והוא ישאר שם תמיד, בגלל שהוא למד על בשרו ליפול ולקום .. בעוד כל השאר עסוקים במירמור, קנאה וביקורת...
בחברה לישראל היו מי שלא אהבו את הסטטוסים של חוטובלי. ביום שאגסי פוטר היא אף הגדילה לעשות וכתבה: "לא משנה מה יספרו לכם, מי שעושה עסקה עם השטן משלם את המחיר". הסטטוס גרר תרעומת רבה בתוך החברה, אך בסביבתה של חוטובלי טוענים כי המשפט כלל לא התייחס לפיטורים.
עם ובלי קשר לחוטובלי עצמה, עובדי בטר פלייס מספרים כי במהותו, אגסי הוא אדם משפחתי מאוד. "על אף שהוא מאוד השקיע בחברה, הוא תמיד היה גם נורא מעורב בחיי הילדים שלו", מספרת חברת המשפחה, "עושה איתם שיעורים, אוהב להסביר להם וללמד אותם. הילדים שלו פעילים בצופים והוא מגיע לטקסים שלהם שם. הוא גם נורא מחובר להורים ולאחים שלו. לא הייתי אומרת שהוא אחד מהחבר'ה או ממובילי הקהילה, הוא מאוד בעניינים שלו, אבל תמיד מאוד מעורב בכל מה שקורה עם הילדים".
מה צופן העתיד עבור אגסי? אין סיבה לדאוג לו. כרגע הוא עדיין ממתין שהאבק ישקע, ובמקביל שומר את כל הפרטים על הפרוייקט הבא שלו בסוד. במילים אחרות, אל תתפלאו אם בעוד שנה שוב תשמעו שהוא משיק המצאה חדשה ומסקרנת. "למרות העצב והתסכול על בטר פלייס", מסכמת חברת המשפחה, "ברור מאוד שהוא ימשיך הלאה".